ראש השנה בירושלים ועלייה להר הבית, אשריינו על הזכות בכל שנה ושנה

יְרוּשָׁלַיִם הִיא בְּחִינַת לֵב, וְהִיא בְּחִינַת יִרְאָה שְׁלֵמָה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב, (וּכְבָר מְבֹאָר לְעֵיל שֶׁכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּחִינַת לֵב וּבְחִינַת יִרְאָה), גַּם שָׁם עִקַּר הַדַּעַת.

וְשָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁכָּל הָעֲשָֹבִים וְהַצְּמָחִים מַּחֲזִירִים כֹּחָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה". שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ", יְּבוּל רָאשֵׁי תֵּבוֹת וַ'יֵּצֵא יִ'צְחָק לָ'שֹוּחַ בַּ'שָֹּדֶה, כַּמּוּבָא לְקַמָּן בִּפְנִים סִימָן י"א. וְשָׁם עִקַּר בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ בְּחִינַת "וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם". 

וְכֵן שָׁם עִקַּר בְּחִינַת מָטָר בְּחִינַת "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּו", וְאָמְרוּ רַזַ"ל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה. וְשָׁם עִקַּר שְׁלֵמוּת הָרֵיחַ שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה עַל שֵׁם מוֹר וָרֵיחַ. וְכִּבּוּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה יְרִיחוֹ שֶׁנִּקְרֵאת כֵן עַל שֵׁם הָרֵיחַ.

(ישעיה ל"ג): חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵינוּ וְגוֹ', כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת לוֹוִים מִשָּׁם כִּי שָׁם שׁוֹרֶשׁ הַשֶּׁפַע שֶׁל כֻּלָּם. וְזֶה וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְגוֹ'. וְשָׁם יְכוֹלִים לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם כְּלַל שָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל, כִּי הִיא בְּחִינַת תֵּל תַּלְפִּיּוֹת שֶׁהַכֹּל פּוֹנִים לְשָׁם כְּמַאֲמָרָם זַ"ל. 

וְהִיא בְּחִינַת אֵם כָּל חָי, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל נִּקְרָאִים בְּנוֹת צִיּוֹן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם. 

וְהִיא בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא ד', וְנֶאֱמַר, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ, וְנֶאֱמַר, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ד', שֶׁהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ מְכֻוַּון נֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁלְּמַעְלָה, וְשָׁם בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּחִינַת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הַכֹּל, וְשָׁם יְכוֹלִים לַעֲשֹוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּחִינַת לְבֵיתְך נָאֲוָה קֹדֶשׁ, בְּחִינַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ד' לְאֹרֶךְ יָמִים בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא כְּיוֹמָא אֲרִיכְתָּא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. כִּי עִקַּר הַקְבִיעוּת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא שָׁם בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלָיִם. 

וְעַל כֵּן הָיְתָה הַלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁשָּׁם דָנִין כָּל הַדִּינִים סְּמוּכָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, לְכָל אֶחָד כְּפִי מְקוֹמוֹ, בְּחִינַת "בְּצֶדֶק תִשְׁפֹּט עֲמִיתֶך", כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י הֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵרְך לְכַף זְכוּת. וְעַל כֵּן נִקְרֵאת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַצֶּדֶק וְנֶאֱמַר "צֶדֶק יָלִין בָּהּ". וְזֶה שֶׁכָּתוּב "הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן", כִּי עַל יְדֵי שֶׁדָנִין שָׁם הַכֹּל לְכַף זְכוּת עַל יְדֵי זֶה נִמְחֲלִין עֲוֹנוֹתֵיהֶם. וּמַחֲמַת שֶּׁכָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל כְּלוּלִים בְּשׁוֹפָר כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל כֵּן הָיָה כִּבּוּשׁ יְרִיחוֹ שֶׁהוּא כִּבּוּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר.

(זמרת הארץ - ליקוטי תנינא - סימן א' תקעו ממשלה)

ראש השנה של סבא המלך המשיח רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים עולה על הכל