וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם.
(ויקרא כו' פסוק יב')
פירוש רש"י:
אֲטַיֵּל עִמָּכֶם בְּגַן עֵדֶן כְּאֶחָד מִכֶּם, וְלֹא תִּהְיוּ מִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנִּי. יָכוֹל לֹא תִּירְאוּ מִמֶּנִּי? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים.
*
מתוך אב"י הנחל:
ה' יודע את ליבי, כי נכסוף נכספתי בכל נפשי מאד לטייל עמך יום יום בגן עדן של הצדיק האמת, ההולך לפנינו תמיד ועוסק עמנו בכל דור לקרבנו להשם יתברך, לתקננו ולקרבנו ולהשיבנו להשם יתברך ולתורתו הקדושה באמת.
ה' יודע את ליבי, כי נכסוף נכספתי בכלות הנפש להרחיב הדיבור ולטייל עימך בגן העדן העליון של הצדיק יום יום, אך אין דעתי צלולה מחמת בגידת הזמן אשר סבבוני, כידוע לך קצת. ואם ירצה השם, כי ירחיב ה' את דעתי, אז בוודאי אתגבר ואתאמץ בכל נפשי להודיעך בכל פעם חדשות נוראות מהישועות והחסדים העצומים שעשה ה' עימנו באחרית הימים האלה, בסוף הגלות האחרון המר הזה, על ידי הצדיק האמת, שהוא מבצר תקותנו האחרון.
כשמגרשין את האדם מהגן עדן, היינו שכל מה שרוצה לעשות איזה דבר שבקדושה שהוא בחינת כניסה לגן עדן מגרשין אותו ומבלבלין אותו, אזי עיקר תקנתו שיעמיד עצמו אצל אמונה, שאף על פי כן יאמין שה' יתברך מושל בכל וידו על העליונה, וסוף כל סוף יגמור הכל כרצונו, כי יש תשובה בעולם. ואף על פי שהוא רחוק עתה מתשובה מאד, אדרבא מתגרין בו עד שפוגם חס ושלום בכל יום יותר חס ושלום, אף על פי כן על כל פנים הוא מאמין שיש צדיק כזה בעולם שיש לו כוח לתקן הכל בעצותיו העמוקות בלי גבול כלל, ועל כן צריך להעמיד עצמו אצל הצדיק שמגלה ומצחצח האמונה.
*
ליקוטי הלכות - פדיון בכור ה' אותיות יא'-יב':
וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם" וְכוּ', וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'אֲטַיֵּל עִמָּכֶם בְּגַן-עֵדֶן', הַיְנוּ שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא.
וְזֶה שֶׁסִּיֵּם שָׁם רַשִׁ"י: 'יָכוֹל, לֹא תִּירְאוּ מִמֶּנִּי? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים'. כִּי עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל, בְּחִינַת "כָּעֵת" וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁיִּזְכּוּ אָז לִכְלֹל שְׁנֵי הַשָּׂגוֹת יַחַד 'מְלֹא' 'וּמָה', שֶׁזֶּה עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת 'אֲטַיֵּל עִמָּכֶם בְּגַן-עֵדֶן', וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַל-כֵּן דִּקְדֵּק רַשִׁ"י וְסִיֵּם: 'יָכוֹל, לֹא תִּירְאוּ מִמֶּנִּי? תַּלְמוּד לוֹמַר' וְכוּ', כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְכָל הַנַּ"ל כִּי אִם עַל-יְדֵי הַיִּרְאָה, בְּחִינַת "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ" דַּיְקָא.
וְכָל זֶה יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הֶאָרָה גְּדוֹלָה מִזֶּה גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעֵת הָאֲכִילָה, וּמֵחֲמַת זֶה בֵּרְכָם בְּכָל מָקוֹם בְּבִרְכַּת הָאֲכִילָה דַּיְקָא, מֵחֲמַת שֶׁאָז זוֹכְרִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית.
"וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם" – 'אֲטַיֵּל עִמָּכֶם בְּגַן-עֵדֶן' וְכוּ'.
כִּי עִקַּר כְּלַל כָּל הַהַבְטָחוֹת הָאֵלּוּ הֵם תַּכְלִית שַׁעֲשׁוּעַ הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא בְּגַן-עֵדֶן, שֶׁעִקַּר תַּעֲנוּגָם שֶׁיַּכִּירוּ וְיֵדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים" וְכוּ', רַק מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְכָל זֶה כִּי אִם מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ', וְעִקַּר הַיְגִיעָה וְהַטִּרְחָא בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא לָצֵאת מֵהַקְּלָלָה שֶׁל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעִקָּרָהּ הָיָה בְּעִנְיַן הָאֲכִילָה, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה דַּיְקָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת "מָה רַב טוּבְךָ" וְכוּ' וְכַנַּ"ל.
*
פירוש רמב"ן:
וטעם והתהלכתי בתוככם" - שתהיה הנהגתי בכם מפורסמת כמלך מתהלך בקרב מחנהו מספיק להם כל צרכם.
וזה דרך דברי הברית כפשוטן והוא אמת וכך יעשה בהן בודאי ולא הזכיר הכתוב בכאן שכר קיום הנפשות בעולם הנשמות ובעולם הבא אחרי תחית המתים כי קיומן מחויב בדרך היצירה.
עיקר שכינה בתחתונים היתה, והנה הוזכר כאן גן עדן והעולם הבא ליודעיו, ואלה הברכות בתשלומיהן לא תהיינה רק בהיות כל ישראל עושין רצון אביהם ובנין שמים וארץ שלם על מכונתו, ואין בתורה ברכות שלמות כאלה שהם דברי הברית והתנאים אשר בין הקב"ה ובינינו, ודע כי לא השיגו ישראל מעולם לברכות האלה בשלמותן לא הרבים ולא היחידים מהם שלא עלתה זכותם לכך.
ועל כן תמצא לרבותינו ז"ל שיזכירו בפסוקים האלה לעתיד לבוא, עתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים לעתיד לבוא, כי לא נתקיים, אבל יתקיים עמנו בזמן השלמות.
*
פירוש אור החיים:
ואומרו והתהלכתי בתוככם.
על דרך אומרו (יואל ג') ונבאו בניכם ובנותיכם שיהיה אורו יתברך מתהלך בתוכם והוא רוח המנבא על דרך אומרו (במדבר י"א) עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם.
עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים וישב ה' בתוכם וכל אחד יראה באצבעו ויאמר זה אלי ואנוהו והוא אומרו והתהלכתי בתוככם ואמר לשון הליכה לצד שיתהלך אורו יתברך לזון נשמות היושבים סביביו יקרא הליכה, ואומרו והייתי לכם לאלהים הוא מאמרם זה אלי ואנוהו, ואולי שרמז לשון נוה שהצדיקים עצמן הם נוה של הקדוש ברוך הוא שהוא דר ביניהם ואומרו ואתם תהיו לי לעם שיהיו הם קרובים יותר מכל צבא השמים.
עוד ירצה באומרו והייתי לכם לאלהים לצד כי בזמן הזה אמונת אלהותו הוא מפי הנביאים, לזה אמר כי הנה ימים באים שכל עם ה' יוכר להם אלהותו יתברך וידעו כי ה' הוא האלהים, והוא מאמר והייתי לכם לאלהים שיכירו אלהותו מצד עצמם ולצד שהכרה זו ישנה לכל הנבראים כדכתיב (זכריה י"ד) ביום ההוא יהיה ה' אחד לזה אמר ואתם תהיו לי לעם הגם שההכרה שוה בכל לא יהיו לו לעם אלא עם בני ישראל.
נ נח נחמ נחמן
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה