בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא מֵעוֹלָם לְעוֹלָם לִזְכּוֹת תָּמִיד לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע גְּבוֹהִים יוֹתֵר בְּכָל פַּעַם וְכוּ', וּכְשֶׁצְּרִיכִים לָצֵאת מִמַּדְרֵגַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע זֶה לְגָבוֹהַּ מִמֶּנּוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת יְרִידָה קֹדֶם הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה כְּמוֹ שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתָה מַעֲשֶׂה וְכוּ', וְזֶהוּ וְהַמִּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדְךָ אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה וְכוּ', וְזֶהוּ בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, כִּי מֵעֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נַעֲשָׂה לֶעָתִיד תּוֹרָה עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת וְכוּ' וְעַל-כֵּן יְבֻקְשׁוּ אָז עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִין בְּאַיִן וְכוּ' וְכוּ'.

(ליקוטי הלכות - תחומין ד')

*

הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה שֶׁהוּא כָּל הוֹן דְּעָלְמָא וְלֹא תֶּחְסַר כֹּל בָּהּ זוֹכִין דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין אֶת בְּנֵי אָדָם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת וּמַחֲזִירִין אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה, כִּי עַל יְדֵי שֶׁמַּחֲזִיר אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה אֲזַי הָעֲוֹנוֹת נֶחְשָׁבִין לִזְכֻיּוֹת וַאֲזַי נַעֲשֶֹה הַתּוֹרָה כְּפוּלָה בִּבְחִינַת מִשְׁנֵה תּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִכְפְּלָה בְּכִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה עַל יְדֵי הַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה מֵאַחַר שֶׁגַּם מֵהָעֲוֹנוֹת נַעֲשִֹין זְכֻיּוֹת וּמִצְוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה. 

וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה 'חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם' (סִימָן כב) עַל פָּסוּק בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְֹרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, שֶׁלֶּעָתִיד כְּשֶׁיִּתְתַּקְּנוּ עֲוֹנוֹת בֵּית יִשְֹרָאֵל יִהְיוּ נַעֲשִֹין מִכָּל עֲוֹנוֹת יִשְֹרָאֵל תּוֹרָה עַל יְדֵי שֶׁיִּתְהַפְּכוּ הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה נַעֲשֶֹה דַּיְקָא עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה נִמְשָׁכִין מֵהֶם שֶׁעַל יָדָם יְכוֹלִין לְעוֹרֵר וּלְהָקִיץ אֲפִלּוּ אֶת אֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. 

כִּי הַצַּדִּיק מִתְנַהֵג עִם הַבַּעַל דָּבָר בִּגְנֵבָה וְרַמָּאוּת כַּנַּ"ל, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַבַּעַל דָּבָר גָּנַב לֵב הָאָדָם עַל יְדֵי שֶׁהִלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמִצְוֹת עַד שֶׁהֱבִיאוֹ לִידֵי עֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְגַם הַמִּצְוֹת בְּעַצְמָן שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר הֵם עֲבֵרוֹת, כְּמוֹ כֵן עוֹשֶֹה הַצַּדִּיק, כִּי הוּא מִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהֵם סִפּוּרִין דְּעָלְמָא שֶׁנִּדְמֶה לְסִפּוּרִים שֶׁל חֹל וְשִֹיחַת חֻלִּין וּבָהֶם דַּיְקָא מַעֲלִים וּמַלְבִּישׁ הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. 

וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּסָבָא מִשְׁפָּטִים כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן הַסָּבָא עִם בְּנֵי הַחַבְרַיָּא נִדְמָה לָהֶם שֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי שְׁטוּת שֶׁאָמַר עוּלִימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין נָפְקַת בְּצַפְרָא וְכוּ', עַד שֶׁאָמְרוּ זֶה לָזֶה שֶׁאָסוּר לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ, כִּי קִבְּלוּ מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי שֶׁאָסוּר לְהִתְחַבֵּר עִם מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה רַק בְּדִבְרֵי שְׁטוּת וּמִלִּין דְּעָלְמָא וְכוּ', כַּמְבֹאָר שָׁם. 

וּבֶאֱמֶת הַסָּבָא קַדִּישָׁא הֶעֱלִים וְהִסְתִּיר בְּסִפּוּר זֶה שֶׁנִּדְמָה לִשְׁטוּת, תּוֹרָה גָּבֹהַּ וְנֶעְלֶמֶת מְאֹד עַד שֶׁגִּלָּה לָהֶם אַחֲרֵי זֶה עַל יְדֵי זֶה כָּל סוֹדוֹת גִּלְגּוּלֵי נְשָׁמוֹת, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא שָׁם.

(ליקוטי הלכות - גניבה ג' אות ג')

...אז בא אלי הקצין הגדול, והוא אמר לי בקרב כל הקצינים "תן את הפתק"!, אמרתי לו אני לא זוכר איפה נתתי את זה, 

"יש לי חיילים די, מספיק, הם יחפשו ויחפשו, עד שימצאו".

והיה לי פחד, אולי יחפשו וימצאו? נזכרתי שאתה היית בתחילת הלילה וביקשת ממני, אתה רוצה להתחזק ולשמח, אז שאתן לך על הלילה הזה את הפתק.

אז נזכרתי, הו, אברהם נתן היה בתחילת הלילה ולקח ממני, ביקש ממני שיהיה זה אצלו, נתתי לו, אז ברוך השם היה לי קצת מנוחה, ברוך השם הפתק הוא אצל אברהם נתן, ולא יודע שום אחד רק אני, אם כן יכול, יכול לחפש...

(שיחות סבא המלך - מתוך חלום הקצין)