וְהִזְהִיר לַעֲשׂוֹת כָּרוֹז שֶׁכָּל מִי שֶׁסָּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ וּמְקֹרָב אֵלָיו יִהְיֶה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶצְלוֹ

יַקִּירִי וַחֲבִיבִי כִּלְבָבִי, דַּע כִּי אֵין אַתָּה יוֹצֵא מִמַּחֲשַׁבְתִּי, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת אֲנִי מְעוֹרֵר רַחֲמִים אֵצֶל בַּעַל הָרַחֲמִים שֶׁיָּחוּס עָלֶיךָ וִישַׂמַּח נַפְשְׁךָ בִּישׁוּעָתוֹ, שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. 

שׂוּם לִבְּךָ הֵיטֵב, וְאַל תִּשְׁכַּח כָּל תַּגְמוּלוֹת ה' אֲשֶׁר גָּמַל עִמְּךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת נִצְחִי כָּזֶה, שֶׁכְּבָר זָכִיתָ לִטְעֹם מְעַט מִצּוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי אֱמֶת נִפְלָאִים נוֹרָאִים מְאֹד הַמְחַיִּים נֶפֶשׁ כָּל חַי, וּכְבָר זָכִיתָ זֶה כַּמָּה שָׁנִים לִהְיוֹת נִמְנֶה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנְשֵׁי אֱמֶת הַנִּלְוִים אֶל הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת. קַוֹּה קִוִּיתִי לַה' שֶׁיּוֹסִיף חַסְדּוֹ עִמְּךָ שֶׁתִּזְכֶּה גַּם בְּזֶה הַשָּׁנָה לְהִשְׁתַּדֵל לְשַׁבֵּר כָּל הַמְנִיעוֹת וְעִיכּוּבִים וְלָבוֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן נַפְשֵׁנוּ, וְהָעִקָּר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל הַכֹּל. וּפֶלֶא אֶצְלִי מֵאַחַר שֶׁהַמְקֹרָבִים שֶׁלִּי מַאֲמִינִים לִי, לָמָּה לֹא יִזָּהֲרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִין אֵלַי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִישׁ לֹא יֵעָדֵר. כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רַק רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהִזְהִיר לַעֲשׂוֹת כָּרוֹז שֶׁכָּל מִי שֶׁסָּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ וּמְקֹרָב אֵלָיו יִהְיֶה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶצְלוֹ, לֹא יֶחֱסַר אִישׁ. וְכֵן הוּא נוֹהֵג לְדוֹרוֹת. 

הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל, וַה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה בִּירֻשָּׁה מֵאֲבוֹתַי, רַק ה' יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי זֹאת בְּמַתָּנָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מַהוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה. לֹא מִבַּעְיָא אַתֶּם כֻּלְּכֶם בְּוַדַּאי תְּלוּיִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תָּלוּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי. וְאָמַר שֶׁיְּכוֹלִים אָז אֲנָשִׁים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה לֹא הָיָה בָּאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תִּקּוּן בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף-עַל-פִּי כֵן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יְכוֹלִים אֲפִלּוּ הֵם לְקַבֵּל תִּקּוּן. אַף-עַל-פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה אֲפִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ זַ"ל לֹא הָיָה יָכוֹל לְתַקְּנָם, אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גַּם הֵם יְכוֹלִים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים. כִּי אָמַר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עִנְיָנִים וְתִקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה גַּם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת. 

(אב"י הנחל - ספר הגאולה)

ראש השנה של סבא המלך המשיח רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים עולה על הכל