תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה

ותשירו "נ נח" לפני מנחה. 

(סבא המלך)

*

רַק צְרִיכִים לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, לְהַאֲמִין בַּה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל. 

כִּי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּוַדַּאי נִמְצָא שָׁם ה' יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם אֹפֶן עַד לֶעָתִיד לָבֹא. שֶׁאָז יָבִינוּ בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, אֵיךְ שֶׁצִּמְצֵם כִּבְיָכוֹל אֶת זִיו אֱלֹקוּתוֹ מִשָּׁם וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא שָׁם. 

אֲבָל בָּעוֹלָם הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת כְּלָל, רַק צְרִיכִים לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל עִבְרִיִּים עַל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. 

רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד בְּחִינַת מֹשֶׁה יָכוֹל לִכְנֹס לְשָׁם וְכוּ'. וְהוּא צָרִיךְ דַּוְקָא לִכְנֹס לְשָׁם לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם וְכוּ'. הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַנִּגּוּן שֶׁמְּזַמֵּר זֶה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד בְּחִינַת מֹשֶׁה הוּא מַעֲלֶה אוֹתָם מִשָּׁם. בְּחִינַת אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וְכוּ' בְּחִינַת תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב. (ליקוטי מוהר"ן - 

תורה סד')

שִׁיר הַשִּׁירִים שִׁיר שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הַשִּׁירִים זֶה בְּחִינַת תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדוֹ מְבַטְּלִין הָאַפִּיקוֹרְסוּת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי. 

תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא לְעֵת עֶרֶב בִּשְׁעַת פְּנוֹת הַיּוֹם, וְאָז דִּינָא תַּקִּיפָא שָׁלְטָא.

עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הוּא עַל-יְדֵי הַשִּׁיר כַּנַּ"ל, בְּחִינַת תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַלְּוִיִּים דַּיְקָא הָיוּ מְנַצְּחִים בְּשִׁיר, כִּי הַלְּוִיִּים הֵם מִסִּטְרָא דְּדִינָא כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁעְתָּא דְּמִנְחָה בְּחִינַת צִמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי שֶׁשָּׁם צְרִיכִים שִׁיר כְּדֵי לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה גַּם שָׁם כַּנַּ"ל. 

מִנְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָאֱמוּנָה בְּתוֹךְ בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל.

שַׁבָּת מוֹרֶה עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. 

כִּי שַׁבָּת הִוא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה זֶה הַשֵּכֶל כַּנַּ"ל.

זֹאת הָאֱמוּנָה מִתְגַּלָּה בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת מִתְגַּלֶּה וּמִתְעוֹרֵר שִׁיר שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הַשִּׁירִים, בְּחִינַת שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, לְמֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת שָׁלוֹם כַּיָּדוּעַ. כִּי שִׁיר הַשִּׁירִים שִׁיר שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הַשִּׁירִים זֶה בְּחִינַת תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדוֹ מְבַטְּלִין הָאַפִּיקוֹרְסוּת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל, וְזֶה מִתְגַּלֶּה בְּשַׁבָּת דַּיְקָא כַּנַּ"ל.  

(ליקוטי הלכות - מנחה ד')

נ נח נחמ נחמן סבא המלך המשיח