אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה וְכוּ'. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁמָּנָה כָּאן כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו וְכוּ', הַיְנוּ כִּי הַתּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה תּוֹכָחָה שֶׁל חֶסֶד.
וְעַל-כֵּן הִזְכִּיר כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו. 'כָּל הַמְּקוֹמוֹת' דַּיְקָא, כִּי בָּזֶה הִזְכִּיר לָהֶם זְכוּת וָחֶסֶד, כִּי הוּא קִיֵּם אַל תָּדִין אֶת חֲבֶרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, כִּי הוּא זָכָה לֶאֱחֹז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, בְּחִינַת מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה וְכוּ' שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְעַל-כֵּן יָדַע שֶׁכָּל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ בָּהֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא הַמְּקוֹמוֹת בְּעַצְמָן גָּרְמוּ לָהֶם לַחֲטֹא, כִּי עָבְרוּ בַּמִּדְבָּר מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן וְכוּ' שֶׁהֵם מְקוֹם תֹּקֶף הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּיָּדוּעַ וְהָיָה צְרִיכִים לִלְחֹם עַל קְלִפּוֹת קָשׁוֹת וַעֲצוּמוֹת שֶׁהָיוּ בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ. וְזֶה גָּרַם לָהֶם שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וְנִכְשְׁלוּ בְּמַה שֶּׁנִּכְשְׁלוּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק, וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וְכוּ' שֶׁהַמָּקוֹם גָּרַם לָהֶם לַחֲטֹא, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. נִמְצָא שֶׁבָּזֶה שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַמְּקוֹמוֹת דַּיְקָא שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו בָּזֶה הִמְצִיא לָהֶם זְכוּת בְּחִינַת הַזְּכוּת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהִוא אַל תָּדִין אֶת חֲבֶרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - ערלה ד' אות טז')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה