זֶּה שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁלּוֹ הֵם רַק כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם

"אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ"
שֶׁזֶּה שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁלּוֹ הֵם רַק כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם וְכוּ', כִּי אֵין מַמָּשׁ בְּהַטּוֹב שֶׁלּוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, כִּי יָדוּעַ לְכָל אֶחָד בְּעַצְמוֹ כַּמָּה וְכַמָּה פְּגָמִים וּפְנִיּוֹת יֵשׁ בְּהַמִּצְווֹת וְהַתּוֹרָה בְּעַצְמוֹ שֶׁל רֹב הָעוֹלָם, כִּי מֵחֲמַת מַעֲשֵֹיהֶם הָרָעִים גַּם הַטּוֹב שֶׁלָּהֶם מְקֻלְקָל הַרְבֵּה, אַךְ כְּשֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עַל כָּל פָּנִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, יִשָּׁאֵר לוֹ מֵהֶם אֵיזֶה בְּחִינַת קִנְיָן לָעוֹלָם הַבָּא בִּבְחִינַת קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה הַנַּ"ל, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו שֶׁאָז הַטָּעוּת נִתָּן לִמְחִילָה כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחוֹלֵק עָלָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת טָעוּת יוֹתֵר מִשְּׁתּוּת שֶׁנָּפַל לְרַע גָּמוּר בְּחִינַת נֹגַהּ שֶׁנִּכְלָל בַּקְּלִפָּה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲזַי קִנְיָנוֹ בָּטֵל לְגַמְרֵי וְעָלָיו נֶאֱמַר, "כַּאֲשֶׁר בָּא כֵּן יֵלֵךְ וּמְאוּמָה לֹא יִשָּא בַעֲמָלוֹ". וְיִצְטָרֵךְ לִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל בְּכַמָּה גִּלְגּוּלִים עַד שֶׁהַצַּדִּיק יַחֲזֹר וִיתַקְּנוֹ מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי, אֲבָל קִנְיָנוֹ בְּעַצְמוֹ שֶׁקָּנָה בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּטֵל לְגַמְרֵי, מֵאַחַר שֶׁנִּכְשַׁל עַל יְדֵי מַעֲשָֹיו הָרָעִים וְגַסּוּתוֹ עַד שֶׁחָלַק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁכָּל בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטָּעֻיּוֹת הֵם עַל יָדוֹ וְכַנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - שלוחין ה' אות מ')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות :