תְּחִלַּת הַזְכָּרַת שֵׁם עַרְבוּת בְּהַתּוֹרָה לֹא נִזְכַּר כִּי אִם אֵצֶל יְהוּדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן וְכוּ'". כִּי מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה עַד כָּאן לֹא נִזְכַּר שֵׁם עַרְבוּת, כִּי עִקַּר הָעַרְבוּת מַתְחִיל מִיהוּדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ וְזֶה בְּחִינַת מָה הָעֵרָבוֹן וְכוּ' וַתֹּאמַר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ, זֶה אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל (ליקוטי תנינא תורה לב).
כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַיִּחוּד שֶׁל יְהוּדָה וְתָמָר הָיָה יָקָר מְאֹד, כִּי עַל יָדָם נִמְשַׁךְ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ כַּיָּדוּעַ וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת מֵאֵת ה' הָיָה כָּל עִנְיָן הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "צָדְקָה מִמֶּנִּי". כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, כִּי כַּוָּנַת תָּמָר הָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְגַם יְהוּדָה הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל וְכָל כַּוָּנָתוֹ הָיָה לַשָּׁמַיִם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ, אַךְ תָּמָר הָיְתָה מִתְיָרֵאת מֵעִנְיָן הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ מִבְּחִינַת הָרוּחַ קִנְאָה, שֶׁהוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בִּיהוּדָה וְהָיְתָה מִתְיָרֵאת פֶּן עַל יְדֵי גֹּדֶל הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ יְקַלְקֵל אַחַר כָּךְ אֶת הַבִּנְיָן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה כַּאֲשֶׁר הָיָה אַחַר כָּךְ בֶּאֱמֶת שֶׁהָיְתָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, כִּי אָמַר, "הוֹצִיאוּהָ וְתִשָֹּרֵף". וְזֶה הָיָה מִגֹּדֶל קִנְאָתוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית, כִּי יְהוּדָה הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁמְּקַנֵּא מְאֹד עַל זֶה כַּנַּ"ל.
עַל כֵּן אָמְרָה שֶׁיִּתֵּן לָהּ לְעֵרָבוֹן חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִגְמֹר בִּנְיָן הַזֶּה כִּי אִם כְּשֶׁיְּסַלֵּק מֵעַצְמוֹ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא הָרוּחַ קִנְאָה, כְּדֵי שֶׁזֶּה הָרוּחַ קִנְאָה לֹא יְקַלְקֵל בִּנְיָן שֶׁל הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ שֶׁהֵם בְּחִינַת טַלִּית וּתְפִלִּין, כַּמּוּבָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁיִּשְֹרָאֵל מְקַבְּלִין עַל עַצְמָן בְּכָל יוֹם עַל יְדֵי הַנָּחַת טַלִּית וּתְפִלִּין. כִּי צִיצִית כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וְכוּ'". וְכֵן תְּפִלִּין כְּתִיב בָּהֶם, "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ". וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הוּקְשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לִתְפִלִּין וְכָל דִּינֵי כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה לְמֵדִים מִתְּפִלִּין. 'וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ' זֶה בְּחִינַת הַקֻּלְמוֹס שֶׁבּוֹ כּוֹתְבִין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר, וּבְגָלוּתָא קַדְמָאָה בְּמַטֶּה דִּילָךְ בָּזַע יַמָּא, בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה בְּקָנֶה דִּילָךְ דְּאִיהוּ קֻלְמוֹס בָּזַע יַמָּא דְּאוֹרַיְתָא, הַיְנוּ שֶׁבִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁעַתָּה יַעֲלִים וִיסַלֵּק מֵעַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְיִמְסֹר בְּיָדָהּ כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּלֵּק עַל יְדֵי זֶה הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁשּׁוֹרָה עַל הַסְּפָרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיָן הַזֶּה כַּנַּ"ל כַּאֲשֶׁר הָיָה בֶּאֱמֶת שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִצְּלָה.
(ליקוטי הלכות - הלכות ערב הלכה ד' אות ו')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה