יֵשׁ כַּמָּה זְמַנִּים לִבְחִינַת קְרִיאַת הַמְּגִילָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַעֲשׂוֹת מֵהַנִּשְׁמַע נַעֲשֶׂה, כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ נִשְׁמַע וְנַעֲשֶׂה לְפִי בְּחִינָתוֹ כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן בְּנֵי הַכְּפָרִים שֶׁאֵין לָהֶם זֶה הַכֹּחַ לַעֲשׂוֹת מֵהַנִּשְׁמַע נַעֲשֶׂה בְּעַצְמָן, וְצָרִיךְ אַחֵר לִקְרוֹת לָהֶן וּלְהָאִיר בָּהֶם הֶאָרָה זוֹ, הֵם צְרִיכִין לְהַקְדִּים לְיוֹם הַכְּנִיסָה לָבֹא לְתוֹךְ הַכְּרַךְ שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין, וְהֵם מַקְדִּימִין וְקוֹרִין לָהֶם אֶת הַמְּגִילָה אָז, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ יְמֵי הַפּוּרִים בְּעַצְמוֹ, שֶׁהֵם עִקָּר הַשָׂגַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע בְּחִינַת וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים, אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּנֵי הַכְּרַךְ שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין שֶׁבְּטֵלִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְזוֹכִים לְהַשָׂגָה גְּבוֹהָּ, עַל-כֵּן הֵם יְכוֹלִים לְהָאִיר בִּבְנֵי הַכְּפָרִים בְּחִינַת קְרִיאַת הַמְּגִילָה בְּחִינַת הַשָׂגַת נִשְׁמַע וְנַעֲשֶׂה גַּם אֵיזֶה יָמִים קֹדֶם פּוּרִים. כִּי הַנַּעֲשֶׂה שֶׁל בְּנֵי הַכְּרַךְ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קֹדֶם פּוּרִים הוּא אֵצֶל בְּנֵי הַכְּפָרִים בְּחִינַת נִשְׁמַע בְּחִינַת הֶאָרַת פּוּרִים, וְעַל-כֵּן הֵם שׁוֹמְעִין אֶת הַמְּגִילָה מִקֹּדֶם מִבְּנֵי הַכְּרָכִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִם בִּימֵי הַפּוּרִים לְהַסְפִּיק מָזוֹן וּמִשְׁתֶּה לִבְנֵי הַכְּרָכִים כִּי עֶצֶם הַפּוּרִים שֶׁל בְּחִינַת בְּנֵי הַכְּרָכִים אֵין בְּחִינַת בְּנֵי הַכְּפָרִים יְכוֹלִין לְהַשִׂיג, כִּי הַשָׂגַת הַנִּשְׁמַע שֶׁלָּהֶם גָּבוֹהַּ וְעָצוּם מְאֹד רַק צְרִיכִין לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה אֲלֵיהֶם בִּימֵי הַפּוּרִים לְהַסְפִּיק לָהֶם לְשִׂמְחַת פּוּרִים.
וְזֶהוּ שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵיזֶהוּ כְּרַךְ כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִים, בַּטְלָנִים דַּיְקָא, כִּי הֵם נִקְרָאִין בַּטְלָנִין עַל-שֵׁם שֶׁעִקַּר הַשָׂגָתָם הוּא תָּמִיד מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא שֶׁזֶּה אֵין זוֹכִין כִּי-אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ בְּחִינַת עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פּוּרִים כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן נִקְרָאִים בַּטְלָנִים וְהֵם דַּיְקָא יוֹדְעִים לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָה בִּזְמַנָּהּ לְהַשִׂיג הַשָׂגַת פּוּרִים בִּזְמַנּוֹ, אֲבָל בּבְחִינַת בְּנֵי הַכְּפָרִים שֶׁאֵין לָהֶם עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין וְאֵין זוֹכִין לְהַשָּׂגָה זוֹ שֶׁל בְּחִינַת בְּנֵי הַכְּרָכִים הַנַּ"ל, הֵם יְכוֹלִין לְהָאִיר וְלִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָה לָהֶם גַּם קֹדֶם פּוּרִים כַּנַּ"ל. כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ נִשְׁמַע וְנַעֲשֶׂה לְפִי מַדְרֵגָתוֹ כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הלכות תחומין הלכה ד' אות יג')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה