שָׂרָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת שֶׁשָּרָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁעִקָּרָהּ עֲנָוָה בְּחִינַת בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, זֶה בְּחִינַת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים וּבֵינוֹנִים. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּסוּק זֶה לְעִנְיַן גֵּאוּת, מָאן דְּהוּא רַב הוּא זְעֵיר וּמָאן דְּהוּא זְעֵיר הוּא רַב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ, כִּי בֶּן מֵאָה שָׁנָה זֶה בְּחִינַת גְּדוֹלִים וְשֶׁבַע שָׁנִים זֶה בְּחִינַת קְטַנִּים, וְעֶשְׂרִים שָׁנָה זֶה בְּחִינַת בֵּינוֹנִים.
וְשָׂרָה שֶׁזָּכְתָה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת בְּחִינַת חַיֵּי שָׂרָה, הָיְתָה בַּת מֵאָה כְּבַת עֶשְׂרִים וּבַת עֶשְׂרִים כְּבַת שֶׁבַע, שֶׁהָיְתָה מַקְטֶנֶת עַצְמָהּ בְּכָל הַבְּחִינוֹת שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיְתָה בַּת מֵאָה הָיְתָה קְטַנָּה בְּעֵינֶיהָ כְּבַת עֶשְׂרִים וּכְבַת שֶׁבַע וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה בְּעֵינֶיהָ עוֹד יוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה כֻּלָּם שָׁוִים לְטוֹבָה, שֶׁעִקַּר הַחַיִּים הַטּוֹבִים הֵם עֲנָוָה כַּנַּ"ל (וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה 'בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים' סִימָן עב לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא) הַיְנוּ שֶׁאַרְבַּע פְּעָמִים שָׁנִים שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׂרָה מְרַמֵּז עַל אַרְבַּע בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת הַנֶּאֱמָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁיִּהְיֶה קָטָן בְּעֵינָיו מִגְּדוֹלִים וּקְטַנִּים וּבֵינוֹנִים וּמִמַּדְרֵגַת עַצְמוֹ וְכוּ' שֶׁזֶּה עִקַּר חִיּוּת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים שֶׁל הָאָדָם.
וְזֶהוּ, "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה", כֻּלָּם שָׁוִים לְטוֹבָה, כִּי זָכְתָה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים וְטוֹבִים שֶׁהוּא עַל יְדֵי שֶׁהֶחֱזִיקָה עַצְמָהּ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתָהּ וְכַנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הלכות ערלה הלכה ה' אות יח')
נ נח נחמ נחמ מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה