"בִּלְעָדִי הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ!"

וְזֶה בְּחִינַת וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁגַּם בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁהָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ הָיָה אָז תֵּכֶף קִיּוּם הָעוֹלָם עַל יְדֵי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בְּקֵץ הָעוֹלָם כִּי ה' יִתְבָּרַךְ מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית. 

(ליקוטי הלכות - הלכות ברכת הריח - הלכה ד' אות כא')

*

אוֹי וֵי, יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה לְסַפֵּר, לְדַבֵּר וּלְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל הָעוֹלָם טוֹעִים בְּלִי רַבֵּנוּ, הֵם, הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ, כָּכָה אוֹמֵר רַבֵּנוּ בְּפֵרוּשׁ: "בִּלְעָדִי הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ!" וְ"הָעוֹלָם" זֶה מַשְׁמָע כָּל מִינֵי, כָּל מִינֵי בְּנֵי אָדָם, יֵשׁ תּוֹרָה, יֵשׁ לַמְדָּנִים וְיֵשׁ יְשִׁיבוֹת וְיֵשׁ תּוֹרָה, אֲבָל בְּלִי רַבֵּנוּ הֵם אֵין לָהֶם, אֵין לָהֶם יְסוֹד, אֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ, אֵין לָהֶם, אֵין, אֵין לָהֶם כֹּחַ וְהֵם לֹא יוֹדְעִים כְּלוּם, בְּלִי רַבֵּנוּ כָּל הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ. 

(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)