כל הגאולות נמשך מהארת הקץ האחרון מבחינת משיח בן דוד

וְזֶה שֶׁאִיתָא בַּכַּוָּנוֹת פֶּסַח שֶׁאָז נִכְנָס הֶאָרַת לֵאָה בְּרָחֵל, וְזֶה סוֹד בִּעוּר חָמֵץ שֶׁהוּא בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהוּא סוֹד אַשְׁלְמוּתָא דְּסִיהֲרָא וְכוּ', וְהוּא בִּעוּר חָמֵץ וְכוּ' וְלָכֵן כָּל כַּוָּנוֹת לֵיל פֶּסַח הוּא בְּרָחֵל וְלֹא בְּלֵאָה וְכוּ', כִּי רָחֵל בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה, וְלֵאָה בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיָּצָא מִיהוּדָה שֶׁנּוֹלַד מִלֵּאָה וְכָל בְּחִינַת פֶּסַח שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה עִקָּרָהּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא מִזֶּרַע רָחֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, אֲבָל בְּחִינַת הֶאָרַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת עַתָּה בִּשְׁלֵמוּת כִּי עֲדַיִן לֹא בָּא הַקֵּץ, אַדְרַבָּא צְרִיכִין לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים הֶאָרַת לֵאָה שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַדִּינִים, כִּי הַדִּינִים נֶאֱחָזִים בִּבְחִינַת לֵאָה בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית כט), וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְכוּ', אֲבָל בָּזֶה תָּלוּי כָּל הַגְּאֻלָּה כְּשֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְתִּיק תֹּקֶף הַדִּינִים שֶׁבְּלֵאָה שֶׁזֶּה לֹא יִּהְיֶה נִשְׁלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה, אֲבָל עַתָּה שֶׁאֵין מִתְגַּלֶּה בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת דָּוִד בְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, עַל-כֵּן הָיָה תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁנֶּעְלַם הֶאָרַת לֵאָה וְנִכְלַל בְּרָחֵל, שֶׁהֶאָרַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד מֵאִיר בְּהֶעְלֵם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁיָּצָא מֵרָחֵל, וְעַל-יְדֵי זֶה הָיָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל פֶּסַח עַל-יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁיָּצָא מֵרָחֵל וְעַל-כֵּן כָּל הַכַּוָּנוֹת בְּלֵיל פֶּסַח הוּא בִּבְחִינַת רָחֵל, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאִיר שָׁם בְּהֶעְלֵם בְּחִינַת לֵאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּוִד, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל שֶׁעִקַּר כָּל הַגְּאֻלּוֹת אֲפִלּוּ שֶׁל פֶּסַח וְכוּ' הַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן מִבְּחִינַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם וְעִקַּר הַהִתְגַּלּוּת עַתָּה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת מֹשֶׁה וְיוֹסֵף בִּבְחִינַת (שְׁמוֹת יג), וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ וְכַנַּ"ל.

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנּוֹלַד יְהוּדָה שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אָמְרָה לֵאָה 'הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה", עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה, עַל שֵׁם תּוֹדָה וְהוֹדָאָה זֶה רֶמֶז שֶׁעִקַּר קֵץ הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה הוּא בִּבְחִינַת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה שֶׁהוּא סוֹד שָׁבוּעוֹת שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁהֶחָמֵץ דַּיְקָא נִתְהַפֵּךְ לְטוֹב וְעוֹלֶה לְקָרְבָּן כִּי יוֹנֵק מִמֵּצַח הָרָצוֹן כַּנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הלכות ברכת השחר הלכה ה' אות כג'-כד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים