מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן?

כָּתוּב בַּפֶּתֶק "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי מַיין פַיֶיערִיל וֶועט טְלִיעֶן בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען" נוּ אֲנִי מֻכְרָח לִהְיוֹת, לְחַכּוֹת עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ.

אֲנִי מֻכְרָח לְחַכּוֹת עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, נוּ נוּ נוּ נוּ, בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי פֹּה לֹא שָׁמָּה, בְּהַמִּכְתָּב שֶׁל רַבֵּנוּ כָּתוּב בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי מַיין פַיֶיערִיל וֶועט טְלִיעֶן בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען", אֲנִי מֻכְרָח לְחַכּוֹת עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ (סַבָּא צוֹחֵק). 

יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁמִּתְפַּלְּאִים: "מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן? הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁמָּה, מַה, מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן?", נוּ, אָז זֶה הַתֵּרוּץ, בְּהַמִּכְתָּב שֶׁל רַבֵּנוּ כָּתוּב: "עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ", אֲנִי מְחַכֶּה עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי פֹּה לֹא שָׁמָּה. אֲנִי מֻכְרָח לְחַכּוֹת עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, מָה אֲנִי עוֹשֶׂה פֹּה?, "לֵךְ כְּבָר, לֵךְ כְּבָר, אַתָּה לֹא מִשֶּׁלָּנוּ, אַתָּה שָׁמָּה הַמָּקוֹם שֶׁלְּךָ", אֲבָל בַּפֶּתֶק כָּתוּב: "עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ", נוּ אָז אֲנִי מֻכְרָח לְחַכּוֹת עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, נוּ נוּ. יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁהֵם פֶּלֶא בְּעֵינֵיהֶם, "מָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּאן?, אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁמָּה לֹא כָּאן", אֲבָל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כּוֹתֵב בְּמִּכְתָּב: "עָלֶיךָ אָמַרְתִּי עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ", נוּ, אֲנִי מֻכְרָח לְחַכּוֹת, "מַיין פַיֶיערִיל וֶועט טְלִיעֶן, עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ".

(שיחות סבא - קלטת 57 ב' בהתחלה)

*

הנה כל העולם יודע כי ארץ ישראל ניתנה מאת ה" לעם ישראל. ובתחילה היה ארץ ישראל בידינו ורשותינו, ובימינו אלה עשה ה" תשועה גדולה לישראל ונתן לנו את הארץ ואת ירושלים השלימה הקדושה בששת ימים בנסים ומופתים גדולים ונוראים. ויך את הארי הגדול רוסיה מכה גדולה ואת סוריה וירדן ומצרים ושאר מדינות ערביות אשר סבבוני מכל צד לכלותינו ולהשמידינו ח"ו.

ועתה אחרי הדברים הנוראים האלה אשר עשה ה" עם ישראל, כל הגויים ואפילו האומות שמראים עצמם כאוהבים וידידים מקנטרים ומקטרגים עלינו וחושבים רעתינו חרקו שינם עלינו ושננו לשונם כמו נחש ואומרים לנו גזלנים אתם שכבשתם את הארץ ואת עיר הקודש ירושלים השלימה עיר הבירה שלנו מידי חוסיין ונאצר הרוצים להשמידינו ח"ו. ישמידם ה" עדי עד ויבושו ויכלמו מבקשי נפשינו, ימטיר עליהם אש מן השמים עד כלותם ויכרת מן הארץ זכרם.

אסיים בברכת שנה טובה שנת שלום וישועה וגאולה בדרישת לבבית ישראל דוב אודיסר

{אב"י הנחל השלם - מכתב קיח'}

*

בעוצם שפלותנו בסוף הגלות בדור היתום הזה בגודל עומק תכלית תכלית הירידה בכפירות בדעות שטות של כפירות ואמונות כוזביות וכולנו כצאן תעינו עד שבאנו אצל הקצה והסוף של ישראל מקום שגבול ישראל כלה ששם מסיים קדושת ישראל שמשם ולהלאה אין מתפשט קדושת ישראל נגד זה חמל עלינו ה' יתברך ושלח לנו מקודם הצדיק האמת נחל נובע מקור חכמה להצילנו על ידי התגלות תורתו הקדושה שהמשיך ממקום גבוה ועליון ונורא מאד וכו' (שעדין שום צדיק לא הגיע למקום כזה לקבל תורה ולהורידה אלינו ושממשיך ושאינו מפסיק בכל פעם לעלות בעליות כאלו ויותר וכו') שהם מעיני הישועה האמיתיים החדשים לגמרי אשר כמוהם עדין לא היו מעולם ועיקר וגמר הגאולה האחרונה תלוי בזה שיתקבצו וישמעו כל ישראל יחד באחדות אחד אל הצדיק האמת שיודע בעמקות חכמתו לקרב נפשות ישראל וכל העולם לה' יתברך בכל דור איך שהם בכל מקום שהם.

{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב תלד'}

*

 שיש לו כח לירד למטה למטה לעמקי עמקים, אפילו למקומות הנמוכים והרחוקים מכלל קדושת ישראל לגמרי, ומשבר ומבטל כל הרע הנאחז שם, ומלקט ומקבץ ומחפש, ומלקט ומקבץ ומאסף כל הנקודות טובות שיש בכל אחד, אפילו במינים וכופרים גמורים, ומחזק ומעורר אותם שאיך שהם ובמקום שהם, אף על פי כן עדיין יחפשו ויבקשו את ה', עד אשר בכח זה מעלה אותם אל הקדושה העליונה ומהפך להם הירידה לתכלית העליה.

{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב שעו'}