וְזֶה: וּ'צְבָא הַ'שָּׁמַיִם לְ'ךָ מִ'שְׁתַּחֲוִים - רָאשֵׁי תֵבוֹת "מַלְוֶה", כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת לוֹוִין זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, עַד הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבַּעַל תְּפִילָּה, שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, כִּי הוּא בִּבְחִינַת הַשּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא דְבַר ה' כַּנַּ"ל.
וְעַל כֵּן יָכוֹל לְהַכִּיר בְּהַמְפֻרְסָמִים שֶׁהֵם רַק עַל יְדֵי עַזּוּת, כִּי אֵין אָדָם מֵעֵז פָּנִים בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ (ב"מ ג), וְעַל כֵּן עַזּוּתָם נוֹפֵל לִפְנֵי הַבַּעַל תְּפִילָּה, שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל, כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת לוֹוִין מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל.
(ליקוטי תנינא - תורה א' אותיות ג', יג')
*
"אֲנִי הַמֶּלֶךְ וְכֻּלָּם צְרִיכִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת."
(שיחות סבא - קלטת 117 צד ב')
*
בְּדִבְרֵי הָרַב בְּעַצְמוֹ, נִמְצָאִים מַדְרֵגוֹת לְמַעְלָה מִמַדְרֵגוֹת. כִּי גַּם אַהֲרֹן, שֶׁמֵּאִתּוֹ כָּל מְנוֹרַת [תוֹרַת] זָהָב, [הַמּוּבָא שָּׁם בְּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב רָאִיתִי וְכוּ' (ליקוטי מוהר"ן - תורה ח' - ראיתי מנורת זהב)], לֹא הִגִּיעַ בְּמַדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, [שֶׁלֹּא קָם כָּמוֹהוּ], אֲשֶׁר אֵלָיו לְבַד נִתְגַּלּוּ כָּל הַי"ג מִדּוֹת בִּתְפִלָּתוֹ. וְשֶׁגַּם הוּא עֲדַיִן לֹּא נִתְעַלָּה בַּעֲלִיָתוֹ שֶׁלֶּעָתִיד, בְּהִתְלַבְּשׁוּתוֹ בְּבֶן דָּוִד [שֶׁבְּעֶצֶם הַתְּפִלָּה], לְהִתְגָּרוֹת עִם הַאַדְמוֹנִי, וְלִמְחוֹת זֵכֶר הָאַלּוּף עֲמָלֵק.
(ביאור הליקוטים - ראיתי מנורת זהב סימן ח')
*
בֶּן דָּוִד מָשִׁיחַ לְבַד, יָבוֹא בִּתְפִלָּה וּתְהִלָּה [עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה הַנַּ"ל], לְהִתְגָּרוֹת וּלְהַשְׁפִּיל אֶת אַלּוּפֵי עֵשָֹו הַאַדְמוֹנִי.
(ביאור הליקוטים - ראיתי מנורת זהב סימן ח' - אות י"ד)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה