בכל יום באים לקחת הנשמה, ולא יכולים, אומרים להם "לא, הוא צריך להיות פה, אנחנו צריכים אותו, לא, לא יכולים לקבל הנשמה, [הכל בכוח רבינו, נכון רבי ישראל?] בוודאי, בוודאי הכל בכוחו, הוא אדון כל הנשמות, הוא הבעל הבית של הנשמה.
(שיחות סבא המלך)
*
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּזְכִּירִין שָׁם הָאֵם דַּיְקָא כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלֶה, כִּי כָּל הַחוֹלַאַת שֶׁל הָאָדָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ"ל שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ, שֶׁמִּתְגַּבֵּר ח"ו, בֶּן הָעֶבֶד עַל בֶּן הַמֶּלֶךְ, כִּי כָּל הַחוֹלַאַת הֵם בְּחִינַת מִיתָה, שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הַכֹּחוֹת וְהַחִיּוּת.
וְעִקַּר הַמִּיתָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הָעֶבֶד שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הַבֶּן מֶלֶךְ עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְזֻהֲמַת הָעֶבֶד הֵם בְּחִינָה אַחַת, בְּחִינַת אָרוּר הַנֶּאֱמַר בַּנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת אָרוּר כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים, כַּמּוּבָא וּמִבְּחִינַת זֻהֲמָא זֹאת שֶׁהִיא זֻהֲמַת הָעֶבֶד, שֶׁהִיא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ מִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַמִּיתָה, כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה כְּשֶׁהִטִּיל נָחָשׁ זֻהֲמָא בְּחַוָּה אָז נִגְזַר מִיתָה עַל הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר גְּזֵרַת הַמִּיתָה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ"ל עַל-יְדֵי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּחִינַת בֶּן הָעֶבֶד עַל בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ, כִּי גּוּף וְנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת בֶּן הָעֶבֶד וּבֶן הַמֶּלֶךְ כִּי הַנְּשָׁמָה הִיא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ, בְּחִינַת (שְׁמוֹת ד') בְּנִי בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (שַׁבָּת קי"א) כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם, בְּחִינַת (תְּהִלִּים ב') ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה וְכוּ', בְּחִינַת בֶּן הַנִּמְשָׁךְ מִמֹּחַ הָאָב כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מ"ו), "הַנְּשׂוּאִים מִנִּי רֶחֶם הָעֲמוּסִים מִנִּי בטן" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ב'), "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מאן דנפח מִתּוֹכוֹ נפח, כִּי הֵם חֵלֶק אֱלוֹקַ מַמָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֶּן.
וְהַגּוּף הוּא בְּחִינַת עֶבֶד, כִּי הַגּוּף הוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה גַּשְׁמִיִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶבֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה וְעַבְדוּת וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל וְיַכְנִיעַ אֶת הַגּוּף לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה הָעֶבֶד לְגַבֵּי הַבֵּן, כִּי כְּמוֹ שֶׁהָעֶבֶד מְחֻיָּב לַעֲבֹד אֶת רַבּוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, כְּמוֹ כֵן הַגּוּף מְחֻיָּב לַעֲבֹד אֶת הַנְּשָׁמָה וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה וְלַעֲשׂוֹת רַק רְצוֹן הַנְּשָׁמָה וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא הָאָדָם הָיָה מִתְבַּטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הָעַבְדוּת נִמְשָׁךְ מִמַּה שֶּׁעוֹבְרִין עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה ח"ו, בִּבְחִינַת (אָבוֹת פֶּרֶק ג') כָּל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עוֹל תּוֹרָה נוֹתְנִין עָלָיו עוֹל מַלְכוּת וְעוֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁהֵם בְּחִינַת עַבְדוּת, אֲבָל הַמְקַבֵּל עָלָיו עוֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עוֹל מַלְכוּת וְכוּ', כִּי אֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְכוּ' (שָׁם פֶּרֶק ו') וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת עַבְדוּת הוּא מִסִּטְרָא דְּגוּפָא וְעִקַּר בְּחִינַת חֵרוּת וּמַלְכוּת הוּא מִסִּטְרָא דִּנְשָׁמָה וְהָאָדָם נִבְרָא כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל הַגּוּף לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה.
(ליקוטי הלכות - הלכות ברכת השחר הלכה ג' אות יח')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
(שיחות סבא המלך)
*
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּזְכִּירִין שָׁם הָאֵם דַּיְקָא כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלֶה, כִּי כָּל הַחוֹלַאַת שֶׁל הָאָדָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ"ל שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ, שֶׁמִּתְגַּבֵּר ח"ו, בֶּן הָעֶבֶד עַל בֶּן הַמֶּלֶךְ, כִּי כָּל הַחוֹלַאַת הֵם בְּחִינַת מִיתָה, שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הַכֹּחוֹת וְהַחִיּוּת.
וְעִקַּר הַמִּיתָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הָעֶבֶד שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הַבֶּן מֶלֶךְ עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְזֻהֲמַת הָעֶבֶד הֵם בְּחִינָה אַחַת, בְּחִינַת אָרוּר הַנֶּאֱמַר בַּנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת אָרוּר כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים, כַּמּוּבָא וּמִבְּחִינַת זֻהֲמָא זֹאת שֶׁהִיא זֻהֲמַת הָעֶבֶד, שֶׁהִיא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ מִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַמִּיתָה, כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה כְּשֶׁהִטִּיל נָחָשׁ זֻהֲמָא בְּחַוָּה אָז נִגְזַר מִיתָה עַל הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר גְּזֵרַת הַמִּיתָה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ"ל עַל-יְדֵי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּחִינַת בֶּן הָעֶבֶד עַל בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ, כִּי גּוּף וְנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת בֶּן הָעֶבֶד וּבֶן הַמֶּלֶךְ כִּי הַנְּשָׁמָה הִיא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ, בְּחִינַת (שְׁמוֹת ד') בְּנִי בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (שַׁבָּת קי"א) כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם, בְּחִינַת (תְּהִלִּים ב') ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה וְכוּ', בְּחִינַת בֶּן הַנִּמְשָׁךְ מִמֹּחַ הָאָב כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מ"ו), "הַנְּשׂוּאִים מִנִּי רֶחֶם הָעֲמוּסִים מִנִּי בטן" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ב'), "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מאן דנפח מִתּוֹכוֹ נפח, כִּי הֵם חֵלֶק אֱלוֹקַ מַמָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֶּן.
וְהַגּוּף הוּא בְּחִינַת עֶבֶד, כִּי הַגּוּף הוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה גַּשְׁמִיִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶבֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה וְעַבְדוּת וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל וְיַכְנִיעַ אֶת הַגּוּף לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה הָעֶבֶד לְגַבֵּי הַבֵּן, כִּי כְּמוֹ שֶׁהָעֶבֶד מְחֻיָּב לַעֲבֹד אֶת רַבּוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, כְּמוֹ כֵן הַגּוּף מְחֻיָּב לַעֲבֹד אֶת הַנְּשָׁמָה וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה וְלַעֲשׂוֹת רַק רְצוֹן הַנְּשָׁמָה וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא הָאָדָם הָיָה מִתְבַּטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הָעַבְדוּת נִמְשָׁךְ מִמַּה שֶּׁעוֹבְרִין עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה ח"ו, בִּבְחִינַת (אָבוֹת פֶּרֶק ג') כָּל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עוֹל תּוֹרָה נוֹתְנִין עָלָיו עוֹל מַלְכוּת וְעוֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁהֵם בְּחִינַת עַבְדוּת, אֲבָל הַמְקַבֵּל עָלָיו עוֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עוֹל מַלְכוּת וְכוּ', כִּי אֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְכוּ' (שָׁם פֶּרֶק ו') וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת עַבְדוּת הוּא מִסִּטְרָא דְּגוּפָא וְעִקַּר בְּחִינַת חֵרוּת וּמַלְכוּת הוּא מִסִּטְרָא דִּנְשָׁמָה וְהָאָדָם נִבְרָא כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל הַגּוּף לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה.
(ליקוטי הלכות - הלכות ברכת השחר הלכה ג' אות יח')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה