"וימי הפורים לא יעברו" וכו' ואמרו רז"ל שימי הפורים לא יתבטלו אפילו לעתיד, כי פורים הוא בחינת אור האהבה שבדעת, שהאור הזה לא יתגלה רק לעתיד.
פורים מותר בעשית מלאכה ואין בו קדושת יום טוב כלל, כי מגודל עוצם קדושתו אין רואים בו שום קדושה בהתגלות, בבחינת שאמרו רז"ל שיר השירים קודש קודשים ושם דייקא אין שום תיבות קדושה וטהרה כלל.
קדושת כל הימים טובים הם בחינת הכנעת ימי רע והתגלות ימי טוב, ועל כן אם עושין בהם איזה מלאכה של חול אזי יכולין להתגבר ימי הרע חס ושלום, ועל כן צריכין לקדשם על ידי ברכת קידוש ואיסור עשית מלאכה, אבל בפורים שנכנע ונתבטל שורש הרע לגמרי ונתגלה אור הגנוז, אור האהבה שבדעת, שהוא למעלה מהימים והמידות, ועל כן אפילו אם עושין בהם מלאכות של חול, אין להרע שום שליטה ואחיזה בהם.
וזה בחינת מה שאמרו רז"ל חיב אנש לבסומי עד דלא ידע וכו', כי שם הוא למעלה מהדעת והשכל ואין להרע שום אחיזה שם, ועל כן אין שייך שם לומר ארור המן ברוך מרדכי וכו'.
(אוצר היראה פורים אות לג' - הלכות פורים הלכה ד')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה