אלה תולדות יעקב יוסף, ופרש רש"י הפשתני הזה נכנסו גמליו טעונים פשתן הפחמי תמה אנה יכנוס כל הפשתן הזה?, היה פיקח אחד השיב לו ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ששורף כל הפשתן כך וכו', והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף הכל. כי יעקב ראה כל האלופים הכתובים למעלה תמה וכו' מה כתיב למטה אלה תולדות יעקב יוסף וכו' ניצוץ אחד וכו'. וכן פרש רש"י בפסוק ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר שלחני וכו', ופרש רש"י משנולד שטנו של עשו וכו' אש בלא להבה אינו שולט וכו', היינו כי יוסף הוא בחינת הצדיק האמת שיכול לשמח את לב כל אחד מישראל ולהפוך היגון ואנחה לשמחה, שעל ידי זה מלהיב את לב ישראל לה' יתברך וכמו שמבואר בסימן ט' בליקוטי תנינא כי הצדיק הוא בחינת איש אשר רוח בו שמנשב העפרוריות שהוא בחינת עצבות מלב איש הישראלי כדי שיוכל להתלהב לה' יתברך וכו' עין שם.
(ליקוטי הלכות - הלכות הודאה הלכה ו' אות לב)
*
"וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי מַיין פַיֶיערִיל", יֵשׁ שִׂיחָה מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הוּא אָמַר: "הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ", הָאֵשׁ, הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ זֶה אֵשׁ, מַמָּשׁ אֵשׁ, הוּא, הוּא עָמַד כְּנֶגֶד כָּל, כְּנֶגֶד כָּל הַלּוֹמְדִים, כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
(שיחות סבא - קלטת 56 א' 40:08)
*
זְכֹר הֵיטֵב הֵיטֵב אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת וְנִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה ה' יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה בְּעֹצֶם שִׁפְלוּתֵנוּ, שֶׁזָּכִינוּ לֶאֱחֹז עַצְמֵנוּ בְּקִשְׁרֵי אַהֲבָה בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲשֶׁר בְּאֵשׁ הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת שֶׁמְּגַלֶּה בְּרִשְׁפֵי אֵשׁ, בִּבְחִינַת "הֲלֹא כֹּה דְבָרִי כָּאֵשׁ", הוּא שׂוֹרֵף וּמְכַלֶּה כָּל הַחוֹחִים וְהַקּוֹצִים הַסּוֹבְבִים אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִיוֹת שֶׁל נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר וְכָל הַכְּפִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁמַּכְנִיסִים הַכּוֹפְרִים עַל ה' יִתְבָּרַךְ וְעַל תּוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת.
(אב"י הנחל)
*
'שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב' זֶה עִנְיָן גָּדוֹל, עִנְיָן גָּדוֹל, שׁוֹשַׁנָּה, שׁוֹשַׁנָּה זֶה עִנְיָן נוֹרָא מְאֹד, שׁוֹשַׁנָּה, רוֹאִים בְּתְּהִלִּים 'לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים', 'לְאָסָף', 'לְדָוִד', 'עַל שׁוֹשַׁנִּים', שׁוֹשַׁנִּים, 'שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב' זֶה עִנְיָן הַנִּבְחָר שֶׁבְּעַם יִשְׂרָאֵל, הַשּׁוֹשַׁנָּה, שׁוֹשַׁנָּה זֶה..., וְגַם כֵּן יֵשׁ שׁוֹשַׁנִּים שֶׁסָבִיב, סָבִיב גְּדֵלִים קוֹצִים, וְהַשּׁוֹשַׁנָּה הוּא, הִיא יוֹצֵאת מֵהַקּוֹצִים, מֵהַקּוֹצִים, 'שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב' זֶה עִנְיָן גָּדוֹל, זֶה בְּרֶסְלֵב, שׁוֹשַׁנָּה, 'שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב', הַנִּבְחָר שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב, 'שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב', 'צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה', לֹא רַק שָׂמֵחָה 'צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה', 'בִּרְאוֹתָם בְּיַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי', 'תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי', מַרְדְּכַי הַיְהוּדִי, מַרְדְּכַי הַצַּדִּיק, מַרְדְּכַי זֶה הַ..., 'תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי', הָאוֹר שֶׁל מָרְדְּכַי.
(שיחות סבא - קלטת 22 ב' 24:15)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה