חֲצוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת תַּכְלִית הַהַסְתָּרָה לְדַעַת, כִּי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת לַיְלָה, הִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְמַעֶטֶת וְנִסְתֶּרֶת עַד חֲצוֹת שֶׁאֲזַי הִיא בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה וְהַמִּעוּט. וַאֲזַי תֵּכֶף מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלְּאוֹת וּלְהִתְתַּקֵּן בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁבְּתַכְלִית הַפְּגָם מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלְּאוֹת כַּנַּ"ל.
וְהַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים יוֹדְעִין זֹאת שֶׁדַּיְקָא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה שֶׁאֲזַי הִיא בְּחִינַת תַּכְלִית הַהַסְתָּרָה וְהַמִּעוּט, שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ אוֹר גָּדוֹל וְדַעַת גָּדוֹל מְאֹד. וּבָזֶה הֵם מְגַלִּין הַהַסְתָּרָה וּמְהַפְּכִין אוֹתָהּ לְדַעַת.
וְהַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים יוֹדְעִין זֹאת שֶׁדַּיְקָא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה שֶׁאֲזַי הִיא בְּחִינַת תַּכְלִית הַהַסְתָּרָה וְהַמִּעוּט, שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ אוֹר גָּדוֹל וְדַעַת גָּדוֹל מְאֹד. וּבָזֶה הֵם מְגַלִּין הַהַסְתָּרָה וּמְהַפְּכִין אוֹתָהּ לְדַעַת.
וְעַל כֵּן מִתְחַנְּנִין אָז עַל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל בִּיאַת הַגּוֹאֵל, כִּי אֲזַי נִתְגַּלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ מַלְכוּת מָשִׁיחַ, שֶׁהִיא עִקַּר בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת כַּיָּדוּעַ.
וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר. וַאֲזַי בַּחֲצוֹת הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת וַעֲלִיַּת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן צְרִיכִין לָזֶה צַדִּיק וְחָכָם גָּדוֹל מֻפְלָג מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה יוֹדֵעַ לְכַוֵּן חֲצוֹת אֵימַת.
(ליקוטי הלכות - הלכות ראש חודש הלכה ג' אות ה')
*
אֲנִי הַמֶּלֶךְ! וְכֻּלָּם צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת זֶה. [שֶׁתִּהְיֶה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל?] כֵּן! מַה הַשָּׁעָה? [שְׁתֵּיים עֶשְׂרֵה, שְׁתֵּיים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה] כֵּן?!.
(מתוך השיחה 'אני המלך')
*
רוּחַ צָפוֹן הַמְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד בַּחֲצוֹת. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּת מָשִׁיחַ, שֶׁהִיא מַלְכוּת דָּוִד שֶׁנִּתְגַּלֶּה בַּחֲצוֹת כַּמּוּבָא. בַּחֲצוֹת הוּא הַתְחָלַת הַהִתְגַּלּוּת בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.
(ליקוטי הלכות - הלכות תפילת המנחה הלכה ג' אות א')
אֲנִי הַמֶּלֶךְ! וְכֻּלָּם צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת זֶה. [שֶׁתִּהְיֶה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל?] כֵּן! מַה הַשָּׁעָה? [שְׁתֵּיים עֶשְׂרֵה, שְׁתֵּיים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה] כֵּן?!.
(מתוך השיחה 'אני המלך')
*
רוּחַ צָפוֹן הַמְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד בַּחֲצוֹת. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּת מָשִׁיחַ, שֶׁהִיא מַלְכוּת דָּוִד שֶׁנִּתְגַּלֶּה בַּחֲצוֹת כַּמּוּבָא. בַּחֲצוֹת הוּא הַתְחָלַת הַהִתְגַּלּוּת בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.
(ליקוטי הלכות - הלכות תפילת המנחה הלכה ג' אות א')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה