הַבַּעַל דָּבָר הִתְגַּבֵּר עָלַי, בַּבֹּקֶר בְּיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, "אַתָּה חָלָשׁ מְאֹד, אַתָּה צָרִיךְ לֶאֱכֹל עַכְשָׁיו! לִפְנֵי הַתְּ...", אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְהַגִּיד לְסַפֵּר לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, אֲנִי לֹא שָׁתִיתִי מַיִם מֵחֲצוֹת לַיְלָה עַד אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה, לֹא לֹא אָכַלְתִּי וְלֹא שָׁתִיתִי, וְעַכְשָׁיו הִגִּיעַ, בָּא אֵלַי הַבַּעַל דָּבָר וְאָמַר לִי "אַתָּה צָרִיךְ לֶאֱכוֹל לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, חָלָשׁ כָּזֶה, אַתָּה חָלָשׁ כָּל כָּךְ", אֲנִי שָׁמַעְתִּי לוֹ, לֹא רָצִיתִי אֲבָל אָכַלְתִּי, נוּ אֲנִי אָכַלְתִּי אֲבָל כְּמוֹ שֶּׁאוֹכְלִים חַס וְשָׁלוֹם דְּבָרִים מַּזִּיקִים, אֲנִי, אֲנִי אָכַלְתִּי אֲבָל הָיָה בְּלֹא יָדַיִם וּבְלֹא רַגְלַיִם, כֵּן, אֲבָל, אֲבָל אָכַלְתִּי.
(שיחות סבא - סיפור נס הפתק)
*
הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל כְּשֶׁנִּכְשָׁל בְּאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה הִיא לְטוֹבָתֵנוּ כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ עַל יְדֵי זֶה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כְּדַרְכָּם הַקָּדוֹשׁ שֶׁעַל שְׁגִיאָה פְּחוּתָה מִחוּט הַשַּעֲרָה עוֹשִֹים תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה וְרָבָה מְאֹד וְעַל יְדֵי זֶה מְזַכִּים אוֹתָנוּ בִּתְשׁוּבָה בִּבְחִינַת אֵלּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁאֵין אָדָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשַׁל בָּהֶם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְעִנְיַן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶֹה אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה וְכוּ' (וְכַמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם סִימָן כב) מִכָּל שֶׁכֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל כֵּן עַתָּה כָּל תִּקּוּנֵינוּ וְכָל תִּקְוָתֵנוּ לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה הוּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַתָּה הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְלֹא בִּבְחִינַת קֶבַע וּגְזֵלָה וְכַנַּ"ל. וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הִתְעוֹרְרוּת לְכָל הַפּוֹגְמִים וּלְכָל בַּעֲלֵי עֲבֵרוֹת שֶׁנִּקְרָאִים אַנְשֵׁי חָמָס וְגַזְלָנִים כַּנַּ"ל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים שֶׁהִוא בְּחִינַת תִּקּוּן הַגְּזֵלָה וְכוּ' וְכַנַּ"ל. עַל כֵּן מְרֻמָּז תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה בַּהֲשָׁבַת הַגְּזֵלָה וְכַנַּ"ל.
(ליקוטי הלכות - הלכות גזילה הלכה ה' אות ד')
*
יוֹם שִׁשִּׁי וְיוֹם שַׁבָּת, רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, וּבְיוֹם רְבִיעִי בָּעֶרֶב בָּכִיתִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתִי, שֶׁיִּקַּח מִמֶּנִּי אֶת הָעַצְבוּת.
אֲנִי שָׁכַבְתִּי כְּמוֹ מֵת, [וְלֹא הִתְפַּלַּלְתָּ?], רַק הִתְפַּלַּלְתִּי, לֹא אָכַלְתִּי וְלֹא דִּבַּרְתִּי וְלֹא..., כְּמוֹ מֵת, [כַּמָּה יָמִים?], בַּיְשִׁיבָה הָיִיתִי בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וּבַּבַּיִת הָיִיתִי בְּיוֹם שִׁשִּׁי וְיוֹם שַׁבָּת, הָלַכְתִּי לַיְשִׁיבָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, וְעִם שְׁנֵי יָמִים זֶה שִׁשָּׁה יָמִים.
(שיחות סבא - קלטת 22 א' בהתחלה)
*
וְזֶה הַפֶּתֶק נִבְרָא, בָּא לָעוֹלָם עַל יְדֵי מַּכְשֵׁלָה, עַל יְדֵי מִכְשוֹל, כָּתוּב וְהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת, כָּתוּב בַּפָּסוּק בַּתּוֹרָה: "וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ", עַל יְדֵי הַמַּכְשֵׁלָה נַעֲשִׂים פְּלָאוֹת, בִּפְרָט רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הוּא מַכְנִיס, הוּא מְהַפֵּךְ כָּל הָרְחוֹקִים וְכָל הַפּוֹשְׁעִים וְכָל, וְכָל הָעוֹלָם, מְהַפֵּךְ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
(שיחות סבא - קלטת 21 ב' 14:37)
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה