...חֲזִי לְהַהוּא גַּבְרָא דְּאָכֵל מֵהַהוּא חָרוּבָא. אָמַר לֵהּ: יָדַעְתָּ מָאן שְׁתַלֵהּ לְהַהוּא חָרוּבָא, אָמַר לֵהּ: אַבּוּהָּ דְּאַבָּא...
...אַבּוּהָּ דְּאַבָּא – הַיְנוּ בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק. הַיְנוּ, שֶׁהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁהַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהֶם, הֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק כַּנַּ"ל.
(ליקוטי מוהר"ן - תורה ס')
*
אֲבוּהָ דְאַבָּא, בְּחִינַת עַתִּיק שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל. וְכֵן מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הִיא מִבְּחִינַת עַתִּיק, כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ (בְּסִימָן קיח) שֶׁכָּל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה הִוא בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם דָּא רוּחָא דְּמָשִׁיחַ. וְהַמַּיִם הוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, עַיֵּן שָׁם. וּמָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת עַתִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָא וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הִיא מִבְּחִינַת עַתִּיק, הַיְנוּ בְּחִינַת מָשִׁיחַ.
(ליקוטי הלכות - הלכות מלמדים הלכה א')
*
(ע"ז יט:): שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין אֶל הַלִּמּוּד, צְרִיכִין גַּם כֵּן אֶל שִׂיחָתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (יחזקאל מז): וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. וְעָלֵהוּ, זֶה בְּחִינַת שִׂיחַת תַּלְמִיד חָכָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בע"ז): וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל – אֲפִלּוּ שִׂיחַת תַּלְמִיד חָכָם וְכוּ'. וְזֶהוּ: לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה; הַיְנוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ. כִּי כְּשֶׁשִּׂיחָתוֹ הִיא בִּבְחִינַת שִׂיחַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, הַיְנוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ"ל, אֲזַי נִשְׁמָר מִן תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ כַּנַּ"ל, מִנַּיִן שֶׁאֵין כּוֹתְבִין וְכוּ' כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ק) עַל פָּסוּק זֶה: וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, כִּי עַל יְדֵי זֶה שֶׁמְּעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים.
(ליקוטי מוהר"ן - תורה ס')
*
יכול להיות שהדיבור שלי הוא דבר גדול לרפואה, ל..., ל..., כן, לאמונה.
(שיחות סבא המלך - קלטת 34 ב' 32:03)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
...אַבּוּהָּ דְּאַבָּא – הַיְנוּ בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק. הַיְנוּ, שֶׁהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁהַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהֶם, הֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק כַּנַּ"ל.
(ליקוטי מוהר"ן - תורה ס')
*
אֲבוּהָ דְאַבָּא, בְּחִינַת עַתִּיק שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל. וְכֵן מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הִיא מִבְּחִינַת עַתִּיק, כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ (בְּסִימָן קיח) שֶׁכָּל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה הִוא בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם דָּא רוּחָא דְּמָשִׁיחַ. וְהַמַּיִם הוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, עַיֵּן שָׁם. וּמָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת עַתִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָא וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הִיא מִבְּחִינַת עַתִּיק, הַיְנוּ בְּחִינַת מָשִׁיחַ.
(ליקוטי הלכות - הלכות מלמדים הלכה א')
*
(ע"ז יט:): שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין אֶל הַלִּמּוּד, צְרִיכִין גַּם כֵּן אֶל שִׂיחָתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (יחזקאל מז): וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. וְעָלֵהוּ, זֶה בְּחִינַת שִׂיחַת תַּלְמִיד חָכָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בע"ז): וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל – אֲפִלּוּ שִׂיחַת תַּלְמִיד חָכָם וְכוּ'. וְזֶהוּ: לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה; הַיְנוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ. כִּי כְּשֶׁשִּׂיחָתוֹ הִיא בִּבְחִינַת שִׂיחַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, הַיְנוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ"ל, אֲזַי נִשְׁמָר מִן תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ כַּנַּ"ל, מִנַּיִן שֶׁאֵין כּוֹתְבִין וְכוּ' כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ק) עַל פָּסוּק זֶה: וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, כִּי עַל יְדֵי זֶה שֶׁמְּעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים.
(ליקוטי מוהר"ן - תורה ס')
*
יכול להיות שהדיבור שלי הוא דבר גדול לרפואה, ל..., ל..., כן, לאמונה.
(שיחות סבא המלך - קלטת 34 ב' 32:03)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה