הַמֶּלֶךְ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם

...וְהִנֵּה עַתָּה חָזְרוּ וְנִתְקַבְּצוּ כָּל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ יַחַד, וְשָׁלְחוּ אֶת הַבַּעַל-תְּפִלָּה אֶל הַמְּדִינוֹת הַנַּ"ל (הַיְנוּ הַמְּדִינוֹת שֶׁל הַכִּתּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁבָּחֲרוּ לָהֶם מִדּוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל לְתַכְלִית) לְתַקֵּן אוֹתָם וּלְטַהֵר אוֹתָם לַהֲשִׁיבָם מִשְּׁטוּתָם, כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה מִשְּׁטוּת וְטָעוּת שֶׁלָּהּ, כִּי כֻּלָּם תָּעוּ וְנָבוֹכוּ כַּנַּ"ל, וְעַתָּה הָיָה בְּוַדַּאי כֹּחַ בְּיַד הַבַּעַל-תְּפִלָּה לֵילֵךְ אֲלֵיהֶם וְלַהֲשִׁיבָם, כִּי קִבֵּל כֹּחַ וּרְשׁוּת מִן הַמְּלָכִים שֶׁל כָּל הַמְּדִינוֹת הַנַּ"ל, כִּי כָּאן הָיוּ כָּל הַמְּלָכִים שֶׁלָּהֶם, כַּנַּ"ל (כִּי הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁחָזְרוּ עַתָּה וְנִתְקַבְּצוּ, כֻּלָּם הָיוּ מְלָכִים עַל כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁל הַכִּתּוֹת הַנַּ"ל כַּנַּ"ל) וְהָלַךְ הַבַּעַל-תְּפִלָּה בְּכחָם לְטַהֲרָם וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה...

(סיפורי מעשיות - מתוך הבעל תפילה)

*

כָּל הָעוֹלָם, כֻּלָּם יָסִירוּ אֶת הַכֶּתֶר מְלוּכָה שֶׁלָּהֶם וְיִתְּנוּ לְרַבֵּנוּ, "אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ", הוּא יַגִּיד לָהֶם, הֵם יַגִּידוּ לוֹ "אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ אֲנַחְנוּ לֹא, אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ", כָּל הַגְּדוֹלִים, כָּל הַחֲכָמִים כֻּלָּם יָסִירוּ כָּל הַמַּטְמוֹן שֶׁלָּהֶם וְיָבִיאוּ לְרַבֵּנוּ, "אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אַתָּה הוּא מוֹשִׁעֵנוּ, אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ", כָּל הַגּוֹיִים כָּל הָעוֹלָם כָּל הַמְּלָכִים יָסִירוּ אֶת הַכֶּתֶר מְלוּכָה שֶׁלָּהֶם וְיִתְּנוּ לְרַבֵּנוּ וְיֹאמְרוּ לוֹ: "אַתָּה, אֲנַחְנוּ לֹא כְּלוּם, אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ!", יִתְחַנְּנוּ נֶגֶד רַבֵּנוּ וְיֹאמְרוּ לוֹ: "אֲנַחְנוּ לֹא כְּלוּם אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ, כֵּן! כָּל כָּל הַמְּלָכִים יֹאמְרוּ לְרַבֵּנוּ: "אֲנַחְנוּ לֹא כְּלוּם אַתָּה תִּהְיֶה הַמֶּלֶךְ", הַמֶּלֶךְ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כֻּלָּם יִתְּנוּ לוֹ הַמְּלוּכָה שֶׁלָּהֶם לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַכֶּתֶר הַמְלוּכָה לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, "אַתָּה הוּא הַמֶּלֶךְ אֲנַחְנוּ לֹא כְּלוּם".

(שיחות סבא - קלטת 110 ב' 34:09)

כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ: פ

 

הַלְלוּ אֶת יְהוָה כָּל גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים.

 

כל התורה על רגל אחת

 

נחמן מנצח תמיד

 

רק נ נח נחמ נחמן מאומן

 

"זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ", שֶׁעַל יְדֵי הַמָּחוֹל שֶׁל הַבֶּעטְלֶר הַשְּׁבִיעִי יִתְתַּקֵּן הַאֱמוּנָה

וּכְפִי הַמְבֹאָר בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פ"א שֶׁבְּרִקּוּד הָרַגְלִין מֵחֲמַת שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה מַעֲלִין אֶת הָאֱמוּנָה עַיֵּן שָׁם. 

(שֶׁמֵעִנְיָן זֶה דִּבֵּר אַדְמוֹ"ר זַ"ל קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת כַּמְבֹאָר שָׁם (המעשה מהשבעה בעטלריס), וְכֵן אָמַר אָז אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ לְפָנִים נִהְיוּ בְּשִׂמְחָה מִמָרָה שְׁחוֹרָה).

וּכְפִי הַנִּרְאֶה בְּכָל סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁגָּמַר כָּל סִּפּוּר הַמַּתְחִיל 'וַיְהִי הַיּוֹם' סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ לְהַסִּפּוּר שֶׁמִקֹּדֶם, מִכָּל זֶה יֵשׁ לְרַמֵּז לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי גַם בְּהַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת שֶׁגָּמַר הַסִּפּוּר הַמַּתְחִיל 'וַיְהִי הַיּוֹם' שֶׁהוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל זֶה שֶׁבְּלֹא רַגְלַיִם סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ לִגְמַר הַסִּפּוּר שֶׁמִקֹּדֶם, שֶׁהוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁנָּפַל מֵהָאֱמוּנָה, שֶׁהַשְּׁנֵי דְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא גָּמַר אַדְמוֹ"ר זַ"ל כִּי זֶה וָזֶה סִּפּוּר אֶחָד הוּא.

כִּי זֶה שֶׁבְּלֹא יָדַיִם בְּנִגּוּן יָדָיו הַקְּדוֹשׁוֹת מְתַקֵּן וּמְרַפֵּא אֶת הַבַּת מַלְכָּה, וְזֶה שֶׁבְּלֹא רַגְלַיִם בְּמָּחוֹל וְרִקּוּד רַגְלָיו הַקְּדוֹשִׁים מְתַקֵּן וּמַעֲלֶה אֶת הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁנָּפַל מֵהָאֱמוּנָה, וְזֶה כָּל הַמִּלְחָמָה עַתָּה בְּעִקְ'ב'וֹ'ת מְשִׁיחָא (שֶׁנִשְׁמָתוֹ הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הַסְּפִירָה הַשְּׁבִיעִית כַּיָּדוּעַ, וְהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה וְעַל כֵּן זֶה לְעֻמַּת זֶה מִּתְגַּבֵּר מִקֹּדֶם אֶפִּיקוֹרְסוּת כָּזֹאת) אֲשֶׁר הָאֶפִּיקוֹרְסוּת יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְהוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת וָעֵת, וּמִמֵּילָא מִתְגַּבֵּר עַל יְדֵי זֶה גַם שְּׁאָר כָּל הַחֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים. 

וְהַבֶּן מֶלֶךְ (שֶׁהֵם כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָאִים בְּנֵי מְלָכִים) מֵחֲמַת שֶׁנּוֹלַד עִם טוֹב (כִּי נִּמְשְׁכוּ מִמַּחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא) קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק וְנוֹקֵש בְּקִרְבּוֹ בְּכָל עֵת וָעֵת שֶׁעַל כֵּן הוּא זּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם וּמַה נַעֲשֶׂה עִמִּי וְכוּ', אֲבָל תֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם שִׂכְלוֹ חוֹזֵר וְנִתְחַזֵּק אֶצְלוֹ הַחָכְמוֹת שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסוּת, וּבִשְׁבִיל זֶה הַסּוֹף שֶׁיָּרַד גַם מִמַּלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ כַּמּוּבָן שָׁם כִּי מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְהֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה כַּיָּדוּעַ. וְאָבִיו שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ כְּשֶׁצָּפָה וְרָאָה כָּל זֶה הִזְהִיר אוֹתוֹ הָעִקָּר עַל שִׂמְחָה, שֶׁיִתְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה גַם בְּעֹמֶק נְפִילָתוֹ וִיְרִידָתוֹ מִמַּלְכוּתוֹ וְאֱמוּנָתוֹ (שֶׁבָּזֶה כָּלוּל כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים הָעוֹבְרִים בִכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ), כִּי זֶה כָּל תִּקּוּנוֹ.

כִּי זֶה הוּא אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁיִּתְעוֹרֵר עָלָיו בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר שִׂמְחַת הַמָּחוֹל וְרִקּוּד הָרַגְלִין שֶׁל הַבֶּעטְלֶר הַשְּׁבִיעִי, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ יַחֲזֹר לְמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ בְּיֶתֶר שְֹאֵת וְיֶתֶר עֹז (וְזֶה פֵּרוּשׁ "עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשֹוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא וְכָל אֶחָד יֹּאמַר זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ", הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַמָּחוֹל שֶׁל הַבֶּעטְלֶר הַשְּׁבִיעִי יִתְתַּקֵּן הַאֱמוּנָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין בָּעֵינַיִם מַמָּשׁ אֶת ה' בִּבְחִינַת זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן ס"ב בְּפֵרוּשׁ מַאֲמָר הַסָּבָא גּוּפָא טְמִירְתָּא וְגַלְיָא שֶׁאֵצֶל הַמַּאֲמִין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו עַיֵּן שָׁם).

(כוכבי אור - אמת ואמונה - אות טו')

*

לְעִנְיַן רִקּוּדִין אָמַר שֶׁכְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם הוּא יָכוֹל לִרְקֹד רִקּוּד נִפְלָא מְאֹד וְגַם פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁאָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם אֲנִי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבוֹ וְהוּא מְרַקֵּד מְאֹד וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ כְּלֵי זֶמֶר שֶׁל חֲתֻנָּה.

(חיי מוהר"ן - גדולת נוראות השגתו - רמא')

*

היום בו ישנתי הלילה באיזה מקום, אז כל הלילה לא ישן, רק, רק מרקד ומנגן נ נח נחמ נחמן מאומן.

(סבא ישראל המלך)

מאה שנה להתגלות הפתק

אצבע אלקים הוא

 

כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב

כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נו): בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר, וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ.): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וְכוּ'. וְהִקְשׁוּ: וְכִי הָאִידְנָא לָאו הוּא אֶחָד, וְתֵרְצוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָאִידְנָא מְבָרְכִין עַל הַטּוֹבָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְעַל הָרָעָה – דַּיָּן אֱמֶת, וּלֶעָתִיד – כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁיִּהְיֶה שֵׁם ה' וְשֵׁם אֱלֹקִים אַחְדוּת אֶחָד.

 וְזֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֶלָּא כְּשֶׁמַּעֲלֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַגָּלוּת מִבֵּין הָעֲכּוּ"ם, כִּי עַכְשָׁו הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהָעֲכּוּ"ם, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁלָּהֶם בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כִּי יוֹנְקִים מִבְּחִינַת מַלְכוּת, הַנִּקְרָא אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עד): אֱלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם, וּכְשֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת מַלְכוּת מִבֵּין הָעַכּוּ"ם, אֲזַי נִתְקַיֵּם: כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים (שם מז).

(ליקוטי מוהר״ן - תורה ד')

יָבוֹא וְלֹא אֶרְאֵהוּ

וְכָל אֵלּוּ הַצָּרוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת וּבִלְבּוּל הַדַּעַת שֶׁאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הָאֱמֶת הֵם הֵם חֶבְלֵי שֶׁל מָשִׁיחַ אֲשֶׁר כָּל קַדְמוֹנֵנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָיוּ מִתְיָרְאִים וּמִתְפַּחֲדִים מְאֹד מִזֶּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יֵּיתֵי וְלָא אַחְמִינֵיה וְכוּ' (יָבוֹא וְלֹא אֶרְאֵהוּ).

(ליקוטי הלכות - הלכות שלוחין הלכה ג')

*

הָעִקָּר שֶׁהִתְנַבְּאוּ כָּל הַנְּבִיאִים עַל יָמִים הָאֵלֶּה עַל חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. אֲשֶׁר כַּמָּה תַּנָּאִים אָמְרוּ יֵיתֵי וְלָא אַחְמִינֵיה (יָבוֹא וְלֹא אֶרְאֵהוּ). 

(ליקוטי הלכות - הלכות גביית חוב מהיתומים הלכה ג' אות ה')

ומנהיג הכל ברצונו

 

ותשוהו תמיד לנגד עיניך

אל תתעצל לבקש חכמה מהחכם האמת שבדורנו ושבכל הדורות, ושמע והאזין דבריו הנפלאים וכו'. 

יומם ולילה זכרו ממך לא ימוש ותשוהו תמיד לנגד עיניך.

{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב נ'}

הלכתא דמשיח - לֹא יָרוּם לְבָבוֹ מְאֵחַיו

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ גִּלָּה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, בְּכָל אֶחָד יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה כָּזֶה שֶׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, וְזֶה הַטּוֹב בְּכֹחַ רַבֵּנוּ הוּא יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל. 

(שיחות סבא - קלטת 21 ב' 17:00)

*

יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ. 

וּבְחִינָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, הוּא מַשְׁפִּיעַ וּמֵאִיר וּמְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת וּבְחִינָה הַזֹּאת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין.

צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת בְּלִבּוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין. כִּי בְּזֶה הַבְּחִינָה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, זֹאת הַבְּחִינָה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה. וְשָׁם בְּהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, שׁוֹרָה הָאַהֲבָה, הַנִּקְרָא כֹּהֵן. וְהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, הוּא בְּחִינַת צַדִּיק לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ. וְהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, מֵאִיר לְלֵב חֲבֵרוֹ.

הַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, הֵם עֲנָפִים לְהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַכֹּל צְרִיכִין לְקַבֵּל מִתְּחִלָּה מֵהַצַּדִּיק, וְאַחַר־כָּךְ יְקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין, וְכָל אֶחָד יְקַבֵּל מִנֵּהּ וּבֵהּ.

מֹשֶׁה הוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבַּתְּחִלָּה צְרִיכִין הַכֹּל לְקַבֵּל מֵהַנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת, וְאַחַר כָּךְ [צָרִיךְ] כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָאִיר בַּחֲבֵרוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וְגַם יוּכַל לְהָאִיר מִנֵּהּ וּבֵהּ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ.

(ליקוטי מוהר"ן - תורה לד')

*

שֶׁכְּמוֹ שֶׁחִיּוּב עָלָיו לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ - כְּמוֹ כֵן הוּא חִיּוּב עָלָיו לְדַבֵּר עִם חֲבֵרָיו וּלְקָרְבָם אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וִיקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין (זֶה מִזֶה). 

קִבַּלְתִּי אִגַּרְתְּךָ הַיָּקָר לִי מִכָּל הוֹן הַמָּלֵא דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְדִבְרֵי יְדִידוּת וְאַהֲבָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, וַאֲקַוֶּה כִּי בְּקָרוֹב נִזְכֶּה לְהִתְרָאוֹת בְּשִׂמְחָה בְּשֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד וּלְקַבֵּל דֵּין מִן דֵּין. 

(אב"י הנחל)

*

שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בִּישׁוּעַת ה' וַחֲסָדָיו הָעֲצוּמִים שֶׁנְּשָׂאֲךָ ה', אוּלָם לֹא יָרוּם לְבָבוֹ מְאֵחַיו, וְיִזְכֶּה לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ וּלְהִתְנַהֵג בְּסַבְלָנוּת בְּישֶׁר צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים עִם הֲבָנָה וְהַנְהָגָה טוֹבָה יְשָׁרָה וְסַבְלָנוּת. בְּחַיָּיו תִּבָּנֶה צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית הַתְּלוּיָה רַק בְּהִתְגַּלּוּת אוֹר הַצַּדִּיק הַנִּסְתָּר וְהַנֶּעֱלָם בְּתַכְלִית הָהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה.

(אב"י הנחל)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

הַנֵּר הָרִאשׁוֹן שֶׁל לַיְלָה הָרִאשׁוֹנָה הוֹלֶכֶת עִם כָּל הַנֵּרוֹת

וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא הֶאָרָה רִאשׁוֹנָה מִכָּל הַשָּׁנָה, וְהִוא מְרַמֶּזֶת עַל הַתְחָלַת חִנּוּךְ הָאָדָם בַּעֲבוֹדָה, וְזֶהוּ לְשׁוֹן חֲנֻכָּה, שֶׁאָדָם מִתְחַנֵּךְ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וּבְכָל יוֹם מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, כִּי אָסוּר לַעֲמֹד עַל מַדְרֵגָה אַחַת, רַק צָרִיךְ לְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה בְּנַפְשׁוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְשֶׁיִּהְיֶה שִׂכְלוֹ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְזֶה שֶׁמּוֹסִיפִין בְּכָל פַּעַם עַל הַנֵּר הָרִאשׁוֹן וְהַנֵּר הָרִאשׁוֹן קַיָּם בְּכָל הַיָּמִים, כִּי כְּשֶׁמַּדְלִיק בְּלֵיל שֵׁנִי שְׁנֵי נֵרוֹת הֵם כְּנֶגֶד לַיְלָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה, וְכֵן בְּלֵיל שְׁלִישִׁי וְכוּ', נִמְצָא שֶׁהַנֵּר הָרִאשׁוֹן שֶׁל לַיְלָה הָרִאשׁוֹנָה הוֹלֶכֶת עִם כָּל הַנֵּרוֹת שֶׁל כָּל הַלֵּילוֹת, זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ (בְּסִימָן סב) שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהוּא יוֹצֵא מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, וְאַחַר כָּךְ כָּל מַה שֶּׁהוֹלֵךְ וּמִתְקַדֵּשׁ יוֹתֵר, כָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל כָּל הַיָּמִים מְקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַהַתְחָלָה, וְכֹחַ הַהַתְחָלָה הוֹלֶכֶת עִם כָּל הַיָּמִים, בְּחִינַת תַּעֲנִית, בְּחִינַת שֵׁם הֲוָיָה בָּאֲחוֹרַיִם, שֶׁאוֹת הָרִאשׁוֹנָה הוֹלֶכֶת עִם כָּל הָאוֹתִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתְבִין יוּ"ד יוּ"ד ק"י וְכוּ', וְזֶה בְּחִינַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה, שֶׁבִּתְחִלָּה מַדְלִיקִין נֵר אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ א"ב, וְאַחַר כָּךְ אב"ג, נִמְצָא שֶׁנֵּר רִאשׁוֹן הוֹלֶכֶת עִם כָּל הַיָּמִים, כִּי כָּל הַיָּמִים מְקַבְּלִין כֹּחַ מִן הַתְחָלַת חִנּוּךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁהִתְחִיל לַעֲלוֹת אֶל הַשֵּכֶל שֶׁהוּא נֵר רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה, וְאַחַר כָּךְ כָּל מַה שֶּׁשִּכְלוֹ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ בְּכָל יוֹם כָּל הַיָּמִים מְקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַהַתְחָלָה, כִּי כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ"ל. 

(ליקוטי הלכות - חנוכה א' אות א')
*

סַבָּא: הַשֵּׁם שֶׁל רַבֵּנוּ בַּתְּחִלָּה נוּן וּבַסּוֹף נוּן, 'נַחְמָן', וְגַם רַבִּי 'נָתָן' בַּתְּחִלָּה נוּן וּבַסּוֹף נוּן, כֵּן.

חָבֵר: יִנּוֹן, "יִנּוֹן שְׁמוֹ"

סַבָּא: "יִנּוֹן שְׁמוֹ" (סַבָּא צוֹחֵק)

חָבֵר: "יִנּוֹן שְׁמוֹ"

סַבָּא: נוּן

חָבֵר: נוּן, יוֹא, מָּשִׁיחַ, זֶה מָּשִׁיחַ "יִנּוֹן שְׁמוֹ"

סַבָּא: זֶה שַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים, נַ נַחְ

חָבֵר:  זֶה כָּל הַפֶּתֶק שַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים

סַבָּא: כֵּן כֵּן. 

(שיחות סבא - קלטת 7 א' 44:37)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

בְּלִי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵין יַהֲדוּת וְאֵין אֱמוּנָה וְקִיּוּם הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת

לִכְבוֹד מַחְמַד עֵינִי וְלִבִּי, אֲשֶׁר עָשָׂה מַאֲמַצִּים כַּבִּירִים לִהְיוֹת רָשׁוּם בְּתוֹךְ בְּנֵי הֵיכַל הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁזֶּהוּ כָּל עִקַּר יְסוֹד הַיַּהֲדוּת וְעוֹלֶה עַל כָּל הַמִּצְווֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר בְּשֶׁבַח מִצְוָה זוֹ כִּי אֵין לְךָ מִצְוָה מִכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה כְּמוֹ מִצְוָה זוֹ שֶׁל הַהִתְדַּבְּקוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְקָרֵב כָּל הָעוֹלָם לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּלִי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵין יַהֲדוּת וְאֵין אֱמוּנָה וְקִיּוּם הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת.

(אב"י הנחל)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

החילוק בין תורת חוץ לארך לתורת ארץ ישראל

וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה עוֹסֵק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וּבְכָל יוֹם כָּתַב בְּעַצְמוֹ תּוֹרָתוֹ. וְהָיָה מִתְפָּאֵר מְאֹד וְאָמַר: שֶׁהַחִלּוּק בֵּין תּוֹרַת חוּץ לָאָרֶץ לְתוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָלְכוּ אֵלָיו הַגְּדוֹלִים עִם הַקְּטַנִּים לְשַׁמְּשׁוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ חָכְמַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד.

(שבחי הר״ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל ל')

קרב יום

רַבִּי יִשְׂרָאֵל מְשׁוֹרֵר בְּנִגּוּן "קָרֵב יוֹם, קָרֵב יוֹם, אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה":

"שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה" 'עִירְךָ', אֵיזֶה עִיר? יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, "שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה" [מַה זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁקָרֵב יוֹם, "קָרֵב יוֹם" זֶה מִתּוֹךְ הַהַגָּדָה זֶה כָּתוּב בַּהַגָּדָה] הוּא (רַבִּי נַחְמָן), הוּא נִכְנַס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא הָיָה כֻּלּוֹ מִּדְבָּר שָׁמֵם, לֹא בִּנְיָן וְלֹא עֵצִים וְלֹא..., כֻּלּוֹ מִּדְבָּר כָּזֶה, הוּא אָמַר: "כָּל הַיְּהוּדִים, כָּל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לָגוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!", נוּ, אֵיךְ אֶפְשָׁר?, וְזֶה, וְזֶה נַעֲשָׂה עֲכְשָׁיו, כָּל יִשְׂרָאֵל בָּאִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְיָבוֹאוּ, יָבוֹאוּ, יָבוֹאוּ, יָבוֹאוּ, הִתְחִילוּ, אֲבָל הֵם בָּאִים, הֵם יָבוֹאוּ וְיָבוֹאוּ וְיָבוֹאוּ, כֵּן, יִשָּׁאֲרוּ כָּל הַגּוֹיִים יִשָּׁאֲרוּ בְּלֹא יְּהוּדִים יִתְבַּיְּשׁוּ כֻּלָּם, "לָמָּה? אֵיזֶה אֶרֶץ זֶה? אֵיזֶה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל?".

(שיחות סבא המלך רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

אָנוּ תַּקִּיפִין בְּדַעְתֵּנוּ, וּבְדֵעָה בְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לְהָזִיז אוֹתָנוּ

לֹא יוּכְלוּ לְהָזִיז אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִקְּדֻשָּׁתֵנוּ כִּי אָנוּ תַּקִּיפִין בְּדַעְתֵּנוּ, וּבְדֵעָה בְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לְהָזִיז אוֹתָנוּ, לְבַלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ בְּדֵעוֹת שְׁטוּת שֶׁלָּהֶם, כְּלָל כְּלָל לֹא. כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמָה, הַיְנוּ מִצַּד הַדַּעַת, בְּוַדַּאי אָנוּ תַּקִּיפִים וְלֹא יַזִּיקוּ לָנוּ כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם. 

(אב"י הנחל)

סבא זה רבינו משיח צדקיינו רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים ראש השנה שלו עולה על הכל