שִׂיחַ הַשָּׂדֶה

וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה שֶׁתְּפִילָּתוֹ הָיְתָה עִם שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה חָזְרוּ כֹּחם, וְנָתְנוּ אוֹתָם בְּתוֹך תְּפִילָּתוֹ, שֶׁהִיא שָׁרְשָׁם כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ. כִּי כָל הַדְּבָרִים נֶחֱלָקִים זֶה מִזֶּה בְּמַרְאֶה טַעַם וָרֵיחַ. בִּשְׁבִיל זֶה הַדָּבָר הַמְגַדֵּל כָּל הַצְּמָחִים נִקְרָא בְּשֵׁם "מָטָר", רָאשֵׁי תֵבוֹת: מַ'רְאֶה, טַ'עַם, רֵ'יחַ. וְעִקָּר הוּא הָרֵיחַ, כִּי אֵין הַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית אֶלָּא מֵהָרֵיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מג'): אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְלא הַגּוּף הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הָרֵיחַ. וְעִקָּר הַתְּפִילָּה הִיא מֵהַנְּשָׁמָה, בִּבְחִינַת (תהלים קנ'): כּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ וּמָשִׁיחַ מְקַבֵּל כָּל הַתְּפִילּוֹת, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת חֹטֶם, בִּבְחִינַת (איכה ד'): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'; שֶׁמְּקַבֵּל כָּל הָרֵיחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתְּפִילּוֹת, כִּי יְנִיקַת הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא מֵהַנְּשָׁמָה, הִיא מֵהָרֵיחַ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה מח'): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ; בְּחִינַת חֹטֶם כַּנַּ"ל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא מָשִׁיחַ, כִּי הוּא יוֹנֵק וּמְקַבֵּל מִשִּׂיחַ הַשָּׂדֶה, דְּהַיְנוּ כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁבָּאִים בְּתוֹך הַתְּפִילָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת: "וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם" וְכוּ'; וּמָשִׁיחַ מְקַבֵּל אוֹתָם בִּבְחִינַת: רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה', כַּנַּ"ל.

(ליקוטי תנינא - תורה א' אותיות יא'-יב')

*

מַה זֶּה הִתְבּוֹדְדוּת? שִׂיחָה, הוּא מֵשִׂיחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מְסַפֵּר וּמְדַבֵּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַכֹּל, מַה לַּעֲשׂוֹת בְּאֵיזֶה עֵסֶק שֶׁיָּבוֹא, וַאֲנַחְנוּ מוֹצְאִים בַּתּוֹרָה שֶׁזֶּה עִנְיַן, שִּׂיחָה זֶה מָשִׁיחַ, מֵשִׂיחַ, מֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה", הוּא הָלַךְ, הוּא הָלַךְ (סַבָּא צוֹחֵק), הוּא הָיָה לוֹ שִׂיחָה, הוּא דִבֵּר, הוּא סִפֵּר וְדִבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל, עַל הַכֹּל, זֶה מָשִׁיחַ, מֵשִׂיחַ לְּשׁוֹן שִׂיחָה, הָעִנְיָן שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא שִׂיחָה, לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ "בְּכָל לְבָבְךָ בְּכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל..", אֲבָל הוּא, כְּמוֹ, כְּמוֹ, כְּמוֹ הַלֵּב שֶׁלּוֹ, לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, הוּא בּוֹעֵר, כְּמוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי נָתָן: "בִּבְרֶסְלֵב בּוֹעֵר אֵשׁ, תֵּן אֶת הָאֵשׁ בְּלִבִּי", "בִּבְרֶסְלֵב בּוֹעֵר אֵשׁ, תִתֵּן אֶת הָאֵשׁ בְּתוֹךְ לִבִּי". רוֹאִים אֲנַחְנוּ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לוֹ שֵׁם שֶׁל מָשִׁיחַ, הוּא לְּשׁוֹן שִׂיחָה, שֶׁהוּא דִּבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, זֶה מָשִׁיחַ, מֵשִׂיחַ הוּא שִׂיחָה, הוּא מְדַבֵּר תָּמִיד עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה גָּאוֹן כָּזֶה כְּמוֹ רַבֵּנוּ לֹא הָיָה, "חִדּוּשׁ כָּמוֹנִי עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם", מַה זֶּה הַחִדּוּשׁ? הַשֵּׁם מָשִׁיחַ, כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ הוּא יְּדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד.

לְהַגִּיד "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם", זֶה כָּל הַחָכְמוֹת, זֶה עוֹלֶה עַל הַכֹּל, לִבְכּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שִּׂיחָה זֶה עִנְיַן מָשִׁיחַ, מֵשִׂיחַ, הוּא מְדַבֵּר וּמְסַפֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, זֶה שִׂיחָה, שִׂיחָה.

כָּל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ הַלּוֹמְדִים הַגְּאוֹנִים רְחוֹקִים מִזֶּה, תְּפִלָּה? מַה?. גַּם הַשֵּׁם "נַחְמָן", הוּא עִנְיָן שֶׁל נֶחָמָה וְדִבּוּרִים, לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן, הוּא הִשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְכָּל..., רַק תְּפִלָּה, כָּל הָעוֹלָם לֹא רָצוּ לְקַבֵּל, מַה זֶּה תְּפִלָּה? מַה יִּהְיֶה? מַה יִּהְיֶה מִזֶּה, אִם הוּא יַגִּיד "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם"?. אַבָּא, אַבָּא, אַבָּא, אַבָּא רַחֵם עָלַי, אַבָּא רַחֲמָנִי רַחֵם עָלַי.

(שיחות סבא - קלטת 108 א' 39:50)

רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

עָנָה וְאָמַר,זֶה זְמַן רַב שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בִּתְפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֲלֹא רָאוּי לָהֶם לְהַצַּדִּיקִים לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמָן מִי הוּא זֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְעִם מִי מִתְפַּלְּלִין הֲלֹא גַּם כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁעוֹשֶׂה מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה תְּנוּעָה בְּעָלְמָא בִּתְפִלָּה, וַאֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַכּל עַל יָדִי [וְאָמַר שֶׁעִנְיָן זֶה הוּא סוֹד מִסּוֹדוֹת נִסְתָּרִים שֶׁלּוֹ]. 

(חיי מוהר"ן - רה')