הצחוק שעושין בפורים

וְזֶהוּ בְּחִינַת כָּל מִינֵי הַצְּחוֹק וּשְׂחוֹק שֶׁעוֹשִׂין בְּפוּרִים, לְרַמֵּז שֶׁאָז בִּימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה, מַעֲלִין כָּל מִינֵי יְרִידוֹת וְקַטְנוּת, הַכֹּל נִתְהַפֵּךְ עַכְשָׁו וְנַעֲשָׂה מִזֶּה תּוֹרָה, כִּי הַיְּרִידָה נִתְהַפֵּךְ לַעֲלִיָּה בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל.

כִּי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, הוּא מוֹרִיד עַצְמוֹ לִפְעָמִים בְּכַוָּנָה לְעִנְיְנֵי קַטְנוּת וּמִילֵי דִּשְׁטוּתָא, בִּבְחִינַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ, וְכַמְּבֹאָר מִזֶּה בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן עח לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא), וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת יְרִידָה שֶׁקֹּדֶם הָעֲלִיָּה, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁמֹּחוֹ נִתְיַגֵּעַ וְאֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לֵילֵךְ בְּמֹחוֹ יוֹתֵר, אֲזַי הוּא מֻכְרָח לְהוֹרִיד עַצְמוֹ לְעִנְיְנֵי קַטְנוּת וּמִילֵי דִּשְׁטוּתָא וְכַיּוֹצֵא, וְכַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא דַּהֲווּ מְסַדְּרִין קַמֵּיהּ תְּלַת פִּרְקֵי מִילֵי דִּשְׁטוּתָא, וְאַחַר-כָּךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת יְרִידָה זוֹכֶה לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה, בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה בְּחִינַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת פּוּרִים כַּנַּ"ל, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא פּוּרִים, כִּי אָז עוֹשִׂין כָּל מִינֵי שְׂחוֹק וְקַטְנוּת וּמִילֵי דִּשְׁטוּתָא. כִּי אָז זוֹכִין לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה לְהַשָׂגָה וְהֶאָרָה עֲצוּמָה מְאֹד מְאֹד הֶאָרַת מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי שֶׁהֶאָרָתוֹ שָׂגְבָה מְאֹד, וְאָז נִתְהַפְּכִין כָּל הַיְּרִידוֹת וְכָל הַבִּטּוּלִים וְכָל מִילֵי דִשְׁטוּתָא לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם פּוּרִים עַל-שֵׁם הַפּוּר, לָשׁוֹן הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, כִּי הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל מִלַּת פּוּרִים וְהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל מִלַּת הֵפֵרוּ הֵם שֹׁרֶשׁ אֶחָד, כַּמְּבֹאָר לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְצָת יְדִיעָה בָּזֶה. כִּי עִקַּר עִנְיַן פּוּרִים הוּא בִּבְחִינָה זוֹ בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. בְּחִינַת וְהַמִּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶיךָ אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁאֵין אָדָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשַׁל בָּהֶם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ כַּנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - עירובי תחומין הלכה ד' אות י')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים


אין תגובות :