הַצַּדִּיק מִתְנַהֵג עִם הַבַּעַל דָּבָר בִּגְנֵבָה וְרַמָּאוּת

בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְֹרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, שֶׁלֶּעָתִיד כְּשֶׁיִּתְתַּקְּנוּ עֲוֹנוֹת בֵּית יִשְֹרָאֵל יִהְיוּ נַעֲשִֹין מִכָּל עֲוֹנוֹת יִשְֹרָאֵל תּוֹרָה עַל יְדֵי שֶׁיִּתְהַפְּכוּ הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת. וְכָל זֶה נַעֲשֶֹה דַּיְקָא עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה נִמְשָׁכִין מֵהֶם שֶׁעַל יָדָם יְכוֹלִין לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ אֲפִלּוּ אֶת אֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. 
כִּי הַצַּדִּיק מִתְנַהֵג עִם הַבַּעַל דָּבָר בִּגְנֵבָה וְרַמָּאוּת כַּנַּ"ל, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַבַּעַל דָּבָר גָּנַב לֵב הָאָדָם עַל יְדֵי שֶׁהִלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמִצְוֹת עַד שֶׁהֱבִיאוֹ לִידֵי עֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְגַם הַמִּצְוֹת בְּעַצְמָן שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר הֵם עֲבֵרוֹת, כְּמוֹ כֵן עוֹשֶֹה הַצַּדִּיק, כִּי הוּא מִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהֵם סִפּוּרִין דְּעָלְמָא שֶׁנִּדְמֶה לְסִפּוּרִים שֶׁל חֹל וְשִֹיחַת חֻלִּין וּבָהֶם דַּיְקָא מַעֲלִים וּמַלְבִּישׁ הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. 
וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּסָבָא מִשְׁפָּטִים כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן הַסָּבָא עִם בְּנֵי הַחַבְרַיָּא נִדְמָה לָהֶם שֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי שְׁטוּת שֶׁאָמַר עוּלִימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין נָפְקַת בְּצַפְרָא וְכוּ', עַד שֶׁאָמְרוּ זֶה לָזֶה שֶׁאָסוּר לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ, כִּי קִבְּלוּ מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי שֶׁאָסוּר לְהִתְחַבֵּר עִם מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה רַק בְּדִבְרֵי שְׁטוּת וּמִלִּין דְּעָלְמָא וְכוּ', כַּמְבֹאָר שָׁם. וּבֶאֱמֶת הַסָּבָא קַדִּישָׁא הֶעֱלִים וְהִסְתִּיר בְּסִפּוּר זֶה שֶׁנִּדְמָה לִשְׁטוּת, תּוֹרָה גָּבֹהַּ וְנֶעְלֶמֶת מְאֹד עַד שֶׁגִּלָּה לָהֶם אַחֲרֵי זֶה עַל יְדֵי זֶה כָּל סוֹדוֹת גִּלְגּוּלֵי נְשָׁמוֹת, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא שָׁם.
מְצָא שֶׁהַצַּדִּיק מַעֲלִים עַצְמוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁנִּדְמִים כְּאִלּוּ הֵם רְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה וּבָהֶם דַּיְקָא מַעֲלִים אֶת הַתּוֹרָה וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מוֹצִיא אֶת הַנּוֹפְלִים מְאֹד מִבֵּין שִׁנֵּי הַסָּמֶךְ מֵם אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָם בְּשׁוּם פָּנִים, הוּא מוֹצִיא אוֹתָם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת הַנַּ"ל עַד שֶׁזּוֹכִין אַחַר כָּךְ שֶׁיִּתְהַפְּכוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶם לִזְכֻיּוֹת וְנַעֲשֶֹה מֵהֶם תּוֹרָה כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הלכות גניבה הלכה ג' אות ג')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות :