פְּסָל לְךָ (שמות לד): וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַפְּסֹלֶת יִהְיוּ שֶׁלְּךָ וְכוּ'.
כִּי כְּמוֹ שֶׁבִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה, קֹדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין אֵיזֶה פְּשָׁט, צָרִיךְ לוֹמַר מִקֹּדֶם הַקְדָּמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ מַשְׁלִיכִין הַהַקְדָּמוֹת, וּבָאִים אֶל הַמְכֻוָּן, כִּי הָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, וְכָל הַדְּבָרִים וְהַהַקְדָּמוֹת שֶׁמִּקֹּדֶם הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת, שֶׁנִּנְסָרִין וְנִפְסָלִין סְבִיב הַמְכֻוָּן; כְּמוֹ כֵן בְּהִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לֵילֵךְ מִקֹּדֶם, וּלְסַבֵּב בְּכַמָּה סִבּוּבִים, עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן, וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, וְכָל אֵלּוּ הַסִּבּוּבִים הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת, וְהֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִים אֶל הַהִתְבּוֹנְנוּת.
וְזֶה בְּחִינַת: פְּסָל לְךָ – הַפְּסֹלֶת יִהְיֶה שֶׁלְּךָ, מִשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה, כִּי זֶה הַפְּסֹלֶת שֶׁל לוּחוֹת, הֵם בְּחִינַת הַסִּבּוּבִים, שֶׁנִּנְסָרִין וְנִפְסָלִין סָבִיב סְבִיב הַהִתְבּוֹנְנוּת, וְהֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִים אֶל הַהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה אוֹתִיּוֹת "מָמוֹן", רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: מִשָׁם נִתְעַשֵׁר מֹשֶׁה. וְהַוָיו הוּא בְּחִינַת הַלּוּחוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן ו' וְרָחְבָּן ו' וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב יד).
וְלָבוֹא לָעֲשִׁירוּת הַזֹּאת הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים, בְּחִינַת זָקֵן, כִּי צָרִיךְ אֲרִיכוּת יָמִים כְּדֵי לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַהִתְבּוֹנְנוּת.
(ליקוטי מוהר"ן - תורה ס')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה