התיקון לא יוגמר עד הסוף, עד שיבוא משיח צדקנו

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם רִאשׁוֹן לַעֲשֶֹרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, יוֹם רִאשׁוֹן לִבְרִיאַת אָדָם הָרִאשׁוֹן, אָז צְרִיכִין בְּחִינַת שֵׁנָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל שֶׁמְּבַטְּלִין עַצְמוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם דַּעַת, רַק צוֹעֲקִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַמְלִיכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת.
כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא אָדָם וְחַוָּה שָׁרְשָׁם מִבְּחִינַת כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כְּסֵדֶר כַּנַּ"ל וְהֵם הָיוּ צְרִיכִין לְתַקֵּן אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתָם, דְּהַיְנוּ לִכְלוֹל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בִּבְחִינַת כְּסֵדֶר, לִכְלוֹל בְּחִינַת חַוָּה בְּאָדָם וְאָז הָיָה נַעֲשֶֹה הַכֹּל כְּסֵדֶר וְהָיָה מִתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם כְּסֵדֶר בְּלִי שׁוּם יִסּוּרִים וְדִינִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר כַּנַּ"ל.

אֲבָל הֵם פָּגְמוּ בְּחֶטְאָם וְעַל-יְדֵי זֶה הִפְרִידוּ בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר מִבְּחִינַת כְּסֵדֶר כִּי עִקַּר חֶטְאָם הָיָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת גַּדְּלוּת, בְּחִינַת אָנָּא אֶמְלוֹךְ, שֶׁזֶּהוּ הָיָה עִקַּר הַסָּתַת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב), "כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹקִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים וְכוּ'" וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבא פרק יט) שֶׁאָמְרָה לָהֶם, כָּל אֻמָּן שׂוֹנֵא בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹ, כִּי מִן הָעֵץ אָכַל וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁהִכְנִיס בָּהֶם קִנְאָה וְתַאֲוָה לִמְלוֹךְ וּלְהִתְגָּאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים יוֹצְרֵי עוֹלָמוֹת" כְּאוֹמֵר, לָמָּה לָכֶם לִהְיוֹת נִכְנָעִים וּבְטֵלִים תַּחְתָּיו, הֲלֹא אִם תֹּאכְלוּ מֵעֵץ הַדַּעַת תִּהְיוּ בְּעַצְמְכֶם אֱלֹקִים וּמֶלֶךְ כְּמוֹתוֹ, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אָנָּא אֶמְלוֹךְ הַנַּ"ל, שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ ח"ו, וְעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשָֹה הַכֹּל שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כִּי הוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר.

וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת נִגְזַר עֲלֵיהֶם מִיתָה לְדוֹרוֹת, כִּי פָּגְמוּ בִּבְחִינַת כְּסֵדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחִיּוּת, בְּחִינַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה, בְּחִינַת מ"ה חַיֵּינוּ וְכוּ' וְהֵם פָּגְמוּ בָּזֶה וְהִפְרִידוּ עַצְמָן מִבְּחִינַת כְּסֵדֶר, מִבְּחִינַת חָכְמָה, מִבְּחִינַת מ"ה, שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן נִמְשַׁךְ עֲלֵיהֶם מִיתָה הֵפֶךְ הַחַיִּים וְעַל-כֵּן גָּרְמוּ שֶׁנַּעֲשָֹה הַכֹּל שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּל הַדִּינִים וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ עַל הָעוֹלָם עַל-יְדֵי חֶטְאָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, (י) "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לך וְכוּ'" וּפֵרֵשׁ רש"י, כְּשֶׁתִּזְרְעֶנָּה חִטִּים הִיא מְצַמַּחַת לְךָ קוֹץ וְדַרְדַּר וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר שֶׁגָּרְמוּ עַל-יְדֵי חֶטְאָם שֶׁהָיָה בְּחִינַת גַּדְּלוּת, בְּחִינַת אָנָּא אֶמְלוֹךְ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשָֹה הַכֹּל שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, עַל-יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ עֲלֵיהֶם בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר עַל יְדֵי חֶטְאָם וְכוּ' כַּנַּ"ל.

וְלֹא דַי שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ אֶת הָעוֹלָם וְלֹא הֶעֱלוּ וּבֵרְרוּ אֶת הָעוֹלָם מִבְּחִינַת הַדִּינִים הַנֶּאֱחָזִין בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר וְלִכְלוֹל הַכֹּל בִּבְחִינַת כְּסֵדֶר, שֶׁזֶּה הָיוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת וּלְתַקֵּן בַּיּוֹם הַזֶּה שֶׁנִּבְרְאוּ בוֹ, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא אָדָם וְחַוָּה כְּדֵי לְהָרִים כָּל הָעוֹלָם לְשָׁרְשׁוֹ לִכְלוֹל כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָם שֶׁהוּא בְּחִינַת שלא כְּסֵדֶר בִּבְחִינַת כְּסֵדֶר כַּנַּ"ל וְלֹא דַי שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ זֹאת אַף גַּם קִלְקְלוּ בָּזֶה מְאֹד עַל-יְדֵי חֶטְאָם וְכוּ' כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן עִקַּר הַסָּתַת הַנָּחָשׁ הָיָה מִתְּחִלָּה לְחַוָּה, כִּי חַוָּה הִיא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, שֶׁמִּשָּׁם מִשְׁתַּלְשֵּׁל אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא שֶׁיִּתְבַּטֵּל בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר לִבְחִינַת כְּסֵדֶר, שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל וְנִתְבַּטֵּל בְּחִינַת חַוָּה לְאָדָם וְהוּא הִתְגַּבֵּר עַל חַוָּה, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר לְהָסִיתָהּ כְּדֵי לְהַפְרִיד ח"ו בְּחִינַת חַוָּה מֵאָדָם שֶׁיִּתְגַּבֵּר ח"ו בְּחִינַת חַוָּה בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר עַל בְּחִינַת אָדָם כְּסֵדֶר עַד שֶׁהָאָדָם יַעֲשֶֹה רְצוֹן חַוָּה כְּדֵי לְהַגְבִּיר בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר ח"ו, וְכַנַּ"ל אֲבָל אַחַר כָּךְ עָשׂוּ תְּשׁוּבָה מִיַּד וְהִתְחִילוּ לְתַקֵּן הַכֹּל, אֲבָל הַתִּקּוּן לֹא יוּגְמָר עַד הַסּוֹף, עַד שֶׁיָּבֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כַּמּוּבָא ( יא):
(ליקוטי הלכות - נטילת ידיים שחרית הלכה ג' אות ה')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות :