יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר אָז נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר = 813

יִשְׂרָאֵל בֶּער = 813

בַּתְּחִלָּה נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית א') וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ זֶה בְּחִינַת כַּעַס וְדִין בְּחִינַת חֲרוֹן אַף הַנַּ"ל. וּמִשָּׁם דַּיְקָא נִתְבָּרֵר רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. וְזֶה בְּחִינַת וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת וְכוּ'. דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ וַיְחִי דַּף ר"מ ע"א) שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵהִתְבָּרְרוּת הַחֹשֶׁךְ וְהֶעָשָׁן הַנַּ"ל. וְאַחַר כָּךְ וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר.

וְאָז עִקַּר הַהֲוָיָה בְּחִינַת יְהִי אוֹר וְזֶהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וְעָמַד וּגְנָזוֹ לֶעָתִיד לָבֹא כִּי לֹא יִתְגַּלֶּה זֶה הָאוֹר עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ וְעוֹלָם הַבָּא כִּי זֶה הָאוֹר הוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם וְכוּ'.

וַאֲזַי הוּא עִקַּר הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל. וַאֲזַי נֶאֱמַר וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר וְכוּ'. כִּי אֲזַי הוּא עִקַּר הַתְחָלַת הַבְּרִיאָה.

נִמְצָא שֶׁבְּאוֹר הַיּוֹם שֶׁאֲזַי הוּא בְּחִינַת יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר אָז נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן מַנִּיחִין אָז תְּפִלִּין שֶׁשָּׁם נִתְגַּלֶּה מַלְכוּת מָשִׁיחַ בִּבְחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין.

(ליקוטי הלכות - הלכות תפילת המנחה - הלכה ג' אות א')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים