הַבַּעַל-דָּבָר אוֹרֵב עַל הָאָדָם תָּמִיד וְהָעִקָּר עַל אַחֲרִיתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אַחֲרִית הַיָּמִים, בִּשְׁבִיל זֶה מִתְגָּרֶה עַצְמוֹ הַבַּעַל-דָבָר בְּכָל אֶחָד מְאֹד בְּתַאֲווֹת וּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת הַמִּתְפַּשֵּׁט עַכְשָׁו בָּעוֹלָם מַה שֶּׁלֹּא נִשְׁמַע כָּזֹאת מִימֵי קֶדֶם, וְגַם הָאֲנָשִׁים הַכְּשֵׁרִים קְצָת נָפְלוּ מְאֹד, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר סָמוּךְ אֶל הַסּוֹף וְאֶל גְמַר תִּקּוּן הָעוֹלָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻלַּת עוֹלָם שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, עַל-כֵּן מֵנִיחַ עַצְמוֹ הַבַּעַל-דָּבָר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת הַגָּדוֹל שֶׁעַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק מְאֹד עַד אֵין תַּכְלִית, וְאֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא - יִתְגַּבֵּר עַל כָּל פָּנִים בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וַחֲזָקִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת יְכוֹלִים לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְכֵן יֹאמַר לְעַצְמוֹ כִּי אַף-עַל-פִּי כֵן אֲנִי רוֹצֶה הָאֱמֶת, כִּי הָרָצוֹן חָפְשִׁי תָּמִיד וְעַל-יָדוֹ עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַמִּלְחָמָה.
(אב"י הנחל - ח"ב מכתב ד')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך
