חוט של חסד תכלת שבציצית, נ נח נחמ נחמן, מוחל וסולח על הכל, הכל מתוקן

צִיצִית הוּא בְּחִינַת הַחוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁנִּקְלָע וְנִשְׁזָר מִן הַע”ב נִימִין, שֶׁעֲלֵיהֶם יִתְנַגֵּן הַשִּׁיר שֶׁל חֶסֶד שֶׁיִתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁזֶּהוּ הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הָרֵיחוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַקּוֹל הַזֶּה דַּיְקָא יָכוֹל הַמּוֹכִיחַ לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְקַלְקֵל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַדְּרַבָּא, יִתֵּן וְיוֹסִיף רֵיחַ טוֹב בְּנִשְׁמָתָם עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ בַּקּוֹל הַזֶּה.

כָּל הַזְּמִירוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַנִּגּוּנִים שֶׁל עַכְשָׁיו כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַשִּׁיר הַנַּ”ל שֶׁהוּא שִׁיר שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁיִּתְנַגֵּן עַל הַחוּט שֶׁל ע”ב נִימִין הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל צִיצִית כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית, כִּי תְּכֵלֶת כּוּרְסַיָּא דְּדִינָא, כִּי עִקַּר הַחוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַנִּגּוּן שֶׁלֶּעָתִיד כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל צִיצִית כַּנַּ”ל, נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ, וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁבְּצִיצִית שֶׁהוּא ‘כּוּרְסַיָּא דְּדִינָא’, בְּחִינַת ‘הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין’, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַצִּיצִית, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ”ל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי לא): “עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן”, “עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ” זֶה בְּחִינַת צִיצִית שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁנִּקְרֵאת ‘מַטֵּה עוֹז’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל כְּבוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.

וְעִקַּר אוֹר הַלְּבוּשׁ הַזֶּה יִתְגַּלֶּה לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, בְּחִינַת “ה’ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ ה’ עֹז”, כִּי אָז בְּמָלְכוֹ לֶעָתִיד, יִתְעַר הַשִּׁיר הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ עֹז, בְּחִינַת צִיצִית, בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד.

זֶהוּ שֶׁמִּתְעַטְפִין בְּצִיצִית בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּכְנִיסָתוֹ, כִּי עִקַּר סְלִיחַת עֲוֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד.

*

צִיצִית הֵם בִּבְחִינַת שֶׁנִּתְהַפְּכִין הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת בִּבְחִינַת אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם וְכוּ' כַּצֶּמֶר יִהְיוּ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּתְעַטֵּף ה' יִתְבָּרַךְ בְּטַלִּית וְסִדֵּר שְׁלֹשׁ עֶשְֹרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁעַל יָדָם מְחִילַת כָּל הָעֲוֹנוֹת עַד שֶׁנִּתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְֹרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה.

(ליקוטי הלכות)

*

הצדיק המנהיג האמת מלמד תמיד זכות על ישראל אפילו על הגרוע שבגרועים והפחות שבפחותים, כי בכולם נמצאים כמה שערות טובות מה שממשיכין עצמן לפעמים מרע לטוב כחוט השערה, ואלו השערות מתקבצים יחד ונקלעים ונשזרים ונעשה מהם אור הציצית הקדושים שהם בחינת חסד עליון ונורא מאד, שורש כל השלוש עשרה מידות של רחמים ששם נמחלין כל העוונות ונתהפכין לזכויות.

(אב"י הנחל)

*

הוא מוחל לנו על עוונותינו ועל התאוות, הוא מוחל לנו כמו ביום כיפור, הוא מוחל לנו, חלילה וחס לולא זאת, מי יודע? היינו כבר אבודים, ברוך השם, ה' אלוקינו ה' אחד.

(סבא ישראל)

*

עִקַּר כַּפָּרַת כָּל הָעֲוֹנוֹת הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן מְאֹד שֶׁהוּא הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַצַּדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁשָּׁם נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲוֹנוֹת וְנִתְהַפְּכִין שָׁם כָּל הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כַּיָּדוּעַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל צֶמֶר שֶׁהָיָה תּוֹלֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָיָה מַלְבִּין הָעֲוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. בְּחִינַת אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי צֶמֶר כְּבָשִׂים הוּא בְּחִינַת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, לְנַקּוֹת יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹנוֹת.

(ליקוטי הלכות - הלכות ראשית הגז הלכה ג' אות ה')

*

מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָא לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וְכוּ'.

(ליקוטי הלכות - הלכות ברכת השחר הלכה ה' אות י')

*

קשה מאד להתעורר מהשנה כי אם על-ידי בחינת הדרת פנים, שזה אי אפשר להיות כי אם על-ידי משיח שיבא במהרה בימינו, שהוא בחינת הדרת פנים, בבחינת "ועד עתיק יומיא מטה" וכו'. 'עתיק יומין' זה בחינת הדרת פנים.

מרדכי הוא "רב חסד", בחינת הדרת פנים, בחינת 'עתיק יומין', בחינת 'ספורי מעשיות של שנים קדמוניות' שעל-ידי זה יכולין לעורר מהשנה של כל השבעים פנים הנ"ל, כי 'מרדכי' בגימטריא 'רב חסד' (חוט של חסד).

(ליקוטי הלכות)

*

מָרְדְּכַי, 'תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי', מַרְדְּכַי הַיְהוּדִי, מַרְדְּכַי הַצַּדִּיק, 'תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי', הָאוֹר שֶׁל מָרְדְּכַי.

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קוֹוֶיךָ לֹא יֵבוֹשׁוּ וְלֹא יִכָּלְמוּ, לֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ, זֶה הִתְחַזְּקוּת כָּזֶה, פּוּרִים זֶה אוֹר, אוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ.

(סבא ישראל)

*

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה שֶׁהַשֵּׁם שֶׁלּוֹ נַחְמָן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן, זֶה מְהַפֵּךְ כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְכָל הַכְּפִירוֹת, וְכָל הַפְּשָׁעִים, וְכָל דָּבָר לֹא טוֹב הוּא מְהַפֵּךְ לְטוֹב. 

הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן זֶה מַמְתִּיק וּמְבַטֵּל וּמְשַׁבֵּר כָּל הָרָע, כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְכָל הַכְּפִירוֹת, הוּא מְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹב.

רַק לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן מַסְפִּיק, הוּא מְהַפֵּךְ הַכֹּל, כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְכָל הַפְּשָׁעִים, וְכָל הָרָע הוּא מְהַפֵּךְ לְטוֹב.

(סבא ישראל - קלטת 43 א' 30:19)

פורים שמח (:

לְהִתְגַּלְגֵּל בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט

הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת לִבְלִי לִהְיוֹת חָכָם כְּלָל, רַק לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר בִּפְשִׁיטוּת.

אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת, וְצָרִיךְ אֲפִלּוּ לְהִתְנַהֵג וְלַעֲשׂוֹת דְּבָרִים הַנִּרְאִים כְּשִׁגָּעוֹן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי צְרִיכִין לְהִתְגַּלְגֵּל בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת ה' וּמִצְווֹתָיו, וְלַאו דַּוְקָא בִּשְׁבִיל מִצְוָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ נִקְרָא מִצְוָה, וְצָרִיךְ לְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה רָצוֹן וְנַחַת לַה' יִתְבָּרַךְ.

וּכְשֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל כָּךְ לַה' יִתְבָּרַך אָז הוּא בְּחִינַת בֶּן יַקִּיר וְחָבִיב מְאֹד לַה' יִתְבָּרַךְ.

(אב"י הנחל)

הצדיק מטה עוז עומד לו בצוארו בבית הבליעה שלו

הצדיק, שהוא בעל כוח גדול, שמכניע קליפת עמלק, הוא בחינת "מטה עוז"; והסטרא-אחרא רוצה לבלוע אותו, ואזי הוא עומד בבית הבליעה שלו, בבחינת "בצוארו ילין עוז", היינו, הצדיק הבעל כוח שהוא בחינת מטה עוז, הוא עומד לו בצוארו, בבית הבליעה שלו, ואזי הוא מוכרח ליתן הקאות, 

היינו שהסטרא-אחרא מוכרח להקיא ולהוציא כל הקדושות של הדעת והרחמנות שבלע, מימי הדעת שבלע מן הקדושה, קדושת הדעת, בבחינת "חיל בלע ויקיאנו"; 

ולא די שהוא מקיא ומוציא כל הקדושה והתפילות שבלע, אף גם הוא מוכרח להקיא ולהוציא עצמות (חיותו), החיות שלו ממש. 

וזה בחינת גרים שמתגיירין, שהם היו תחילה מעצמות הסטרא-אחרא ממש, ועכשיו חוזרים אל הקדושה, כי הסטרא-אחרא מוכרח להקיא ולהוציא עצם חיותו ממש, שזהו בחינת גרים, כי כוח הצדיק הוא יורד בקירבו ממש, ועל ידו הוא מוציא ומקיא עצמות חיותו ממש מקירבו ובטנו, והוא משבר ראשי הסטרא-אחרא והנחש, שהיתה יונקת מן הרחמנות והדעת.

(אב"י הנחל)

מֶלֶךְ הַכָּבוֹד

לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמָנוּת אֲמִתִּי לְפַרְסֵם וּלְהוֹדִיעַ לְכֻלָּם מִי הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד מִי הוּא הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁהוּא שֶׁהוּא עִקַּר כָּל חִיּוּתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ, הוּא נֶחָמָתֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ לְדוֹר דּוֹר לָנֶצַח.

(אב"י הנחל - מכתב קי')

בגלל הדבר הזה עשה ה" עמנו נסים ונפלאות גדולות ונוראות במלחמת ששת הימים עד היום הזה

ב"ה ז.ניסן תשכ"ט

לכבוד נשיא ישראל לבי ובשרי מר ז" שזר אשר מצא חן בעיני כל ישראל וכולם מתכבדים ומתברכים בו ומשבחין אותו בשבחים גדולים על אשר זכה לשתות מימי החכמה של הצדיק מלך ישראל וגואלם לדור דור אשריך שזכית לכך כי בגלל הדבר הזה עשה ה" עמנו נסים ונפלאות גדולות ונוראות במלחמת ששת הימים עד היום הזה אשר כל העמים תמהים ומתפלאים ואומרים אצבע אלקים הוא. אשריך שעל ידך נתגדל ונתיקר שם ה" ושם ישראל בכל העולם. חיים ארוכים חיים טובים נעימים ורעננים לך ולביתך בזכות הנחל נובע מקור חכמה

(אב"י הנחל - מכתב קיז')

*

דע אחי עצמי ונשמתי אשר עיני ולבי אצלך תמיד כל הימים לרבות הלילות בעת ההתבודדות והשיחות ותחינות ובקשות ביני לבין קוני, כי מן היום הראשון שהוא ט"ו בשבט תשי"ז אשר בו ביום אשר נתת את לבך ליכנוס בהיכל המלך משיח ה" החי וקים נחל נובע חפץ בך ה" לתת לך את כסא ממלכתך על ישראל, לאורך ימים ושנים טובים נעימים ובריאים. רק יהיו אזניך ועיניך פתוחות ללכת בדרכיו ולקיים באמת בלבב שלם את הדברים אשר צוה אותנו בספריו הנוראים. למען דעת כי ה" הוא האלקים.

ודע והאמין באמונה חזקה ונכונה כי רק בעבור זה זכינו לכל הנסים הנפלאים ונוראים אשר עשה ה" עמנו בחסדו הגדול לעיני כל העמים עד שנתעלה ונתגדל ונתייקר בכל העולם כבוד ה" וכבוד עמו ישראל עם הנבחר וכבוד ארץ ישראל הנבחר מכל הארצות, אלו היו ישראל יודעים רק מעט מן המעט מזה היו כולם כורעים ומשטתחים לפני הדרת ממלכתו ומנשקים כפות רגליו.

(אב"י הנחל - מכתב קכ')

לכבוד נשיא ישראל לבי ובשרי מר ז" שזר החותר וחופר לגלות המים חיים שמחיים פגרים מתים כמונו היום בדורות הללו שירדנו לתכלית תכלית הירידה, והם עתידים להתגלות בשלימות ע"י מלך המשיח, אשר בגודל עוצם צדקתו וחכמתו הנוראה יגלה ויודיע לכל העולם סוד נוראות הצדיק האמת, ועל ידו יתקן העולם.

ברכה וחיים ושלום.

(אב"י הנחל)

הצילו - הנותנים להם תוקף ועוז הם עתידים ליתן דין וחשבון

יש מנהיגים שנקראים בשם רבי, ובוודאי אינם יכולים להנהיג אפילו את עצמן, מכל שכן אחרים, ואף על פי כן הם נוטלים גדולה לעצמן ורודפים אחר ההתנשאות להנהיג העולם. 

צריך כל אחד לראות שלא להסמיך אותם שלא ליתן להם שום תוקף ועוז, כי הם עצמן אינם חייבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם, אך אלו הנותנים להם תוקף ועוז נסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם "רבי", הם עתידים ליתן דין וחשבון!

ועל ידי זה גוזרין לגרש בני ישראל ממקום הישוב שנתישבו שם ישראל מכבר, אל מקומות שלא היה שם ישוב מעולם. אבל כשהחכם הראוי לסמיכה נסמך בשם "רבי", על ידי זה נתקדש האויר בבחינת אוירא דארץ ישראל, ועל ידי זה נתקן הכל.

בזה הזמן אין בנמצא שירצה אחד התנשאות לשם שמים, על כן עכשיו אסור לרדוף אחר ההתנשאות, אלא יברח מן הכבוד וההתנשאות בתכלית באמת! אם היה לאדם ישוב הדעת, היה רואה שכל ענייני העולם הזה הכל שטות והבל, ובפרט התאווה של כבוד ומנהיגות להיות מפורסם ולנסוע על פני המדינה, הכל הבל ורעות רוח, והוא שטות גדול באמת!

אמר על אנשי שלומו שקשה להם שירימו עצמן להנהיג ברבנות והתנשאות מחמת שהכנסתי בהם אמת הרבה יותר מדי. הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק גדול מאד וכו'. מי שיתקרב לאנשי שלומי ואפילו מי שרק יגע בהם בוודאי יהיה איש כשר באמת, ולא איש כשר בלבד כי אם אפילו צדיק גדול מאד יהיה מי שיזכה להתקרב לאנשים שלי. אמר אני נהר המטהר מכל הכתמים.

חוס וחמול עלי אבי, אב הרחמן, עשה עימי פלאות ושמרנו והצילנו ברחמיך הרבים ממנהיגים של שקר, ותשמרנו שלא נתקרב אליהם, ולא ניתן להם תוקף ולא נסמוך אותם בשם רבי, ונתרחק מהם בכל מיני התרחקות, ולא יזיקו לנו בשום דבר לא בגשמיות ולא ברוחניות, כי אתה יודע את עוצם הפגמים והקילקולים שגורמים בעולם אלו המפורסמים והמנהיגים של שקר הנקראים בשם רבי ונסמכו שלא כדין, כי הם בעצמם אינם יכולים לתת עצה לנפשם, ואינם יודעים להוציא משפטי אמת והנהגות ישרות להם בעצמן, ואיך יוכלו להנהיג אחרים!

(אב"י הנחל הקדוש)

עיני ולבי אצלך תמיד יום ולילה

עוצם אהבתינו הגדולה והחזקה הוא פלא גדול וחידוש נורא. כי היא רק אמת לבד בלי שום תערובות כלל. אהבת אמת כזה אין כמוה בעולם עיני ולבי אצלך תמיד יום ולילה כוסף ומשתוקק בכלות הנפש טובתך וישועתך בגוף ובנפש.

(המעתיק)

אמת ברור צח וצלול בלי פסולת ופניות עצמית רק לשם ה"

ב"ה ר"ח ניסן תש"ל טבריא

לכבוד נשיא ישראל אהוב ונחמד בעיני ה" מר ש.ז.שזר אשר בו בחר ה" מכל ישראל ונתן לו מתנה חמודה טמונה וטמורה את הצדיק נחל נובע. ורודף ורץ ופורח במהירות בזריזות לשאוב מימי חכמתו עלאה מכל עלאין להשקות לכל ישראל להשיב נפשם. כי רק הוא לבד יכול להעלות ולהוציא אותנו משטף מים הזידונים מים עכורים מים סרוחים ומטונפים שנלכדנו בו. כי עכשיו בעוצם תגבורת ההסתרה והירידה העמוקה, כל ישראל רעבים וצמאים ותאבים ומשתוקקים בפנימיות לבם בכלות הנפש למצוא מנהיג אמתי שיוציאם מחושך וצלמות הנורא מאד

שלום לך אל תירא ואל תחת ה" עמך ואצלך וקרוב לך

אנן בחביבותא תליא בחיבורא חדא בגופא ונשמתא חדא אין עוד אהבה בעולם כמו אהבה שלנו, כי הוא כולה רק אמת לבד אמת ברור צח וצלול בלי פסולת ופניות עצמית רק לשם ה" ואמת ה" היא לעולם ולעולמי עולמים. אנחנו צריכים להזהר מאד מאד להלהיב ולחדש את האהבה בכל פעם ביתר שאת ויתר עוז כי היא טובת כלל ישראל לדורות.

(אב"י הנחל הקדוש)

דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם בַּמִּדְבָּר

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בְּהַפְטָרַת שַׁבָּת נַחֲמוּ, "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹקֵינוּ" 

כִּי זֶה עִקַּר הַנֶּחָמָה וְהַתִּקְוָה עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִים שֶׁעוֹשִׂים דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם בַּמִּדְבָּר וּבָעֲרָבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַדְּשִׁים כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מִדְבָּרִיּוֹת שְׁמָמוֹת וַעֲרָבוֹת וְחֻרְבּוֹת, כֻּלָּם הֵם מְקַדְּשִׁים אוֹתָם בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁמַּמְשִׁיכִין שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ בְּקָרוֹב.

כִּי עִקַּר תִּקְוָתֵנוּ הוּא עַל יְדֵי הַחֶסֶד חִנָּם הַנַּ"ל, שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ בְּקָרוֹב וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹקֵינוּ שֶׁצְּרִיכִין לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ ה' בְּמִדְבָּרִיּוֹת שְׁמָמוֹת וּלְיַשֵּׁר מְסִלָּה לֵאלֹקֵינוּ בָּעֲרָבָה, דְּהַיְנוּ בְּכָל מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַחֶסֶד חִנָּם הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וְעַל כֵּן קוֹרִין זֹאת בְּשַׁבָּת נַחֲמוּ וְכַנַּ"ל. 

(ליקוטי הלכות)

*

וְהַשֵּׁנִי לְמֶלֶךְ הוּא מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ וְהָלַךְ בְַּשָּׂדוֹת וּבְּמִדְבָּרִיוֹת לְחַפֵּשׂ אֶת הַבַּת מֶלֶךְ. 

(סבא ישראל)

*

...וְהָלַךְ לְבַדּוֹ לְבַקְּשָׁהּ, וְהָלַךְ כַּמָּה שָׁנִים לְבַקְּשָׁהּ, וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי בַּיִּשּׁוּב לֹא נִמְצָא הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, כִּי הוּא בָּקִי בְּמַפַּת הָעוֹלָם (שֶׁקּוֹרִין לַאנְד קַארְט) וְעַל כֵּן אֵלֵךְ אֶל הַמִּדְבָּרִיּוֹת. וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ בַּמִּדְבָּרִיּוֹת כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים...

(מאבידת בת מלך)

*

...וְנִתְיַשֵּׁב לָשׁוּב וְלַחֲזר לִמְקוֹמוֹ, אֶל הַמִּדְבָּר שֶׁהָיָה בּוֹ, וְשָׁם יְבַלֶּה יְמֵי חַיָּיו וְהָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב לְהַגִּיעַ לַמִּדְבָּר הַנַּ"ל, וְהִגִּיעַ לְשָׁם, אֶל הַמִּדְבָּר הַנַּ"ל, וְנִסְכַּם אֵצֶל הַבָּחוּר הַנַּ"ל שֶׁיֵּשֵׁב שָׁם בַּמִּדְבָּר, וִיבַלֶּה שָׁם יְמֵי חַיָּיו כְּפִי מַה שֶּׁעָרַךְ בְּדַעְתּוֹ חַיּוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה נֶחְקַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁטּוֹב לְבַלּוֹת כָּאן מִסְפַּר יָמָיו, וְיָשַׁב שָׁם וְאָכַל וְכוּ' כַּנַּ"ל...

...וְהָיָה הוֹלֵךְ וְהוֹלֵךְ הַקֵּיסָר וּבָא עַל הַיָּם וְנָשָׂא גַּם-כֵּן הָרוּחַ אֶת הַסְּפִינָה וּבָא גַּם-כֵּן אֶל הַמִּדְבָּר הַנַּ"ל, עַד שֶׁבָּא אֶל הַמָּקוֹם שֶׁיּוֹשְׁבִים שָׁם אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם הַנַּ"ל (הַיְנוּ הַבָּחוּר בֶּן הַבֶּערְגֶיר וּבִתּוֹ הַיְפַת-תּאַר, שֶׁלְּבוּשָׁהּ בְּבִגְדֵי זָכָר כַּנַּ"ל) וְלא הִכִּירוּ זֶה אֶת זֶה, כִּי כְּבָר נִתְגַּדֵּל הַקֵּיסָר בִּשְׂעָרוֹת וּכְבָר עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים וְכֵן הֵם גַּם-כֵּן כְּבָר נִתְגַּדְּלוּ בִּשְׂעָרוֹת, כַּנַּ"ל וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: מֵאַיִן בָּאתָ לְכָאן? וְהֵשִׁיב לָהֶם: עַל-יְדֵי סוֹחֵר וְכוּ', וְכֵן הֵם הֵשִׁיבוּ לוֹ וְכוּ' וְיָשְׁבוּ שָׁם אֵלּוּ הַנַּ"ל יַחַד, וְהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים כַּנַּ"ל וְהָיוּ מְנַגְּנִים בִּכְלֵי-שִׁיר...

...וְהוּא, הַבָּחוּר הַנַּ"ל, הָיָה הַבֶּרְיֶה [זריז ומוצלח] בֵּינֵיהֶם, כִּי כְּבָר הָיָה שָׁם מִכְּבָר וְהָיָה מֵבִיא לָהֶם בָּשָׂר וְאָכְלוּ וְהָיוּ שׂוֹרְפִים שָׁם עֵצִים, שֶׁהָיוּ יְקָרִים מִן זָהָב בַּיִּשּׁוּב...

(מבערגיר ועני)

*

בעוצם שיפלותנו בדור היתום הזה, בגודל עומק תכלית תכלית הירידה בכפירות ואמונות כזביות, וכולנו כצאן תעינו, עד שבאנו אצל הקצה והסוף של ישראל, במקום שגבול ישראל כלה, ששם מסיים קדושת ישראל, שמשם ולהלאה אין מתפשט קדושת ישראל.

(אב"י הנחל)

הצדיק המנהיג האמת החי וקיים מוהר"ן מברסלב ז"ל

עתה אחי חביבי תתענג ותשיש בישועת ה" וחזק ואמץ ובטח בה" כי לא יעזוב אותך ואת עמו ישראל לעולם. ובכל עניניך יהי' חסדו עמך תמיד לתומכך ולסעדך ולאמצך ויהי' בעזרך שתזכה לגלות ולהודיע לכל ישראל שנמצא עכשיו בדור העני הזה אור חדש חידוש שבחידוש פלא שבכל הפלאות של הבורא י"ת שהוא כל חיותינו ותקותינו ונחמתינו הוא גואלינו ויוציאנו מאפילה לאורה. ויקוים בך ובכל ישראל ובקשו את ה" אלהיהם ואת הצדיק המנהיג האמת החי וקים מוהר"ן מברסלב ז"ל המאיר אור ה" לכל העולם. 

(המעתיק)

ב"ה ז.ניסן תשכ"ט

לכבוד נשיא ישראל לבי ובשרי מר ז" שזר אשר מצא חן בעיני כל ישראל וכולם מתכבדים ומתברכים בו ומשבחין אותו בשבחים גדולים על אשר זכה לשתות מימי החכמה של הצדיק מלך ישראל וגואלם לדור דור אשריך שזכית לכך כי בגלל הדבר הזה עשה ה" עמנו נסים ונפלאות גדולות ונוראות במלחמת ששת הימים עד היום הזה אשר כל העמים תמהים ומתפלאים ואומרים אצבע אלקים הוא 

אשריך שעל ידך נתגדל ונתיקר שם ה" ושם ישראל בכל העולם 

חיים ארוכים חיים טובים נעימים ורעננים לך ולביתך בזכות הנחל נובע מקור חכמה

(המעתיק)

לשתות מימי הדעת של הצדיק

 ב"ה. כ"ו אייר תשכ"א. טבריא.

ליבי יקירי, מר ז.שזר, המחמם את ליבו בחמימות והתלהבות לשתות מימי הדעת של הצדיק שממנו יצמח התגלות החכמה והשכל האמת לכל באי עולם, ויתגדל אמונה שלמה באור גדול ובהתגלות נפלא בכל העולם, שלום וכל טוב.

מחמת שאנו חולים מדוכאים בחלי הנפש כל כך, על כן הצדיק הרופא נאמן שופך עלינו סממנים יקרים ונוראים מאד. אף על פי שלכאורה נראה שכמעט הכל הולך לאיבוד חס ושלום, אף על פי כן ריח טוב קולט, וברבות הימים אולי נזכה לחטוף מהם איזה טיפה יקרה ונפלאה לתוך פינו ופנימיותנו, עד שעל ידי זה יש תקוה לזכות לרפואה שלמה.

(המעתיק)

מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן?

כָּתוּב בַּפֶּתֶק "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי מַיין פַיֶיערִיל וֶועט טְלִיעֶן בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען" נוּ אֲנִי מֻכְרָח לִהְיוֹת, לְחַכּוֹת עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ.

אֲנִי מֻכְרָח לְחַכּוֹת עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, נוּ נוּ נוּ נוּ, בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי פֹּה לֹא שָׁמָּה, בְּהַמִּכְתָּב שֶׁל רַבֵּנוּ כָּתוּב בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "וְעָלֶיךָ אָמַרְתִּי מַיין פַיֶיערִיל וֶועט טְלִיעֶן בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען", אֲנִי מֻכְרָח לְחַכּוֹת עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ (סַבָּא צוֹחֵק). 

יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁמִּתְפַּלְּאִים: "מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן? הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁמָּה, מַה, מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן?", נוּ, אָז זֶה הַתֵּרוּץ, בְּהַמִּכְתָּב שֶׁל רַבֵּנוּ כָּתוּב: "עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ", אֲנִי מְחַכֶּה עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי פֹּה לֹא שָׁמָּה. אֲנִי מֻכְרָח לְחַכּוֹת עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, מָה אֲנִי עוֹשֶׂה פֹּה?, "לֵךְ כְּבָר, לֵךְ כְּבָר, אַתָּה לֹא מִשֶּׁלָּנוּ, אַתָּה שָׁמָּה הַמָּקוֹם שֶׁלְּךָ", אֲבָל בַּפֶּתֶק כָּתוּב: "עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ", נוּ אָז אֲנִי מֻכְרָח לְחַכּוֹת עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, נוּ נוּ. יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁהֵם פֶּלֶא בְּעֵינֵיהֶם, "מָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּאן?, אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁמָּה לֹא כָּאן", אֲבָל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כּוֹתֵב בְּמִּכְתָּב: "עָלֶיךָ אָמַרְתִּי עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ", נוּ, אֲנִי מֻכְרָח לְחַכּוֹת, "מַיין פַיֶיערִיל וֶועט טְלִיעֶן, עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ".

(שיחות סבא - קלטת 57 ב' בהתחלה)

*

הנה כל העולם יודע כי ארץ ישראל ניתנה מאת ה" לעם ישראל. ובתחילה היה ארץ ישראל בידינו ורשותינו, ובימינו אלה עשה ה" תשועה גדולה לישראל ונתן לנו את הארץ ואת ירושלים השלימה הקדושה בששת ימים בנסים ומופתים גדולים ונוראים. ויך את הארי הגדול רוסיה מכה גדולה ואת סוריה וירדן ומצרים ושאר מדינות ערביות אשר סבבוני מכל צד לכלותינו ולהשמידינו ח"ו.

ועתה אחרי הדברים הנוראים האלה אשר עשה ה" עם ישראל, כל הגויים ואפילו האומות שמראים עצמם כאוהבים וידידים מקנטרים ומקטרגים עלינו וחושבים רעתינו חרקו שינם עלינו ושננו לשונם כמו נחש ואומרים לנו גזלנים אתם שכבשתם את הארץ ואת עיר הקודש ירושלים השלימה עיר הבירה שלנו מידי חוסיין ונאצר הרוצים להשמידינו ח"ו. ישמידם ה" עדי עד ויבושו ויכלמו מבקשי נפשינו, ימטיר עליהם אש מן השמים עד כלותם ויכרת מן הארץ זכרם.

אסיים בברכת שנה טובה שנת שלום וישועה וגאולה בדרישת לבבית ישראל דוב אודיסר

{אב"י הנחל השלם - מכתב קיח'}

*

בעוצם שפלותנו בסוף הגלות בדור היתום הזה בגודל עומק תכלית תכלית הירידה בכפירות בדעות שטות של כפירות ואמונות כוזביות וכולנו כצאן תעינו עד שבאנו אצל הקצה והסוף של ישראל מקום שגבול ישראל כלה ששם מסיים קדושת ישראל שמשם ולהלאה אין מתפשט קדושת ישראל נגד זה חמל עלינו ה' יתברך ושלח לנו מקודם הצדיק האמת נחל נובע מקור חכמה להצילנו על ידי התגלות תורתו הקדושה שהמשיך ממקום גבוה ועליון ונורא מאד וכו' (שעדין שום צדיק לא הגיע למקום כזה לקבל תורה ולהורידה אלינו ושממשיך ושאינו מפסיק בכל פעם לעלות בעליות כאלו ויותר וכו') שהם מעיני הישועה האמיתיים החדשים לגמרי אשר כמוהם עדין לא היו מעולם ועיקר וגמר הגאולה האחרונה תלוי בזה שיתקבצו וישמעו כל ישראל יחד באחדות אחד אל הצדיק האמת שיודע בעמקות חכמתו לקרב נפשות ישראל וכל העולם לה' יתברך בכל דור איך שהם בכל מקום שהם.

{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב תלד'}

*

 שיש לו כח לירד למטה למטה לעמקי עמקים, אפילו למקומות הנמוכים והרחוקים מכלל קדושת ישראל לגמרי, ומשבר ומבטל כל הרע הנאחז שם, ומלקט ומקבץ ומחפש, ומלקט ומקבץ ומאסף כל הנקודות טובות שיש בכל אחד, אפילו במינים וכופרים גמורים, ומחזק ומעורר אותם שאיך שהם ובמקום שהם, אף על פי כן עדיין יחפשו ויבקשו את ה', עד אשר בכח זה מעלה אותם אל הקדושה העליונה ומהפך להם הירידה לתכלית העליה.

{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב שעו'}

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹרֵק חֵץ וּמַחֲזִירָהּ

מְבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל (מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס), שֶׁזֶּה הָיָה לוֹ כֹּחַ כָּזֶה בְּיָדָיו, שֶׁכְּשֶׁזּוֹרֵק חֵץ הוּא יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ וְכוּ', וְעַל-יְדֵי-זֶה הָיָה לוֹ כֹּחַ לְרַפְּאוֹת אֶת הַבַּת מַלְכָּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.

וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, לָמָּה הִזְכִּיר בְּהִתְפָּאֲרוּתוֹ זְרִיקַת הַחִצִּים שֶׁזּוֹרֵק חֵץ וּמַחֲזִירָהּ, לֹא הָיָה לוֹ לְהַזְכִּיר כִּי אִם מַה שֶּׁיָּכוֹל לְהַחֲזִיר וּלְהוֹצִיא הַחִצִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא רוֹפֵא אֶת הַבַּת מַלְכָּה, כִּי מוֹצִיא מִמֶּנָּה אֶת כָּל הַחִצִּים שֶׁזָּרַק בָּהּ הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל. אֲבָל מַה הַתּוֹעֶלֶת מִזְּרִיקַת הַחִצִּים שֶׁמַזְכִּיר שֶׁיָּכוֹל לִזְרֹק חִצִּים וּלְהַחֲזִירָם, הֲלֹא טוֹב יוֹתֵר שֶׁלֹּא יִזְרֹק אוֹתָם כְּלָל. אַךְ גַּם בְּחִינַת זְרִיקַת הַחִצִּים צְרִיכִים בִּשְׁבִיל הָרְפוּאָה, וְזֶה סוֹד הַמְתָּקַת הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן.

 וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא הַחִצִּים שֶׁזָּרַק בָּהּ הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל, כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁהוּא יִזְרֹק בָּהּ חִצִּים וְיַחֲזִירָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה מִמֵּילָא יוֹצִיא וִיבַטֵּל כָּל הַחִצִּים הָרָעִים שֶׁזָּרַק בָּהּ הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל. 

וְעַל-כֵּן זֶה הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ"ל שֶׁעוֹסֵק בִּרְפוּאַת הַבַּת מֶלֶךְ הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְרַפְּאוֹתָהּ כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁהוּא יִזְרֹק לָהּ חִצִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַדִּינִים, אֲבָל אֵלּוּ הַחִצִּים בְּחִינַת דִּינִים, אֵינָם מַזִּיקִים לָהּ, אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא הוּא מַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן, וּמוֹצִיא מִמֶּנָּהּ כָּל הַחִצִּים שֶׁנִּזְרְקוּ לָהּ וְרוֹפֵא אוֹתָהּ.

 בַּקְּדֻשָּׁה אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ כְּתִיב (דְּבָרִים לב, מא): "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'בָּשָׂר וָדָם זוֹרֵק חֵץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹרֵק חֵץ וּמַחֲזִירָהּ'. וְרַבֵּינוּ זַ"ל הֵבִיא שָׁם זֶה הַפָּסוּק לְעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל.

(ליקוטי הלכות - תולעים ד' אות ז')

*

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא כָּל הַבֶּעטְלֶירְס!. 

(שיחות סבא - קלטת 79 ב' 28:24)

*

יֵּשׁ בַּסּוֹף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס, בַּסּוֹף הַמַּעֲשֶׂה הַזּוֹ אוֹמֵר הַבֶּעטְלֶיר הַשִּׁשִּׁי, הַבֶּעטְלֶיר הַשִּׁשִּׁי סִפֵּר מַעֲשֶׂה וְהוּא אָמַר: "הַבַּת מַלְכָּה קִבְּלָה כָּל הַכַּדּוּרִים עִם כָּל הַאַרְסִיִּים, כֵּן, וְהִיא נָפְלָה חֲלָשׁוּת, נוּ, "וְאֲנִי...", כָּכָה אוֹמֵר הַבֶּעטְלֶיר: "וַאֲנִי רוֹפֵא אוֹתָהּ".

זֶה הוֹלֵךְ עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, "וַאֲנִי רוֹפֵא אוֹתָהּ", הִיא נָפְלָה חֲלָשׁוּת,  כְּבָר נָפְלָה, קִבְּלָה כָּל הַכַּדּוּרִים וְהִיא נָפְלָה, "וַאֲנִי רוֹפֵא אוֹתָהּ", רַק אֲנִי רוֹפֵא אוֹתָהּ, אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְרַפְּאוֹת אֶת זֶה, זֶה רַק אֲנִי, רַק...

אָז רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, אָז הַבֶּעטְלֶיר אָמַר: "וַאֲנִי רוֹפֵא אוֹתָהּ", אָז רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא הַבֶּעטְלֶיר הַזֶּה, שֶׁהוּא רוֹפֵא אוֹתָהּ, "וַאֲנִי רוֹפֵא אוֹתָהּ", הוּא אָמַר עַל עַצְמוֹ, כֵּן, 'אֲנִי' כֵּן, כֵּן. 

(שיחות סבא - קלטת 101 ב' 16:31)

*

עַצְמִי וּבְשָׂרִי, שֶׁחִדֵּד אֶת אָזְנָיו וּלְבָבוֹ לִשְׁמֹעַ נִפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן הָעֶלְיוֹן וְרֹאשׁ לְכָל הַשִּׁירִים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעַל יָדוֹ הוּא מוֹצִיא מִלִּבֵּנוּ כָּל מִינֵי חִיצִים אַרְסִיִּים שֶׁהֵם הַטָּעֻיּוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁל כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִיוֹת, וְרוֹפֵא אוֹתָנוּ בִּשְׁלֵמוּת. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְנַגֵּן זֶה הַנִּגּוּן וְעַל יְדֵי זֶה יְקָרֵב כָּל הָעוֹלָם לַה' יִתְבָּרַךְ וִימַלֵּא אֶת כָּל הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'.

(אב"י הנחל)

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו נ נח נחמ נחמן סבא המלך מלכי המלכים

למען דעת כל עמי הארץ כי יש אלוקים שליט בארץ

אב"י הנחל השלם חלק ג' מכתב קי"ג:

אני מקווה ומייחל לה' כי כבר הגיע זמן מפלתם של הרשעים הללו להכריתם מארץ זכרם להשמידם עדי עד משני עולמות (כי אין להם שום תיקון רק מיתה) להכרית שמם מארץ זיכרם מן העולם כי אתה מרום לעולם ה' ולעולם ידך על העליונה.

...הגרועים מכל הרשעים גמורים הנמצאים בעולם ורוצחים ארורים חוטאים ומחטיאים שחולקים ומדברים לשון הרע ושם רע של שקר על צדיקים ומחרפים ומביישים ברבים ומחללים ה' ואת הצדיק האמת ואנשיו האמיתיים יכרת ה' מהרה שפתי שקר של רשעים אלו השקרנים רמאים וצבועים וחונפים וכופרים האלו שהם קליפת המן - עמלק ימח שמם וזיכרם לדור דור לנצח, הם וכל אשר להם ימחו מספר חיים מהרה מהרה ימהר ה' ישלם להם את גמולם ויתן להם מהרה עונשם הקשה והמר כמו שמגיע להם למען כבוד שמו הגדול יתברך למען דעת כל עמי הארץ כי יש אלוקים שליט בארץ ועי"ז יתגדל ויתקדש כבוד ה' בכל העולמות...החוטאים האלה הרשעים הטמאים אבי אבות הטומאה ימח שמם וזיכרם מהרה בוודאי לא יהיה להם חלק לעולם הבא, ולא מועיל שום תשובה ואין להם כפרה עולמית.

נ נח נחמ נחמן

אלופי השקר המרחיקים מהצדיק גרמו כל הצרות והחורבנות

אשריך שזכית לכך לברוח ולהמלט מהתנגדות וקשיות על הצדיק שנמשכים מבעלי כבוד וגאוה הצבועים והשקרנים ועזי פנים המרחיקים את ישראל מהצדיק האמת בחינת משה משיח שעל ידי זה הם מחריבים ומאבדים את העולם שנברא רק בשביל הצדיק שיש לו כוח לקרב את כל העולם להשם יתברך ותורתו בתכלית השלימות.

ומאבדים את העולם, ועל ידם התגברות הכפירות ואפיקורסות וכל הגזרות והצרה והשואה של היטלר עמלק, ימח שמו.

אלופי השקר, הרודפים אחר כבוד והתנשאות ולוחמים בחוצפא ועזות מצח להרחיק ולהפריד נפשות ישראל מהצדיק האמיתי, שהוא עיקר מקור ושורש חיותם וישועתם לדורי דורות לנצח, שזהו עון פלילי מאד, יותר מכל עברות החמורות שבתורה, כי רק על ידי זה הם גרמו כל האפיקורסות והכפירות וכל הצרות והחורבנות שבא על ישראל, והם מעכבים את הגאולה.

(אב"י הנחל)

רב"י נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא ישראל המלך מלכי המלכים משיח צדקינו

דעת הצדיק לתוך הלב

 

אב"י הנחל השלם מכתב נד'

ליבי וגעגועי, מר ז.שזר, השוטט בשדה הצדיק, לחפש וללקוט שיחותיו ותורותיו, שהם שבילים ומסילות ודרכים רחבים להשיג ולהכיר את הבורא יתברך, ברכה ושלום לחיים ארוכים.

(אב"י הנחל)

מָשִׁיחַ אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל

וְזֶהוּ בְּחִינַת אִסּוּר הֶחָמוּר שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה ח"ו, עַל -פִּי מַה שֶׁכָּתוּב לְעֵיל שֶׁהַנְּקֻדָּה הַשּׁוֹרָה אֵצֶל הַבְּרִית שָׁלוֹם הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁה תָּמִיד וְאֵינָה יוֹצְאָה לַחוּץ וְגַם אֵינָה מְאִירָה לְמַטָּה כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל, וְעַל-כֵּן הַטִּפָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיּוֹצֵאת מִן הַיְּסוֹד, שֶׁהִיא בְּחִינַת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ"ל, אָסוּר לְהוֹצִיאָהּ לַחוּץ כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת, דְּהַיְנוּ בַּת זוּגוֹ וְאָז נַעֲשֶֹה מִזֶּה תִּקּוּן גָּדוֹל, דְּהַיְנוּ תִּקּוּן הַשְּׁבִירוֹת כַּנַּ"ל, כִּי כָּל הַזִּוּוּגִים הַקְּדוֹשִׁים לְבָרֵר וּלְתַקֵּן בְּחִינַת הַכֵּלִים הַנִּשְׁבָּרִים, כַּמּוּבָא וְעַל-כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה כַּנַּ"ל, אֲבָל כשח"ו, מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה ח"ו נִמְצָא, שח"ו, מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁבִּיְסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם יְנִיקָה ח"ו, מִבְּחִינַת אוֹר הַנְּקֻדָּה בְּעַצְמָהּ שֶׁנִּמְשֶׁכֶת לַחוּץ וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי האר"י ז"ל.

כִּי לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מְתַקֵּן הַכֵּלִים הַנִּשְׁבָּרִים עַל-יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה כִּי אִם, אַדְּרַבָּה, שֶׁחוֹזֵר וּמַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה לַחוּץ וְחוֹזְרִים הַכֵּלִים לְהִשְׁתַּבֵּר מֵאַחַר שֶׁאֵין כֵּלִים לְקַבֵּל הָאוֹר וְעַל-כֵּן אָמְרוּ שֶׁהוּא כְּאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ ח"ו, כִּי ח"ו, עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהִיא עִקַּר שֹׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ, וְעַל-כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב, כִּי לְהֵיכָן יָשׁוּב? מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה בְּעַצְמָהּ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁנִּשְׁאֲרָה הַנְּקֻדָּה קַיֶּמֶת מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה בְּעַצְמָהּ וּכְאִלּוּ עוֹקֵר נְקֻדָּתוֹ ח"ו, לְהֵיכָן יָשׁוּב.

אֲבָל בֶּאֱמֶת אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וְכַמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן אִם יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה יִתְכַּפֵּר לוֹ בְּוַדַּאי, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ הוּא רַק עַל-יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַכְּלָלִית שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְזֶה מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ בְּעַצְמָהּ, עַל-כֵּן מֻכְרָח לְקַבֵּל אוֹר הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת וְעַל-כֵּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ כֻּלָּם כַּנַּ"ל, וְכֵן מוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר "בַּחֲצֹצְרוֹת" (סִימָן ה') עַל פָּסוּק, "אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים" שֶׁעִקַּר תִּקּוּן עִנְיָן זֶה הוּא עַל-יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, עַיֵּן שָׁם.

וְהִנֵּה מֵאַחַר שֶׁמִּן הַדִּין אֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, וְאַף-עַל -פִּי-כֵן יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה אִם הוּא מִתְחָרֵט וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא כַּנַּ"ל וְכַמּוּבָא הִנֵּה זֶה הוּא רַק חֶסֶד חִנָּם מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל בִּתְשׁוּבָה מִי שֶׁאֵין רָאוּי לְקַבֵּל וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ תִּקּוּנוֹ, כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו לְקַבְּלוֹ בִּתְשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהוּא מְעוֹרֵר וּמְגַלֶּה חֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם, כִּי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אֵינוֹ נִתָּן לְכַפֵּר לוֹ מֵאַחַר שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה לְכָל הַחֲטָאִים הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם שֶׁהוּא מְחַיֵּב שֶׁיּוֹעִיל תְּשׁוּבָה לְכָל הַחֲטָאִים אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה וּבֶאֱמֶת כָּךְ רָאוּי לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה, וְהַנְּקֻדָּה הוּא אוֹר הַחֶסֶד וּמֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי שָׁם פָּגַם, עַל-כֵּן כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְרַחֵם עָלָיו הוּא עוֹשֶֹה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם, כִּי עַתָּה הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ חַסְדּוֹ לְתַקֵּן וְלִמְחֹל אֲפִלּוּ עַל זֶה הֶעָוֹן גַּם כֵּן, וְזֶה הוּא עִקַּר תִּקּוּנוֹ, מֵאַחַר שֶׁעַתָּה בְּהֶכְרֵח נִמְשָׁךְ חֶסֶד חָדָשׁ כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה עַל-יְדֵי הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ, כִּי הַנְּקֻדָּה הוּא חֶסֶד כַּנַּ"ל, וּמֵאַחַר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַתָּה חֶסֶד חָדָשׁ, עַל -יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ מְקַבֵּל אוֹר הַנְּקֻדָּה, שֶׁהִיא חֶסֶד וְזֶהוּ תִּקּוּנוֹ וְהָבֵן.

וְעִקַּר זֶה בְּתִקּוּן בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר, כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה יב) וּנְפוּצוֹת יְהוּדָה יְּקַבֵּץ, שֶׁיְּקַבֵּץ כָּל הַנִּדָּחִים וְהַנִּפְזָרִים בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּן עִנְיָן זֶה כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים יח) וְעוֹשֶֹה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ וְזֶה בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה נט) וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶּשַׁע בְּיַעֲקֹב, 'וּלְשָׁבֵי פֶּשַׁע' דַּיְקָא, שֶׁהֵם הַשָּׁבִים עַל חֵטְא הַנַּ"ל שֶׁנִּקְרָא (שָׁם נז) יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת שֶׁמִּקְרָא זֶה מְדַבֵּר בְּתִקּוּן עִנְיָן זֶה, וְלָהֶם דַּיְקָא יָבֹא הַגֹּאֵל צֶדֶק, כִּי כָּל תִּקּוּנָם עַל יָדוֹ דַּיְקָא כַּנַּ"ל, וּכְשֶׁיָּבֹא וִיתַקְּנֵם אָז יַחֲזֹר וְיָאִיר בָּהֶם הַנְּקֻדָּה שֶׁהִיא כְּלוּלָה מג' נְקֻדּוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ ( שָׁם נט), "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם וְכוּ' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַֹמְתִּי בְּפִיךָ" הַיְנוּ בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַשּׁוֹרָה אֵצֶל בְּרִית אֵצֶל בְּרִית שָׁלוֹם שֶׁשָּׁם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְזֶהוּ דְּבָרַי אֲשֶׁר שַֹמְתִּי בְּפִיךָ כִּי הוּא מִתְגַּלֶּה בַּפֶּה כַּנַּ"ל, "לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ וְכוּ'", הַיְנוּ בְּחִינַת ג' נְקֻדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת רֹאשׁ, תּוֹךְ, סוֹף כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת ג' מַדְרֵגוֹת מֵאָב לְבֵן וּלְבֶן הַבֵּן, שֶׁכָּל אֶחָד מְקַבֵּל מִן הָעֶלְיוֹן וְעֶלְיוֹן מֵעֶלְיוֹן וְכַנַּ"ל, שֶׁכָּל הג' נְקֻדּוֹת קְשׁוּרוֹת זוֹ בְּזוֹ כַּנַּ"ל, וְכֻלָּם יָאִירוּ וְיִתְגַּלּוּ עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל וְזֶהוּ "אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" כִּי גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה הִיא לְעוֹלָם וָעֶד.

(ליקוטי הלכות - תפילין ב' אותיות יא'-יב')

*

אילו כל הימים דיו וכל אגמים קולמוסים ובני אדם לבלרים ולשונות מקלסים, אין מספיקים להודות ולהלל ולספר על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות, רבבות רבבות נפלאות נוראות וניסים וחסדים כאלו שלא נשמעו מעולם, אשר המשיך בכוחו הגדול לרחם את אשר אינם ראויים לרחם ולחון את שאינם הגונים לחון כמונו היום בדור עני כזה.

(אב"י הנחל)

נ נח נחמ נחמן

הוא מוחל לנו על עוונותינו ועל התאוות, הוא מוחל לנו כמו ביום כיפור, הוא מוחל לנו, חלילה וחס לולא זאת, מי יודע? היינו כבר אבודים, ברוך השם, ה' אלוקנו ה' אחד. 

(סבא ישראל המלך)