שפעם אחת חלם לאיש אחד מאיזה עיר שבוינה תחת הגשר יש שם אוצר, על כן נסע לשם ועומד אצל הגשר ומחפש עצות איך לעשות, כי ביום אינו יכול מחמת האנשים, ועבר שם איש חיל ואמר לו מה אתה עומד וחושב. חשב בדעתו שטוב שיאמר לו כדי שהוא יסייעו ויתחלקו, סיפר לו כל הענין.
ענה ואמר לו [איי יהודי נאר קוקט אויף א חלום, אלא מאי מיר האט זיך אויך גיחולמת אז דא אין דא בא דעס אין דעם] אוי יהודי טיפש מה אתה שם לב לחלומות, [הלא גם אני בחלומי חלמתי שיש אוצר מתחת התנור בבית של יהודי אחד שגר כאן וכאן], (והזכיר העיר של האיש ושמו של האיש הזה), [אין מאקזאן איז דא איין אוצר וועל איך פארין ציא יענום]?, היעלה על דעתך שאסע עד לשם בשביל האוצר?, ונסע האיש לביתו וחפר בהמקאזאן (תחת התנור) שלו ומצא האוצר. ואמר אחר כך [איצט ווייס איך שוין "דער אוצר איז בא מיר, נאר וויסען פום דעם אוצר מוז מען פארין קיין ווין]: הוי יהודי שם לב לחלום אלא מאי גם אני חלמתי שבמקום פלוני אצל פלוני במחסן יש אוצר, האסע לשם. ונסע האיש לביתו וחפר במחסן שלו ומצא האוצר. ואמר אחר כך, "עתה ידעתי: האוצר הוא אצלי אבל כדי לדעת מזה עלי לנסוע עד וינה". כך בענין עבודת השם, שהאוצר הוא אצל כל אחד בעצמו, רק לידע מהאוצר מוכרח ליסע להצדיק.
(כוכבי אור - ספורים נפלאים עמוד רכו')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה