"כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם" שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת

 (איכה ב') שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה', בְּחִינַת (שָׁם א') עֵינִי עֵינִי יורדה מַיִם וְכוּ' וְזֶהוּ (שָׁם), "כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם" שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא מְנַחֵם הַכֹּל בִּבְחִינַת ( בְּרֵאשִׁית ה') זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵֹינוּ וּמֵעִצְבוֹן יָדֵינוּ וְכוּ', הַיְנוּ בְּחִינַת הַהַעֲלָמָה הַנַּ"ל שֶׁנִּתְעַלֵּם מְאֹד אוֹר הַצַּדִּיק עַד שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ מְאֹד בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וְזֶהוּ, 'כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי', שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא מְנַחֵם וּמֵשִׁיב נַפְשִׁי בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ נִתְעַלֵּם אִתָּנוּ וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד וְעַל-יְדֵי זֶה, "הָיוּ בָּנַי שׁוֹמְמִים כִּי גָּבַר אוֹיֵב" 'בְּנֵי' זֶה בְּחִינַת הַמַּעֲשִֹים טוֹבִים שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל שֶׁנִּקְרָאִים בָּנִים, כִּי עִקַּר תּוֹלְדּוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים הֵם מַעֲשִֹים טוֹבִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'וְזֶהוּ הָיוּ בָּנַי שׁוֹמְמִים' שֶׁעַל -יְדֵי שֶׁרָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם שֶׁהוּא אוֹר הַצַּדִּיק הַנַּ"ל עַל-יְדֵי זֶה 'הָיוּ בָּנַי שׁוֹמְמִים', שֶׁאֲפִלּוּ מְעַט הַמַּעֲשִֹים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ הֵם שׁוֹמְמִים וּמְבֻלְבָּלִים מְאֹד, 'כִּי גָּבַר אוֹיֵב', שֶׁהִתְגַּבֵּר הָאוֹיֵב וְהַשֹּוֹנֵא הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַע שבד' יְסוֹדוֹת שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת תֹּקֶף הַהַעֲלָמָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם וְכוּ' כַּנַּ"ל "וְעַל אֵלֶּה אֲנִי בוכיה עֵינִי עֵינִי יורדה מַיִם וְכוּ'" כַּנַּ"ל וְעַל-יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁבּוֹכֶה בְּמַר נֶפֶשׁ עַל כָּל זֶה וְשׁוֹפֵךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם, עַל-יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְפִי בְּחִינָתוֹ שֶׁיְּנַחֲמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיַמְשִׁיךְ עָלָיו פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר עַד שֶׁזּוֹכֶה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁשָּׁם רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מְרַחֶפֶת בִּבְחִינַת וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
(ליקוטי הלכות - תפילין הלכה ז' אות ד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים