מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ דִּבּוּר מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ אָז, הוּא מְקַבֵּל בְּחִינַת הַפָּנִים שֶׁל הַצַּדִּיק וּבְחִינַת שִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ.
הַדִּבּוּר הָאֱמֶת שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא הוּא יָקָר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁל צַדִּיק אַחֵר, כִּי שָׁם יָכוֹל לִהְיוֹת תַּעֲרוֹבוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל זֶה הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא רַק אֱמֶת לְבַד, וְכֵיוָן שֶׁהוּא רַק אֱמֶת וְאֵין בּוֹ שׁוּם תַּעֲרוֹבוֹת אֵין יָקָר מִמֶּנּוּ.
(קיצור ליקוטי מוהר"ן - קצב)
*
עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ, שֶׁאֶזְכֶּה לִזְכֹּר הֵיטֵב אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם וְלִרְאוֹת בְּסִפְרֵיהֶם. זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֹּר הֵיטֵב בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן יָפֶה אֶת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי כִתְבֵיהֶם. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עֹצֶם רוּם מַעֲלוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם אֲפִלּוּ בְּמִילֵי דְעַלְמָא, אֲשֶׁר אֵין עֲרֹךְ אֲלֵיהֶם, כִּי כָל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּלְחוֹקְקָם בְּכֹחַ זִכְרוֹנוֹ יָפֶה, הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְנֶחְקָק בְּדַעַת הַמְקַבֵּל וְהַשּׁוֹמֵעַ אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיק וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים מֵהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים.
(ליקוטי תפילות - קלא/ כתבי - קצב)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
הַדִּבּוּר הָאֱמֶת שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא הוּא יָקָר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁל צַדִּיק אַחֵר, כִּי שָׁם יָכוֹל לִהְיוֹת תַּעֲרוֹבוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל זֶה הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא רַק אֱמֶת לְבַד, וְכֵיוָן שֶׁהוּא רַק אֱמֶת וְאֵין בּוֹ שׁוּם תַּעֲרוֹבוֹת אֵין יָקָר מִמֶּנּוּ.
(קיצור ליקוטי מוהר"ן - קצב)
*
עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ, שֶׁאֶזְכֶּה לִזְכֹּר הֵיטֵב אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם וְלִרְאוֹת בְּסִפְרֵיהֶם. זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֹּר הֵיטֵב בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן יָפֶה אֶת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי כִתְבֵיהֶם. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עֹצֶם רוּם מַעֲלוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם אֲפִלּוּ בְּמִילֵי דְעַלְמָא, אֲשֶׁר אֵין עֲרֹךְ אֲלֵיהֶם, כִּי כָל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּלְחוֹקְקָם בְּכֹחַ זִכְרוֹנוֹ יָפֶה, הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְנֶחְקָק בְּדַעַת הַמְקַבֵּל וְהַשּׁוֹמֵעַ אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיק וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים מֵהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים.
(ליקוטי תפילות - קלא/ כתבי - קצב)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה