צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְזֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. כִּי עִקַּר הִתְחַבְּרוּת זֶה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה עִם הַתַּלְמִיד שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁסּוֹבְלִין בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ.
וְאַדְרַבָּה, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּאִין עָלָיו בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים עַל שֶׁהוּא אוֹחֵז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהָבִין שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה וְאַחֲרִית טוֹב. כִּי מֵאַחַר שֶׁזּוֹכֶה לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּהַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ כִּי הַצַּדִּיק בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה יְכוֹלָה לְתַקְּנוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא.
(משיבת נפש - מהדורא בתרא כב')
*
כְשֶׁזּוֹכִים שֶׁנְּקוּדָה הַתַּחְתּוֹנָה בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ הַתַּלְמִיד בְּחִינַת לְבָנָה מְקַבֵּל כָּרָאוּי מֵהָרַב בְּחִינַת משֶׁה בְּחִינַת חַמָּה וְכוּ', אֲזַי הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן וּמִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה הַמּוֹשֶׁלֶת בַּלַּיְלָה, וַאֲזַי עִקַּר הַשִֹּמְחָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשִֹּמְחָה שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה בְּחִינַת שָֹשִֹים וּשְֹמֵחִים בְּבוֹאָם וְכוּ', כִּי אָז מֵאִיר מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מַלְכוּת דָּוִד מָשִׁיחַ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַהַמְשָׁכָה מִנְּקוּדָה הָעֶלְיוֹנָה לַנְּקוּדָה הַתַּחְתּוֹנָה כַּנַּ"ל, שֶׁאָז עִקַּר הַשִֹּמְחָה בְּחִינַת ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ וְכוּ'.
(ליקוטי הלכות - הלכות שבת הלכה ז' אות לז')
*
צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁמִּתְקָרְבִין לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וַאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁמִּתְקָרְבִין צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לִסְבֹּל שְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְהַכֹּל הוּא לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא זוֹכֶה לַעֲמֹד עַל עָמְדּוֹ לִבְלִי לְהִתְרַחֵק מֵה' יִתְבָּרַךְ וּמֵהַצַּדִּיק עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כִּי עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל מְבֹאָר שֶׁהַכֹּל בְּחִינָה אַחַת מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁשּׁוֹמֵעַ בִּזְיוֹנוֹ וְשׁוֹתֵק וְסוֹבֵל שְׁפִיכַת דָּמִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם וְכוּ'. שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה. וְהַתַּלְמִיד הַמִּתְקָרֵב אֵלָיו הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וְכוּ'. שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת הַרְבֵּה כַּנַּ"ל. נִמְצָא, כְּשֶׁסּוֹבֵל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק זֶהוּ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁהוּא לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם וְהָעִקָּר שֶׁנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה תָּאִיר בִּנְקֻדָה הַתַּחְתּוֹנָה עַל יְדֵי הָוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף שֶׁהִוא בְּחִינַת שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁסּוֹבְלִים כַּנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הֶאָרַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרַב שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁמֵּאִיר בְּהַתַּלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה. נִמְצָא שֶׁהַכֹּל בְּחִינָה אַחַת, עַל כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה כְּשֶׁרוֹצִין לִהְיוֹת מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא בָּקִי בַּהֲלָכָה בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב בָּקִי בְּעָיֵל בָּקִי בְּנָפִיק, בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ. שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּכַוָּנוֹת אֱלוּל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.
(ליקוטי הלכות - ברכת הפירות הלכה ה' אות יא')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
וְאַדְרַבָּה, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּאִין עָלָיו בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים עַל שֶׁהוּא אוֹחֵז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהָבִין שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה וְאַחֲרִית טוֹב. כִּי מֵאַחַר שֶׁזּוֹכֶה לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּהַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ כִּי הַצַּדִּיק בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה יְכוֹלָה לְתַקְּנוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא.
(משיבת נפש - מהדורא בתרא כב')
*
כְשֶׁזּוֹכִים שֶׁנְּקוּדָה הַתַּחְתּוֹנָה בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ הַתַּלְמִיד בְּחִינַת לְבָנָה מְקַבֵּל כָּרָאוּי מֵהָרַב בְּחִינַת משֶׁה בְּחִינַת חַמָּה וְכוּ', אֲזַי הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן וּמִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה הַמּוֹשֶׁלֶת בַּלַּיְלָה, וַאֲזַי עִקַּר הַשִֹּמְחָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשִֹּמְחָה שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה בְּחִינַת שָֹשִֹים וּשְֹמֵחִים בְּבוֹאָם וְכוּ', כִּי אָז מֵאִיר מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מַלְכוּת דָּוִד מָשִׁיחַ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַהַמְשָׁכָה מִנְּקוּדָה הָעֶלְיוֹנָה לַנְּקוּדָה הַתַּחְתּוֹנָה כַּנַּ"ל, שֶׁאָז עִקַּר הַשִֹּמְחָה בְּחִינַת ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ וְכוּ'.
(ליקוטי הלכות - הלכות שבת הלכה ז' אות לז')
*
צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁמִּתְקָרְבִין לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וַאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁמִּתְקָרְבִין צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לִסְבֹּל שְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְהַכֹּל הוּא לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא זוֹכֶה לַעֲמֹד עַל עָמְדּוֹ לִבְלִי לְהִתְרַחֵק מֵה' יִתְבָּרַךְ וּמֵהַצַּדִּיק עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כִּי עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל מְבֹאָר שֶׁהַכֹּל בְּחִינָה אַחַת מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁשּׁוֹמֵעַ בִּזְיוֹנוֹ וְשׁוֹתֵק וְסוֹבֵל שְׁפִיכַת דָּמִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם וְכוּ'. שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה. וְהַתַּלְמִיד הַמִּתְקָרֵב אֵלָיו הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וְכוּ'. שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת הַרְבֵּה כַּנַּ"ל. נִמְצָא, כְּשֶׁסּוֹבֵל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק זֶהוּ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁהוּא לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם וְהָעִקָּר שֶׁנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה תָּאִיר בִּנְקֻדָה הַתַּחְתּוֹנָה עַל יְדֵי הָוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף שֶׁהִוא בְּחִינַת שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁסּוֹבְלִים כַּנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הֶאָרַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרַב שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁמֵּאִיר בְּהַתַּלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה. נִמְצָא שֶׁהַכֹּל בְּחִינָה אַחַת, עַל כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה כְּשֶׁרוֹצִין לִהְיוֹת מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא בָּקִי בַּהֲלָכָה בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב בָּקִי בְּעָיֵל בָּקִי בְּנָפִיק, בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ. שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּכַוָּנוֹת אֱלוּל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.
(ליקוטי הלכות - ברכת הפירות הלכה ה' אות יא')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה