אָדוֹן יָחִיד, מָלֵא רַחֲמִים, יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת שָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מִן כַּת הַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת גֹּדֶל עֹצֶם רוֹמְמוּת קְדֻשַּׁת מַעֲלָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בְּנֵי עֲלִיָּה, וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתָם אֲשֶׁר זָכוּ לְמַה שֶּׁזָכוּ, אֲשֶׁר דַּרְכָּם לִפְעָמִים לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים וְכָל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת הַנִּשְׁמַע מִפִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד, יְכוֹלִים לֵידַע וּלְהַבְחִין גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲשֶׁר חָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו, וְנָתַן כֹּחַ לְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כָּאֵלֶּה, וּלְדַבֵּר בֶּאֱמֶת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה.
אֲבָל בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים, אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשִׂיתָ בְּחָכְמָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְנָתַתָּ מָקוֹם לִטְעוֹת, כִּי נִמְצָאִים כְּנֶגְדָּם שַׁקְרָנִים וּצְבוּעִים הַמִתְדַּמִּים כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם וּמִתְפָּאֲרִים גַּם כֵּן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם דָּבָר נִמְנַע מֵהֶם, וְכָל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת הַיּוֹצְאִים מִפִּי הַצַּדִּיקִים בֶּאֱמֶת, הֵם מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה בְּשֶׁקֶר וְטָעוּת.
עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִן הַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים הַמִתְלַבְּשִׁים בְּטַלִּית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם, וּמִתְפָּאֲרִין עַצְמָן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּשֶׁקֶר. שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא נִטְעֶה בָּהֶם וְלֹא נֹאבֶה לָהֶם וְלֹא נִשְׁמַע אֲלֵיהֶם, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ וּשְׁלִיטָה לְהַזִּיק לָנוּ כְּלָל לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת. וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ דַעַת אֲמִתִּי שֶׁנִּזְכֶּה לְהַבְחִין וְלִבְחֹר בְּהָאֱמֶת לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וְתָשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם.
(ליקוטי תפילות - ח"ב - מתוך תפילה טז')
נ נח נחמ נחמן מאומן באפריקה
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה