הֶחָכָם וְהַמַּנְהִיג הַכּוֹלֵל, בֶּן דָּוִד

שֶׁיִּתְגַּלֶּה פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת, בְּחָכְמַת הַשָּׁלוֹם, לְבֵרוּר הָעֵצוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים מִתַּכְלִית הָאַחְדוּת שֶׁבְּמַלְכוּת בֶּן דָּוִד בְּעַצְמוֹ [וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד], כִּי חָכְמַת אֱלֹקִים בְּקִרְבּוֹ, לְהוֹצִיא הַדִּינִים וְהַמִּשְׁפָּטִים לְמַטָּה וּלְמַעְלָה, לְאוֹר הַשִֹּמְחָה הַנִתְגַּלֶּה מֵאַחְדוּת הַשָּׁלוֹם, שֶׁבְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים הַנַּ"ל אֲשֶׁר יִבָּנֶה. כִּי הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' אֲשֶׁר עָלָיו, לְהַשְֹכִּיל וּלְהַשְׁפִּיעַ אוֹר יְדֵי הַסְּמִיכָה, לִכְלָלִיּוּת אַבְנֵי אוֹתִיּוֹת יָד הַכְּתָב שֶׁבִּשְׁאָר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל תַּלְמִידָיו, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, וְהָיְתָה יָדוֹ עַל הַנְּבִיאִים הַחוֹזִים שָׁוְא וְכוּ', לִזְרוֹק גַּם עֲלֵיהֶם מֵימָיו הַטְּהוֹרִים, לִהְיוֹת הָעֵצָה בְּלֵב כָּל אִישׁ וְאִישׁ, לְהִתְנַהֵג בִּבְחִירָתוֹ כִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמָלְכוֹ וַעֲצָתוֹ אֲשֶׁר יִשְׁפַּר עָלָיו לְבַד, בְּמֵימֵי חָכְמָתוֹ הַעֲמֻקִּים בְּלִי סוֹף, שֶׁזּוֹכֶה לָהֶם הֶחָכָם הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, שֶׁמֵעֹצֶם הַפְלָאַת וְעֹמֶק חָכְמָתוֹ [לְמַעְלָה מֵחָכְמוֹת וּתְבוּנוֹת כָּל אֶחָד כַּנַ"ל], אֵין בִּיכָלְתָּם בְּשׁוּם אֹפֶן לְקַבְּלָם, כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד [אֲפִילּוּ נִדְמֶה לָהֶם בֵּרוּר בְּדַעְתָּם וְחָכְמָתָם הַעַצְמִי שֶׁאוֹמֵר לָהֶם בְּהֵפֶךְ, עַל יָמִין שְׂמֹאל]. וְכָל הַדַּעַת וְהַתְּבוּנָה שֶׁנָּתַן לָהֶם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הוּא לְהַכִּיר וְלֵידַע שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְהִתְבַּטֵּל כְּנֶגֶד דְּבָרָיו וּתְבוּנָתוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, כִּי גַּם כָּל תְּבוּנוֹתֵיהֶם וְהַשְּׂגוֹתֵיהֶם הָאֲמִתִּיוֹת שֶׁלֶּעָתִיד, לֹא יִהְיוּ רַק עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה וְהַכְּלָלִיּוּת וְהַבִּטּוּל לִתְבוּנָת הֶחָכָם וְהַמַּנְהִיג הַכּוֹלֵל, בֶּן דָּוִד הַנַּ"ל.

 (ביאור הליקוטים - כתב יד)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים