וְעִקָּר הוּא הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל שֶׁהוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה עַל-יְדֵי בְּחִינַת עֵת רָצוֹן בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מִתְבַּטְּלִין וְנִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲבָל עִקַּר זֹאת הַהַמְתָּקָה וְזֶה הַפִּדְיוֹן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת יִהְיֶה רַק בְּבִיאַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָא לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וְכוּ', שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין וְכוּ' כַּיָּדוּעַ.
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁכָּל הַגְּאֻלּוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת לְכָל אֶחָד כֻּלָּם הֵם עַל-יְדֵי הַמְתָּקַת הַדִּינִים עַל-יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹנוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִים וְטוֹרְחִים עֲבוּרֵנוּ לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וְלִפְדּוֹת אוֹתָנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין בְּכָל עֵת בִּכְלָל וּבִפְרָט אֲבָל בְּוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַמִּתְקָרְבִין אֵלָיו וּבֵין מִי שֶׁאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁחוֹלֵק עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּטוּבוֹ הַגָּדוֹל מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן וּמַמְתִּיק דִּינִים מֵעֲלֵיהֶם לִפְדּוֹתָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וַאֲנִי בְּחַלּוֹתָם לְבוּשִׁי שָֹק וְכוּ' וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב, אֲבָל הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַמִּתְקָרְבִין לְהַחוֹלְקִים וְכוּ' יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהָבִין מֵאֵלָיו וְעַל זֶה צָעַק הַנָּבִיא, וַאֲנִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים, שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּכָל עֵת לִפְדּוֹתָם עַל-יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ"ל וְהֵמָּה וְכוּ', שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הֵם מְעַכְּבִין הַגְּאֻלָּה, שֶׁעִקַּר הָעִכּוּב עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקָּטֵגּוֹרְיָא שֶׁבֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבְכָל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
(ליקוטי הלכות - הלכות ברכת השחר הלכה ה' אות י', יז')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁכָּל הַגְּאֻלּוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת לְכָל אֶחָד כֻּלָּם הֵם עַל-יְדֵי הַמְתָּקַת הַדִּינִים עַל-יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹנוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִים וְטוֹרְחִים עֲבוּרֵנוּ לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וְלִפְדּוֹת אוֹתָנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין בְּכָל עֵת בִּכְלָל וּבִפְרָט אֲבָל בְּוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַמִּתְקָרְבִין אֵלָיו וּבֵין מִי שֶׁאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁחוֹלֵק עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּטוּבוֹ הַגָּדוֹל מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן וּמַמְתִּיק דִּינִים מֵעֲלֵיהֶם לִפְדּוֹתָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וַאֲנִי בְּחַלּוֹתָם לְבוּשִׁי שָֹק וְכוּ' וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב, אֲבָל הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַמִּתְקָרְבִין לְהַחוֹלְקִים וְכוּ' יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהָבִין מֵאֵלָיו וְעַל זֶה צָעַק הַנָּבִיא, וַאֲנִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים, שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בְּכָל עֵת לִפְדּוֹתָם עַל-יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ"ל וְהֵמָּה וְכוּ', שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הֵם מְעַכְּבִין הַגְּאֻלָּה, שֶׁעִקַּר הָעִכּוּב עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקָּטֵגּוֹרְיָא שֶׁבֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבְכָל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
(ליקוטי הלכות - הלכות ברכת השחר הלכה ה' אות י', יז')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה