וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, רוּחַ אֱלֹהִים דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ - לקט תורות

מָשִׁיחַ הוּא שׁוֹרֶה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, דְּהַיְנוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּגַלִּין הַפָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, וְשָׁם מְרָחֵף רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת (בראשית א): וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. רוּחַ אֱלֹקִים – דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ (זוהר ויחי דף רמ), שֶׁמְּרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וּמַיִם הוּא הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא.

(ליקוטי תנינא - תורה לב)

*

וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְכוּ', דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁמְּרַחֵף עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

(ליקוטי הלכות – הלכות תפילין הלכה ו' אות לא')

*

שֹּׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הִיא מִבְּחִינַת עַתִּיק, כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ (בְּסִימָן קיח') שֶׁכָּל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם דָּא רוּחָא דְּמָשִׁיחַ. וְהַמַּיִם הוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, עַיֵּן שָׁם.

וּמָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת עַתִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָא וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הִיא מִבְּחִינַת עַתִּיק, הַיְנוּ בְּחִינַת מָשִׁיחַ.

(ליקוטי הלכות - הלכות מלמדים הלכה א')

*

וְלֹא הָיָה הָעִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי וְרוּחַ אֱלֹקִים דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהָיְתָה מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי עִקַּר בְּחִינַת מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וֶאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וְכוּ' כִּי הוּא יְגַלֶּה וְיַכְנִיס הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל בָּאֵי עוֹלָם.

וְעַל כֵּן רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה הָיְתָה מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי הוּא מְקַיֵּם הָעוֹלָם תָּמִיד.

(ליקוטי הלכות - הלכות פסח - הלכה ז' אות כ')

*

וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, רוּחַ אֱלֹהִים דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא יְתַקֵּן הַכֹּל כִּי הוּא הָרֹאשׁ בַּיִת אֲמִתִּי וְכָל יִשְֹרָאֵל יַכִּירוּ אוֹתוֹ וְיַאֲמִינוּ בּוֹ. וְהָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת יִכָּנַע וְיִתְבַּטֵּל לְפָנָיו.

(ליקוטי הלכות - הלכות מצרנות - הלכה ד' אות יג')

*

בְּרֵאשִׁית זֶה 'רֹאשׁ בַּיִת', הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם, הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם זֶה הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הוּא רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.

(שיחות סבא - קלטת 23 א' 01:28)

*

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וְכוּ' וְרוּחַ אֱלֹקִים דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י כִּסֵּא הַכָּבוֹד עוֹמֵד וּמְרַחֵף בַּאֲוִיר וְכוּ'.

וְזֶה בְּחִינַת וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת וְכוּ' שֶׁהוּא בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַנְּשָׁמוֹת, הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁאוֹחֵז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא יִתְבָּרַךְ דָּן אוֹתָנוּ לְכַף זְכוּת וּמְהַפֵּךְ חֹשֶׁךְ לְאוֹר, עֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כַּנַּ"ל.

(ליקוטי הלכות - הלכות ערלה הלכה ד' אות יג')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים