וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק הֲנִמְצָא כָּזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ לְנַשֵּׁב וּלְנַפֵּחַ הָעַפְרוּרִית מִלֵּב יִשְׂרָאֵל וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹקִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ, כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לִפְתֹּר חֲלוֹם כָּזֶה וּלְתַקְּנוֹ שֶׁזֶּהוּ מֵחֲמַת שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְבָרֵר הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשִּמְחָה בַּעֲצוֹתֶיךָ הָעֲמֻקּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (פָּרָשָׁה פו) עַל פָּסוּק וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ שֶׁהוּא לְשׁוֹן מְפַזֵּז וּמְרַקֵּד, שֶׁגַּם בְּעַבְדוּתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר הָיָה מְפַזֵּז וּמַצְלִיחַ לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ. כִּי עִקַּר הָעֵצָה לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה בָּזֶה. עַל כֵּן אָמַר לוֹ אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹקִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת בְּוַדַּאי אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ, כִּי בְּוַדַּאי אַתָּה זוֹכֶה לְבִרְכַּת הַשֵּכֶל שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַשִּמְחָה וְכַנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הודאה ו' אות לט')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה