הרי זה זהב

סַבָּא יִשְׂרָאֵל מְדַבֵּר עַל הַפֶּתֶק הַקָּדוֹשׁ:

יִהְיֶה רַעַשׁ בְּכָל הָעוֹלָם, יִהְיֶה רַעַשׁ, זֶה כֻּלָּם כָּל הָעוֹלָם יִקְנוּ אֶת זֶה בְּכָל בַּיִת בְּכָל מָקוֹם, יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת פֹּה, פֹּה מִזָהָב, הֲרֵי זֶה זָהָב, פֹּה זָהָב וּפֹּה זָהָב, כַּמָּה זֶה עוֹלֶה?, הַדְּפוּס וְהַצִּלּוּם כַּמָּה זֶה עוֹלֶה?, יִתְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָם, כֻּלָּם יִקְנוּ, כָּל בַּיִת, כָּל מָקוֹם, כֻּלָּם יִקְנוּ, לֹא צְרִיכִים זָהָב זֶה בְּעַצְמוֹ זָהָב.

(שיחות סבא - קלטת 90 א' 24:37)

*

...וְהִתְחִיל לִרְאוֹת הָאוֹתִיּוֹת, וְקָרָא מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם כָּל קָבְלָתָהּ וְצַעֲקָתָהּ, כַּנַּ"ל, וְשֶׁכָּעֵת אֵינֶנָּהּ שָׁם בַּמִּבְצָר הַנַּ"ל, כִּי אִם שֶׁיְּבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, שָׁם תִּמְצָאֵנִי, וְהִשְׁאִיר אֶת הַמְשָׁרֵת וְהִנִּיחוֹ, וְהָלַךְ לְבַדּוֹ לְבַקְּשָׁהּ וְהָלַךְ כַּמָּה שָׁנִים לְבַקְּשָׁהּ, וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי בַּיִּשּׁוּב לֹא נִמְצָא הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, כִּי הוּא בָּקִי בְּמַפַּת הָעוֹלָם (שֶׁקּוֹרִין לַאנְד קַארְט) וְעַל כֵּן אֵלֵךְ אֶל הַמִּדְבָּרִיּוֹת וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ בַּמִּדְבָּרִיּוֹת כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים...

(סיפורי מעשיות - מעשה א' - מאבידת בת מלך)

*

בְּהַמְבֹאָר מִצֵרוּפֵי הַתּוֹרָה וְהַמַּעֲשֶֹה הַנַּ"ל (סיפורי מעשיות - מעשה א' - מאבדת בת מלך), עַל אוֹדוֹת נֶּפֶשׁ הַתְּבוּנָה וּמַלְכוּת בֶּן דָּוִד הַנַּ"ל, שֶׁיָּרְדָה מִיּוֹם הַבְּרִיאָה לִמְקוֹם הַקְּלִפּוֹת, בִּסְדוֹם הַנַּ"ל, וְנִסְתְּרָה וְנִתְעַלְּמָה בֵּינֵיהֶם, עַד שֶׁלֹּא נוֹדַע כְּלָל מֵאַיִן תִּמָּצֵא, וְאֵיזֶה מְקוֹם אֲבָנִים הַטוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְעַפְרוֹת הַר הַזָהָב שֶׁבְּמִשְׁכָּנָהּ. כִּי לֹא תִּמָּצֵא כְּלָל, בְּיִשּׁוּב אֶרֶץ הַחַיִּים, וְכָל עוֹשֶׁר הַמַרְגָּלִיּוֹת וְהַפְּנִינִים הַנַּ"ל, אֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּנֶגְדָּהּ, רַק לְהַקְדָּמוֹת וּפְּסֹלֶת. וְגַם כָּל חַיַּת הָאָרֶץ, וְעוֹף הַשָּׁמַיִם, הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ, שֶׁלֹּא דָּרְכוּ בָּהּ, וְלֹא רָאוּ אוֹתָהּ, וְאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מֵאִתָּה. [זוּלָת בְּאֲסֵיפַת הָרוּחוֹת, שֶׁאָז נּוֹדַע בְּרוּחַ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלָיו בַּקֵּץ הָאַחֲרוֹן, בְּרוֹב הִתְחַזְּקוּת אֱמוּנָתוֹ, אֲשֶׁר אִיבֵּד וְהֵמִית עַצְמוֹ בְּרוֹב יְגִיעָתוֹ וְהִתְחַזְּקוּתוֹ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ]. [כִּי זֶה עִקַּר הַפְלָאַת מְצִיאָתָהּ, לַהֲפֹךְ קִּלְקוּל אֲבֵידָתָהּ, וּשֵׁינַת הַמָּוֶת בְּעַצְמוֹ, לְתִקּוּן וְהִתְגַּלּוּת מְצִיאָתָהּ כַּנַּ"ל]

(ביאור הליקוטים - פתח רבי שמעון סימן ס' - אות ס"ז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך המשיח