וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר = 813
ישראל בער = 813
(בראשית א) והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך, זה בחינת כעס ודין בחינת חרון אף הנ"ל. ומשם דייקא נתברר רוחו של משיח, וזה בחינת ורוח אלקים מרחפת וכו' דא רוחו של משיח (זהר הקדוש ויחי דף רמ). שנמשך מהתבררות החושך והעשן הנ"ל. ואחר כך ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור.
...ואז עיקר ההויה בחינת יהי אור. וזהו וירא אלקים את האור כי טוב ועמד וגנזו לעתיד לבוא, כי לא יתגלה זה האור עד ביאת המשיח ועולם הבא, כי זה האור הוא בחינת רוחו של משיח כנ"ל.
...נמצא שבאור היום שאזי הוא בחינת יהי אור ויהי אור אז נתגלה בחינת רוחו של משיח.
(ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק ב - תפילת המנחה הלכה ג)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה