וְהִנֵּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָנוּ צְרִיכִין לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא הַתְחָלַת הַבְּרִיאָה. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ וְכוּ' וְקֹדֶם יֵשׁ בְּחִינַת חֲרוֹן אַף, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינָא קַשְׁיָא שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּצְרִיכִין לְהַמְתִּיקוֹ וּלְבָרְרוֹ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. וְעַל זֶה אָנוּ עוֹסְקִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּמַרְבִּין בִּתְפִלּוֹת וּבְתַחֲנוּנִים שֶׁהֵם הַמְתָּקַת הַחֲרוֹן אַף. וְאָז נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, כִּי עִקַּר רוּחַ הַחַיִּים שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא הַתְּפִלָּה, וְעַל-כֵּן מַמְלִיכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּכָל הַתְּפִלּוֹת וְאוֹמְרִים הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט וְכַיּוֹצֵא, כִּי אָז נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת. כִּי הִתְגַּלּוּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּת מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא וְכוּ'.
(ליקוטי הלכות - ראש השנה הלכה ב' אות א')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה