בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וּפָגַם בִּבְחִינַת אָדָם, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין עַתָּה לְתַקֵּן בְּחִינַת אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַלְּבָנָה מִתְכַּסָּה בּוֹ, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה לְתַקֵּן בְּחִינַת אָדָם, הַיְנוּ בְּחִינַת הָאָלֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וּנְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וְהַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף, וְזֶה בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה וְכֻלֵּי (כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם).
כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי כָּל הַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מִעוּט הַיָּרֵחַ שֶׁהָיָה עַל-יְדֵי שֶׁקִּטְרְגָה הַיָּרֵחַ אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד וְכוּ'. וְכָל אֶחָד עַל-יְדֵי חֲטָאָיו גּוֹרֵם מִעוּט הַיָּרֵחַ חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן לְהֵפֶךְ עַל-יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים וּתְשׁוּבָה מְמַלְּאִין פְּגִימַת הַלְּבָנָה, כִּי עוֹשִׂים יִחוּד בֵּין חַמָּה וּלְבָנָה. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא לְתַקֵּן וּלְיַחֵד בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וּנְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה כְּדֵי לְיַחֵד חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַחֲטָאִים.
וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵם שְׁנֵי רָאשִׁים בְּיַחַד, דְּהַיְנוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְהֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי עִקַּר הַשָּׁנִים הֵם לַחַמָּה וְעִקַּר הֶחֳדָשִׁים הֵם לַלְּבָנָה, כִּי הַחַמָּה אֵין לָהּ חֹדֶשׁ רַק שָׁנָה וְהַלְּבָנָה אֵין לָהּ שָׁנָה רַק חֳדָשִׁים (כַּמּוּבָא בְּסִפְרֵי הַתְּכוּנָה). וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִתְקַבְּצִים יַחַד שְׁנֵי הָרָאשִׁים רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - ראש השנה הלכה ד' אות ג')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי כָּל הַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מִעוּט הַיָּרֵחַ שֶׁהָיָה עַל-יְדֵי שֶׁקִּטְרְגָה הַיָּרֵחַ אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד וְכוּ'. וְכָל אֶחָד עַל-יְדֵי חֲטָאָיו גּוֹרֵם מִעוּט הַיָּרֵחַ חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן לְהֵפֶךְ עַל-יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים וּתְשׁוּבָה מְמַלְּאִין פְּגִימַת הַלְּבָנָה, כִּי עוֹשִׂים יִחוּד בֵּין חַמָּה וּלְבָנָה. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא לְתַקֵּן וּלְיַחֵד בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וּנְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה כְּדֵי לְיַחֵד חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַחֲטָאִים.
וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵם שְׁנֵי רָאשִׁים בְּיַחַד, דְּהַיְנוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְהֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, כִּי עִקַּר הַשָּׁנִים הֵם לַחַמָּה וְעִקַּר הֶחֳדָשִׁים הֵם לַלְּבָנָה, כִּי הַחַמָּה אֵין לָהּ חֹדֶשׁ רַק שָׁנָה וְהַלְּבָנָה אֵין לָהּ שָׁנָה רַק חֳדָשִׁים (כַּמּוּבָא בְּסִפְרֵי הַתְּכוּנָה). וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִתְקַבְּצִים יַחַד שְׁנֵי הָרָאשִׁים רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - ראש השנה הלכה ד' אות ג')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה