וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִזְכֹּר תָּמִיד בָּזֶה, שֶׁכָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁרוֹצֶה לְהַרְחִיק, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ תָּמִיד אֶל שָׁרְשׁוֹ אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַמָּקוֹם שֶׁנֶּחֱצַב נִשְׁמָתוֹ מִשָּׁם וְעִקַּר הַכֹּל הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, אֲזַי בְּקַל יִתְגַּבֵּר עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כִּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מוֹשֵׁךְ בְּעַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת, וּכְשֶׁהוּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ רְצוֹנוֹ תָּמִיד אֵלָיו בְּוַדַּאי יִתְגַּבֵּר עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי בְּוַדַּאי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ חָזָק הַרְבֵּה מִכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ נִשְׁאָר קַיָּם לְעוֹלָם, וְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא רַק לְפִי שָׁעָה לְפִי הַזְּמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַמַּכְרִיחַ לְרַחֵק, אֲבָל בְּסוּר הַמַּכְרִיחַ יָשׁוּב מֵאֵלָיו לִמְקוֹמוֹ וְשָׁרְשׁוֹ עַל יְדֵי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁיִּתְגַּבֵּר לְהַמְשִׁיךְ אֵלָיו בִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁשָּׁם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, בְּוַדַּאי יִתְבַּטֵּל הַמַּכְרִיחַ וְיָשׁוּב אֶל מְקוֹמוֹ הָאֲמִתִּי וְאָז יִהְיֶה לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה מַה שֶּׁהָיָה לוֹ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהָיָה מַרְחִיקוֹ, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּא לְעוֹלָם שֶׁיַּעֲסֹק בְּמִלְחָמָה זוֹ וּבְאֻמָּנוּת זֹאת לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְאָז נַעֲשִׂין מִזֶּה כֵּלִים נִפְלָאִים וְתִקּוּנִים גְּדוֹלִים.
טֶבַע הַנְּשָׁמָה לִהְיוֹת נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד לְשָׁרְשָׁהּ הָאֲמִתִּי, כִּי שָׁם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, אַךְ הִכְרִיחוּ אוֹתָהּ לֵירֵד לְזֶה הָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ בִּכְלָל הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נֶגֶד הַנְּשָׁמָה שֶׁכִּסּוּפָהּ וּתְשׁוּקָתָהּ תָּמִיד נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה לְשָׁרְשָׁהּ, אַךְ כָּל כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּבֵּר בַּכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ.
וְעִקַּר הַדָּבָר שֶׁבְּתוֹךְ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אַל יִשְׁכַּח בַּכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה וְקַיָּם לָעַד וּלְנֶצַח. וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ מֵרָחוֹק מְאֹד אֶל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֱמֶת.
(ליקוטי הלכות - הלכות יום טוב הלכה ה אות א')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
טֶבַע הַנְּשָׁמָה לִהְיוֹת נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד לְשָׁרְשָׁהּ הָאֲמִתִּי, כִּי שָׁם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, אַךְ הִכְרִיחוּ אוֹתָהּ לֵירֵד לְזֶה הָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ בִּכְלָל הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נֶגֶד הַנְּשָׁמָה שֶׁכִּסּוּפָהּ וּתְשׁוּקָתָהּ תָּמִיד נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה לְשָׁרְשָׁהּ, אַךְ כָּל כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּבֵּר בַּכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ.
וְעִקַּר הַדָּבָר שֶׁבְּתוֹךְ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אַל יִשְׁכַּח בַּכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה וְקַיָּם לָעַד וּלְנֶצַח. וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ מֵרָחוֹק מְאֹד אֶל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֱמֶת.
(ליקוטי הלכות - הלכות יום טוב הלכה ה אות א')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה