וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: כִּי תַעֲבר בְּמַיִם - וְתַּעֲבֹר מִלְּשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת י''ב): וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וְיִתְגַּלֵּי ה' וְכוּ, וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה (בָּבָא קַמָּא י''ז). וְהַפֵּרוּשׁ הוּא, כְּשֶׁתִּרְצֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לְך הַנִּסְתָּר מֵהַתּוֹרָה - אִתְּך אָנִי, כְּלוֹמַר, תִּרְאֶה שֶׁתַּעֲשֶׂה הַכְּלִי שֶׁנִּקְרֵאת "אֲנִי" כַּנַּ''ל...
(ליקוטי מוהר"ן - תורה עג')
*
כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבֵּנוּ בְּשַׁבָּת בְּשָׁלשׁ סְעוּדוֹת, בְּמִנְחָה, אַחֲרֵי מִנְחָה שָׁלשׁ סְעוּדוֹת, אָמַר הַתּוֹרָה הַזּוֹ, 'כִּי תַּעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי', אַ-מְחַיֶּה זַיין (תּוֹרָה מְחַיָּה).
(שיחות סבא - קלטת 94 א' 16:04)
*
"וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲנִי ה' אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ אֲנִי וְלֹא שָׂרָף אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ, אֲנִי ה' אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר".
לֵית אֲנִי בְּלֹא אָלֶף הַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלָּה ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶצֶם הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ וְלֹא נִתְלַבְּשָׁה בְּשׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף וְכוּ'.
כִּי יֵשׁ בְּעִנְיַן הִתְלַבְּשׁוּת הַתּוֹרָה כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת, וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּתְלַבֶּשֶׁת בְּאֵיזֶה בְּחִינַת מַלְאָךְ וְשָׁלִיחַ יָכוֹל לְהִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם אֵיזֶה יְנִיקָה לְהַקְּלִפּוֹת לְהַחֲלִיף אֶת הָאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ"ל.
כִּי יֵשׁ בְּעִנְיַן הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת בְּחִינוֹת רַבּוֹת, כִּי יֵשׁ שֶׁמְּהַפֵּךְ הָאֱמֶת לְגַמְרֵי, וְיֵשׁ שֶׁנּוֹטֶה מְעַט מֵהָאֱמֶת וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ נוֹטֶה מֵהָאֱמֶת כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַבְחִין כְּלָל.
עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מִבְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגָּלֻיּוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְתוֹרַת ה' בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּבְחִינַת וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְתַרְגּוּמוֹ וְאִתְגְּלֵיתִי וְכוּ', אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ אֲנִי וְלֹא שָׂרָף אֲנִי הוּא וְלֹא הַשָּׁלִיחַ אֲנִי ה', אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּהַתּוֹרָה שׁוּם אֲחִיזָה מֵאַחֵר כְּלָל רַק תִּהְיֶה בִּבְחִינַת אֲנִי ה' אֲנִי וְלֹא אַחֵר, כִּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְתָא כֻּלָּא חַד כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הלכות ברכת המזון הלכה ה' אות ט')
*
...ואם הוא גילה, זה "הלכה כרב נחמן", הוא גילה טיפה מן הים מה שידע, מה שזכה להשיג, זה למעלה משכלנו, למעלה מכל העולם, מכל ה..., מהתורה, מעל הכל, זה אור של השם יתברך בעצמו.
(שיחות סבא)
*
כָּל הַנִּסִּים הֵם הָיוּ, הֵם הָיוּ, הָיוּ רַק בִּזְמַנָּם, בְּזְמַן, זְמַנִּי, וְעֲכְשָׁיו אֲנַחְנוּ, כָּתוּב בַּתּוֹרָה הַנִּסִּים שֶׁל מִצְרַיִם וְעוֹד נִּסִּים, נִּסִּים, נִּסִּים, אֲבָל לֹא רוֹאִים, אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁהָיָה נִּסִּים, וַדַּאי, אֲבָל זֶה הוּא חַי וְקַיָּם, זֶה חַי וְקַיָּם, וְזֶה נֵס כָּזֶה, אֵיךְ הוּא בָּא לִטְבֶרְיָה?, וְאֵיךְ הוּא בָּא לְהַסֵּפֶר?, וְאֵיךְ אֲנִי פָּתַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר וְהָיָה שָׁמָּה מִכְתָּב?, וְרוֹאִים הַשְׁגָּחָה כָּזוֹ בָּעֵינַיִם, רוֹאִים פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר, לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, כֵּן.
(שיחות סבא - קלטת 10 ב' 39:10)
*
כָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ: "הַנִּסִּים שֶׁיִּהְיֶה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, יִהְיֶה נִסִּים יוֹתֵר גְּדוֹלִים מִיצִיאַת מִצְרַיִם", כֵּן, בְּמִצְרַיִם יוֹרֵד גֶּשֶׁם, אֲבָל אֲנַחְנוּ פֹּה יוֹרֵד גֶּשֶׁם אַחֵר, חַם חַם, אֲפִלּוּ מִמִּצְרַיִם.
(שיחות סבא - קלטת 34 א' 08:29)
*
אֲפִלּוּ עֲכְשָׁיו אֵיךְ שֶׁאֲנַחְנוּ אִם אֲנַחְנוּ נִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ רַבִּי נַחְמָן, אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ וְיִהְיֶה הַגְּאֻלָּה וְיִהְיֶה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם, כֵּן, יוֹתֵר נִפְלָאוֹת מִיצִיאַת מִצְרַיִם וּמִכָּל הַנִּסִּים שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה, כֵּן, זֶה כָּכָה אוֹמֵר רַבֵּנוּ.
(שיחות סבא - וידאו סבא 3 - 08:58)
*
וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה לִגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, כִּי גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה בִּבְחִינַת הֶכְרֵחַ עַל יְדֵי רִבּוּי הָאוֹתוֹת וְכוּ' שֶׁאָז נִתְקַדְּשׁוּ כָּל הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁהֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, אֲבָל גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה הוּא בִּבְחִינַת שַׁבַּת שָׁלוֹם, שֶׁמָּשִׁיחַ יִכְבֹּשׁ הָעוֹלָם בְּלִי מִלְחָמָה כְּלָל, רַק עַל יְדֵי גֹּדֶל הַדַּעַת שֶׁיְּגַלֶּה בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ וְכוּ'. וּכְתִיב, כִּי לֹא בְּחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, בְּגָלוּתָא קַדְמָאָה וְכוּ' וּבְגָלוּתָא בַּתְרָאָה בְּקָנֶה דִּילָךְ דְּאִיהוּ קֻלְמוֹס בָּקַע יַמָּא דְּאוֹרָיְתָא. וְעַל כֵּן כָּל הַמּוֹעֲדִים בְּטֵלִים לֶעָתִיד. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' וְכוּ'.
(ליקוטי הלכות – הלכות יום טוב הלכה ה' אות ט')
*
גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה מִמִּצְרַיִם הָיָה אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁיִּהְיֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ לֹא יִהְיֶה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק, כִּי עַל שְׁנֵי אֵלּוּ הַגְּאֻלּוֹת נֶאֱמַר אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם, אֶהְיֶה עִמָּכֶם בְּצָרָה זוֹ אֲשֶׁר אֶהְיֶה עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת וְכוּ'. אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּיָּהּ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ וְכוּ'.
וְעִקַּר כָּל הַגְּאֻלּוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט הֵם עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא בְּחִינַת מַ"ה שֶּׁ"הָיָה ה"וּא שֶׁ"יִּהְיֶה שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת, מֹשֶׁה. כִּי הוּא הָיָה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן וְהוּא יִהְיֶה הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְהוּא גַּם כֵּן גּוֹאֵל יִשְֹרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִכָּל צָרוֹתֵיהֶם וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם בְּכָל עֵת לְהוֹצִיא אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל מִגָּלוּת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲווֹת שֶׁהוּא עִקַּר גָּלוּת וְצָרוֹת יִשְֹרָאֵל.
(ליקוטי הלכות - הלכות אונאה הלכה ג' אות א')
*
"וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי מַיין פַייעֶרְל וֶועט טְלִיעֶן בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען" וְכַּנִּרְאֶה מִזֶּה שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, אֲנִי אֶהְיֶה שֶׁ"בִיאַת הַמָּשִׁיחַ" אֲנִי אֶחְיֶה, "עָלֶיךָ אָמַרְתִּי מַיין פַייעֶרְל וֶועט טְלִיעֶן בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען".
(שיחות סבא - קלטת 76 א' 13:14)
*
*שֶׁיִּהְיוּ הַדּוֹרוֹת גְּרוּעִים וּשְׁפָלִים מְאֹד, יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו מְאֹד מְאֹד וְיִשְׁלַח לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּעַצְמוֹ וְיִהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
(חיי מוהר"ן - הוצאת נקודות טובות - הוספות מספרי כוכבי אור ואבניה ברזל סעיף קצה')
אני נ נח נחמ נחמן מאומן
רבינו הקדוש גילה ששמו הוא, הוא, ששמו הוא "נחל", ראשי תיבות השם שלו: "נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה", ורבינו הקדוש גילה שהוא מרומז בזה הפסוק בתנ"ך: "נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה", רבינו הקדוש מרומז בפסוק 'פשוט, כפול, משולש, מרובע', השם "נחמן" הוא ארבע אותיות, זה שם "הויה", כשהשם יהוה גם כן ארבע אותיות, והוא הוא מרומז בפסוק הזה: "נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה", אז זה, אז, אז כל אלו שזוכים להתקרב לרבינו הקדוש, הם, הם סובלים מאד, הם סובלים, כי כל, כל העולם, רודפים אותם, מבזים אותם, כן, אבל זו טובה גדולה, כי כל מה שהם סובלים בשביל האמת, גדול מאוד.
(שיחות סבא ישראל המלך מלכי המלכים)
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה