‏הצגת רשומות עם תוויות אוצר היראה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אוצר היראה. הצג את כל הרשומות

אנחנו בגאולה צריך להתחפש כל השנה ובפרט לא להדמות לדוסים השקרנים אין לנו שום קשר איתם

וזה בחינת מה שמשנין עצמן בפורים ומדמין עצמן לאומה אחרת - לישמעאל או למין עכו"ם אחר - זה בחינת "משנין מפני דרכי שלום", כי כשצריכין להרבות שלום, אזי צריכין לשנות פניו לכמה גונין, לכל אחד ואחד כפי רצונו, בשביל השלום. כי צריכין להתדמות לכל אחד כפי רצונו כדי לאחוז בשלום עימו, כדי שיוכל למשכו ולקרבו על ידי זה להשם יתברך, וזה בחינת "משנין מפני השלום". 

ועל כן בפורים שמרמז על הגאולה אחרונה, ואז הוא ריבוי השלום ביותר אפילו עם כל האומות, בכדי שיוכל לקרב גם אותם להשם יתברך, על כן נוהגין אז קצת לשנות פניהם לכמה גונין. 
(אוצר היראה - פורים מז')
*
עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת פּוּרִים גָּדוֹל בְּשִׂמְחָה רַבָּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת הַנּוֹרָאוֹת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת אֲשֶׁר הִפְלִיא ה' חַסְדּוֹ עִמָּנוּ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק אוֹר הֶחָדָשׁ חִדּוּשׁ שֶׁבַּחִדּוּשִׁים פֶּלֶא נוֹרָא וְנִשְׂגָּב וְכוּ', שֶׁהוּא הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי הַיְחִדִי שֶׁבְּדוֹרֵנוּ.
(אב"י הנחל - ספר הגאולה)
משיח יהיה כלול מכל השלושה צדיקים שנסתלקו בשבת במנחה, ברעוא דרעוין שהם יוסף משה דוד. ועל כן הוא יכול להמשיך הפדיון העליון הכולל המתקת כל הבתי דינים ועל ידי זה יהיה גאולה שלימה.
(אוצר היראה - משיח)

על ידי שמקרבין נפשות

על ידי שמקרבין נפשות בחינת שכנים אל הקיבוץ הקדוש, שעל ידי זה נתרבין הבתים מאד ונתכנסין כל הנדחים כנ"ל, על ידי זה יוצאין ידי חובתו של ריבוי הבריתות והערבות שהתחייבו ישראל על קיום התורה.
(אוצר היראה- גרים והתקרבות רחוקים - אות ד')


גְּדֻלַּת מַלְכוּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מַלְכוּת מָשִׁיחַ




מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּגְדֻלַּת מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהִוא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה לֵידַע וּלְהַבְחִין מִזֶּה אֶלֶף אַלְפֵי וְרִבֵּי רִבְבוֹת קַל וָחֹמֶר גְּדֻלַּת מַלְכוּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.
(ליקוטי הלכות - הלכות בכור בהמה טהורה הלכה ד' אות ט')

אז אהפוך את כל עמים שפה ברורה

משלוח מנות ומתנות לאביונים כל זה בשביל להרבות שלום ועל כן בפורים כל הפושט יד ליטול נותנין לו אפילו עניי עכו"ם שכל זה מורה על ריבוי השלום בבחינת "מפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום", אבל עכשיו בפורים צריכין לקיים זאת ביותר כי צריכין עכשיו להמשיך שלום גדול אפילו על העכו"ם, כדי שישובו כולם לאמונת ישראל על ידי ריבוי השלום, בבחינת "כי אז אהפוך את כל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה', בינת "ונהפוך הוא" וכו' הנאמר במגילת אסתר.
(אוצר היראה - פורים - אות מו')

רבי נ נח נחמ נחמן סבא המלך מר דרור גואלנו משיח צדקיינו

ורבים מעמי הארץ מתיהדים

על-ידי תפילה והתבודדות מכניעין הרע של הכעס שרוצה לקלקל חס ושלום העשירות דקדושה, ולהמשיכו להסטרא אחרא חס ושלום, וזה היה כל עצתו דקדושה של מרדכי שצעק הרבה להשם יתברך והכניס בישראל לצעוק ולהתפלל להשם יתברך בחמימות הלב בבחינת חם לבי וכו', להפוך חמימות הכעס לחמימות צעקה ותפילה להשם יתברך, ועל-ידי זה הכניע הרע, שהוא הכעס, שהוא בחינת המן, שמשם העשירות של כל העובדי כוכבים והרשעים החולקים על האמת על העוסקים בבנין היכל הקודש כנ"ל, ועל-ידי זה נתהפך הדבר בבחינת ונהפוך הוא וכו', ונטל כל העשירות מהסטרא אחרא ונהפכה אל הקדושה כנ"ל.
ואז ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור וכו', שהוא עשירות גדול מאוד, שזה עיקר הנס שחזר העשירות אל הקדושה ועל ידי זה ורבים מעמי הארץ מתיהדים וכו', כי כשחוזר העשירות אל הקדושה אז מתאווים נפשות רבים להכלל בשמו ונפשו ונעשים גרים ובעלי תשובה הרבה בעולם בבחינת ורבים מעמי הארץ מתיהדים וכו' וכנ"ל.
(ליקוטי הלכות - פורים הלכה ו' אות ו') 
*
המגילה  מסיימת בזה בשבח מרדכי: "דורש טוב לעמו ודובר שלום" וכו', היינ שזכה בשלמות לדרושי התורה שהם בחינת הדרת פנים שעל ידי זה זוכין לשלום והמשיך אז בחינת שלום נפלא כזה עד שנתקרבו גם רבים מעמי הארץ לאמונת ישראל בבחינת "ורבים מעמי הארץ מתיהדים", כי על ידי השלום יכולין להמשיך כל העולם לעבודתו יתברך.
(אוצר היראה - פורים - אות מו')
*
המן עמלק רצה לבטל ההתפארות שהשם יתברך מתפאר עם עמו ישראל, ועל כן גזר להשמיד וכו' את כל היהודים, ועל כן הפיל פור על חודש אדר שמת בו משה שהוא עיקרן של הצדיקי אמת העוסקין בזה לגלות ההתפארות של ישראל, ועל כן עיקר יניקתו הוא מפגם האכילה, כמו שאמרו רז"ל, שנהנו מסעודת אחשורוש, כי פגם האכילה הוא בחינת פגם המזבח, שמשם יונק הכסילות והסטרא אחרא בחינת קליפת המן שעל ידי זה נתעכר השכל גם אצל ישראל הקדושים ונתערב דעתם, עד שנחשך אצלם אור הצדיק שמגלה ההתפארות הנ"ל.
ועיקר התיקון לזה הוא על ידי הדיבורים שמדבר הצדיק האמת בחינת מרדכי, והדיבורים הללו הולכים ונכתבים גם בספרי האומות, בבחינת "ושמעו הולך בכל המדינות", ואז הטוב הכבוש בין העכו"ם מוצא את אלו הדיבורים הכתובים בספריהם, בבחינת "וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי", ועל ידי זה נעשים גרים בחינת "ורבים מעמי הארץ מתיהדים", ועל ידי זה נשלם המזבח ונשלם השכל, וזוכין לקבל אז אור הצדיק שמגלה ההתפארות שכל זה הוא בחינת מפלת עמלק.
ועל כן המגילה נכתבה גם בספריהם והכתוב מספר זאת כמו שכתוב "וכל מעשה תקפו וכו' הלא הם כתובים כל ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס", כי זה עיקר גדולת מרדכי שהדיבורים הקדושים שלו הולכים ונשמעים למרחוק כל כך עד שנכתבים גם בספריהם שעל ידי זה נעשין גרים.
(אוצר היראה - פורים - אות ל')
*
כל הגויים יתייהדו (סבא המלך)

נ נח נחמ נחמן

ימי הפורים לא יתבטלו אפילו לעתיד

"וימי הפורים לא יעברו" וכו' ואמרו רז"ל שימי הפורים לא יתבטלו אפילו לעתיד, כי פורים הוא בחינת אור האהבה שבדעת, שהאור הזה לא יתגלה רק לעתיד.
פורים מותר בעשית מלאכה ואין בו קדושת יום טוב כלל, כי מגודל עוצם קדושתו אין רואים בו שום קדושה בהתגלות, בבחינת שאמרו רז"ל שיר השירים קודש קודשים ושם דייקא אין שום תיבות קדושה וטהרה כלל.
קדושת כל הימים טובים הם בחינת הכנעת ימי רע והתגלות ימי טוב, ועל כן אם עושין בהם איזה מלאכה של חול אזי יכולין להתגבר ימי הרע חס ושלום, ועל כן צריכין לקדשם על ידי ברכת קידוש ואיסור עשית מלאכה, אבל בפורים שנכנע ונתבטל שורש הרע לגמרי ונתגלה אור הגנוז, אור האהבה שבדעת, שהוא למעלה מהימים והמידות, ועל כן אפילו אם עושין בהם מלאכות של חול, אין להרע שום שליטה ואחיזה בהם.
וזה בחינת מה שאמרו רז"ל חיב אנש לבסומי עד דלא ידע וכו', כי שם הוא למעלה מהדעת והשכל ואין להרע שום אחיזה שם, ועל כן אין שייך שם לומר ארור המן ברוך מרדכי וכו'.
(אוצר היראה פורים אות לג' - הלכות פורים הלכה ד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

כל הגויים יתייהדו

ויהיה פלאות כאלה, שכל העולם, כל הגויים יתייהדו, כן, ויהיה פלאות כאלה, שכולם יראו בעיניהם את השם יתברך והתורה ואמונה, זה רבינו הקדוש הוא בכוח כל דיבור שגילה בעולם, שיש ממנו ומתלמידו רבי נתן, הליקוטי הלכות, הליקוטי מוהר"ן, כל דיבור שלהם זה תיקון כל העולם, ועל ידי זה יבוא משיח ויהיה הגאולה השלמה, כל הגאולה תלויה ברבינו רבי נחמן, שנזכה להתקרב אליו ללמוד ספריו באמת, ולהתקיים, ולקיימם, כן.
(שיחות סבא המלך)
*
הדיבורים שמדבר הצדיק האמת בחינת מרדכי, הדיבורים הללו הולכים ונכתבים גם בספרי האומות, בבחינת "ושמעו הולך בכל המדינות", ואז הטוב הכבוש בין העכו"ם מוצא את אלו הדיבורים הכתובים בספריהם, בבחינת וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי", ועל ידי זה נעשין גרים, בחינת "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" (שכל אלו הפסוקים מבוארים במגילת אסתר), ועל ידי זה נשלם המזבח ונשלם השכל, וזוכין לקבל אז אור הצדיק שמגלה ההתפארות, שכל זה הוא בחינת מפלת המן עמלק.
ועל כן המגילה נכתבה גם בספריהם, והכתוב מספר זאת, כמו שכתוב "וכל מעשה תקפו וכו', הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס", כי זה עיקר גדול מרדכי, שהדיבורים הקדושים שלו הולכים ונשמעים למרחוק כל כך עד שנכתבים גם בספריהם, שעל ידי זה נעשין גרים.
ומחמת שעיקר מה שנשמעין דברי מרדכי למרחוק כל כך הוא על ידי שיש אויר הנח והזך, כמבואר בפנים, שזה נעשה על ידי צדקה, שעל ידי זה נעשה שלום ואהבה בין נפשות ישראל, שזה בחינת אויר נח וזך, על כן מצוה לחלק מתנות לאביונים בפורים, היינו צדקה, ומשלוח מנות איש לרעהו, בשביל להרבות השלום בין איש לרעהו.
(אוצר היראה - פורים ל')
*
[סבא והחברים שרים "שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד"] 
מה זה יחד? אחדות ואהבה, ביחד זה, שנתקבץ ביחד בשלום באהבה אז יתגלה רבינו בעולם, "בראותם יחד", "בראותם יחד תכלת מרדכי", זה מרדכי הצדיק.
(שיחות סבא המלך)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים





צא הלחם בעמלק - לפרסם הצדיק האמת בעולם

מחמת שכל מלחמתו של עמלק הוא כנגד בחינת משה רבינו בעצמו, להסתיר ולהעלים שמו, חס ושלום, על כן לא יכול משה בעצמו להלחם עימו בפועל ממש, כי אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים, כי איך אפשר להצדיק להגדיל ולפרסם שם עצמו, על כן ציוה לתלמידו יהושוע: "צא הלחם בעמלק", כי התלמידים של הצדיק שהם בחינת יהושוע הם צריכים להשתדל בכל התחבולות לפרסם ולהגדיל שם הקדוש והנורא של הצדיק האמת בעולם, כי דייקא על ידי התלמידים יכולין לידע גדולת הצדיק, והכל בכוח הצדיק בעצמו שהוא בחינת משה, שזה בחינת "והיה כאשר ירים משה ידו" וכו', רק אף על פי כן המלחמה בעצמה לפרסם ולהגדיל שם הצדיק בפועל הוא צריך שיהיה נעשה על ידי התלמידים בחינת יהושוע.
ומחמת שכל מלחמת עמלק שבכל דור הוא להעלים שם השם, שהוא בחינת שם הצדיק האמיתי הנ"ל, על כן ציוה השם יתברך למחות שמו וזכרו של עמלק מן העולם. ועל כן שמענו מרבינו זצ"ל, שעסק פעם אחת בפורים לתקן פגם קורח, כי הכנעת קליפת עמלק בפורים ותיקון פגם קורח שחלק על משה, הכל בחינת אחת כנ"ל.
(אוצר היראה - פורים יח')
*
כִּי הוּא הָרַב וְהַתַּלְמִיד שֶׁהִבִּיטוּ וְהִסְתַּכְּלוּ עֲלֵיהֶם מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד הֵנָּה, וְעַל יָדָם יִהְיֶה נִפְעָל וְנִגְמָר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּתַכְלִית תַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת.
(כוכבי אור - חכמה ובינה - מא')
*
עִקַּר מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דּוֹר. הוּא כְּנֶגֶד שֵׁם ה' שֶׁהוּא שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֵׁם ה' כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בְּשֵׁם הַצַּדִּיק. אֲשֶׁר הַצַּדִּיק הַזֶּה הָאֱמֶת הוּא הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי וְהַהִדּוּר שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא הַחֵן הָאֱמֶת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם.
וְאִם זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר הָיָה נִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם. וְכָל הָעוֹלָם הָיוּ מְקֹרָבִים אֵלָיו בֶּאֱמֶת הָיָה הָעוֹלָם כְּבָר מְתֻקָּן כִּי זֶה הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם אִם לֹא הָיוּ מַעֲלִימִין וּמַסְתִּירִין אוֹתוֹ אֲבָל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ בְּחִינַת מִלְחֲמוֹת עֲמָלֵק. וְעִקַּר מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל עֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ הִיא רַק דַּיְקָא נֶגֶד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת.
בְּכָל דּוֹר מוּכֶנֶת הַגְּאֻלָּה לָבוֹא עַל יְדֵי הָרֹאשׁ בַּיִת הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁבְּכָל דּוֹר. אַךְ עִקַּר הָעִכּוּב הוּא עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת הֶעָצוּם הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁכָּל מִלְחַמְתּוֹ לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים שֵׁם הַצַּדִּיק הַזֶּה כַּנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ דַּיְקָא צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. וְלֹא לָחַם עִמּוֹ בְּעַצְמוֹ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁכָּל מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל עֲמָלֵק הִוא כְּנֶגֶד בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי. לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים שְׁמוֹ חַס וְשָׁלוֹם. עַל כֵּן אֵין יָכוֹל מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ לְהִלָּחֵם עִמּוֹ. כִּי אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיק לְהַגְדִּיל וּלְפַרְסֵם שֵׁם עַצְמוֹ. עַל כֵּן צִיוָּוה לְתַלְמִידוֹ יְהוֹשֻׁעַ צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. כִּי דַּיְקָא הַתַּלְמִיד שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק שֶׁרוֹצֶה לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר שֵׁם הַצַּדִּיק הַזֶּה. כִּי בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ כָּל עִסְקוֹ וְכָל תַּחְבּוּלוֹתָיו לְפַרְסֵם וּלְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל הַצַּדִּיק הַזֶּה בָּעוֹלָם.
(ליקוטי הלכות - הלכות שבת הלכה ה' אות ט'-י')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים


עַל יְדֵי הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים מַמְתִּיקִין וּמְתַקְּנִין בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה בְּשָׁרְשׁוֹ

עַל יְדֵי הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים עַד דְּלָא יָדַע, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל יְדֵי זֶה מַמְתִּיקִין בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה בְּשָׁרְשׁוֹ, וּמְתַקְּנִין וּמְבַטְּלִין פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁרָצָה לַחֲקֹר שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַבְּחִירָה, שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁכִין, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר פְּגַם בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה.
וְעַכְשָׁו עַל יְדֵי הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים עַד דְּלָא יָדַע דַּיְקָא בֵּין אָרוּר הָמָן וְכוּ', עַל יְדֵי זֶה מַמְתִּיקִין וּמְתַקְּנִין זֶה הַפְּגָם, כִּי נִמְתָּק זֶה הַמְדַמֶּה בְּשָׁרְשׁוֹ בְּפוּרִים, מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא עִקַּר הַכְנָעַת הָמָן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, וְאֵין שְׁלִיטָה אָז לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, לְהֵאָחֵז בְּהַשִּׁכְרוּת שֶׁהִוא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה,  לְהַמְשִׁיךְ כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא זוֹכִין אָז לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי הַמְדַמֶּה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים.
(אוצר היראה - פורים יד')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ

גַּם כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, עֲדַיִן יִהְיֶה יֵצֶר הָרָע בָּעוֹלָם וְיִהְיֶה לָאָדָם בְּחִירָה, כִּי אִם לֹא כֵן, לֹא יוּכַל לְתַקֵּן הָעוֹלָם, כִּי כְּשֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע וְאֵין בְּחִירָה, הֲרֵי הוּא כְּמֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם אָז יִהְיֶה לָהָאָדָם בְּחִירָה. אֲבָל מָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ בְּחִינַת בְּקִיאוּת בַּהֲלָכָה שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא שְׁנֵי בְּקִיאוּיוֹת, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפִיק, וְמָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַבְּקִיאוּיוֹת הַנַּ"ל בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וּבְשֵׂכֶל נִפְלָא בֶּאֱמֶת כָּזֶה, עַד שֶׁכֻּלָּם יַחְזְרוּ עַל יְדֵי זֶה לְה' יִתְבָּרַךְ בְּבְּחִירָתָם דַּיְקָא.
(אוצר היראה - משיח אות ז')
*
בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע בָּרָאתִי תּוֹרָה תַּבְלִין תַּבְלִין דַּיְקָא בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁשּׁוֹרָה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ.
(ליקוטי הלכות - הלכות ערב הלכה ד' אות י')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים


גַּם כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, עֲדַיִן יִהְיֶה יֵצֶר הָרָע בָּעוֹלָם וְיִהְיֶה לָאָדָם בְּחִירָה

גַּם כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, עֲדַיִן יִהְיֶה יֵצֶר הָרָע בָּעוֹלָם וְיִהְיֶה לָאָדָם בְּחִירָה, כִּי אִם לֹא כֵן, לֹא יוּכַל לְתַקֵּן הָעוֹלָם, כִּי כְּשֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע וְאֵין בְּחִירָה, הֲרֵי הוּא כְּמֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם אָז יִהְיֶה לָהָאָדָם בְּחִירָה. אֲבָל מָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ בְּחִינַת בְּקִיאוּת בַּהֲלָכָה שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא שְׁנֵי בְּקִיאוּיוֹת, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפִיק, וְמָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַבְּקִיאוּיוֹת הַנַּ"ל בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וּבְשֵׂכֶל נִפְלָא בֶּאֱמֶת כָּזֶה, עַד שֶׁכֻּלָּם יַחְזְרוּ עַל יְדֵי זֶה לְה' יִתְבָּרַךְ בְּבְּחִירָתָם דַּיְקָא.
(אוצר היראה - משיח אות ז')
*
הַבְּחִירָה עֲדַיִן, עֲדַיִן, עֲדַיִן, וְמָשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא?, מָשִׁיחַ, אוֹמְרִים: "מְחַכִּים מָשִׁיחַ בָּא" (סַבָּא צוֹחֵק), "אַף עַל פִּי שֶׁ...", אֲבָל כְּשֶׁיָּבוֹא, יָּבוֹא, אָז יִהְיֶה עוֹלָם אַחֵר, עוֹלָם חָדָשׁ, עוֹלָם שֶׁל רַבֵּנוּ, עוֹלָם כָּזֶה, עוֹלָם חָדָשׁ, יֵשׁ סִימָנִים עַל הֶעָתִיד "סִימַן"! (סַבָּא צוֹחֵק).
(שיחות סבא - קלטת 30 א' בהתחלה)


אחר שכבר נמצא צדיק אמיתי מנהיג ישראל אמיתי

גר הבא להתגייר עכשיו ולקבל עליו עול תורה, אי אפשר לו להתגייר כי אם על ידי ישראל, דהיינו על ידי בית דין מישראל, ואם לאו אפילו אם מקיים כל התורה והמצוות, ולא יתגייר על ידי ישראל דייקא, אז אינו נחשב לגר, ורחוק לגמרי מקדושת ישראל עדיין. 
כמו כן להבדיל בקדושת ישראל בעצמן בעניין התקרבות ישראל להשם יתברך באמת, אז קודם שיש איזה צדיק אמיתי בעולם, אז בודאי כל מי שרוצה להתקרב להשם יתברך באמת יכול להתקרב, אבל אחר שכבר נמצא צדיק אמיתי מנהיג ישראל אמיתי, אז אי אפשר לשום אדם להתקרב להשם יתברך באמת ובשלימות כי אם על ידו דייקא.
(אוצר היראה - צדיק - רמג')



רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

מה שסיפר יוסף להשבטים חלומותיו


נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

ארבעה שנכנסו לפרדס

המתקרבים להצדיקי אמת יש בהם ארבע בחינות שחשבו רז"ל לעניין ארבעה שנכנסו לפרדס.
כי יש מי שמקבל דרך ישרה מהרב ונעשה איש כשר עד סופו, וזה בחינת נכנס בשלום ויצא בשלום.
ויש בחינת הציץ ונפגע, הציץ ומת, דהיינו שנתלהב יותר מדי יותר מהמידה ועל ידי זה יכול למות או לצאת מדעתו. אך גם עליהם נאמר צדיקים ילכו בם.
אבל יש מי שפורש לגמרי ומתרחק מן הצדיק ונעשה מתנגד ולץ, וזה בחינת אחר שקיצץ בנטיעות. 
כי הצדיק והרב שבדור צריך שיהיה לו שני הכוחות שיש להתורה סם חיים וסם מוות, באופן שיהיה אפשר להמתקרב אליו לקבל כרצונו, צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו. 
אם הוא חפץ באמת יזכה לקבל מהרב דרך ישרה ועצות טובות לשוב להשם יתברך. ואם לאו, והוא בא בעקמימיות וטינא יש בליבו, יוכל גם כן למצוא בהרב מה שהוא רוצה, דהיינו שימצא בו דבר שיכפור בכול ויתרחק לגמרי, וזה בחינת ופושעים יכשלו בם רחמנא ליצלן.
(אוצר היראה - צדיק מ')





































נ נח נחמ נחמן סבא המלך

עִקַּר הַשִּׁיר הַזֶּה יִּזְכֶּה הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי

נְעִימוּת הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה יִהְיֶה קִבּוּל שָׂכָר שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, וּלְעִקַּר הַשִּׁיר הַזֶּה יִּזְכֶּה הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא דָּוִד מָשִׁיחַ. 
(אוצר היראה - משיח אות ו')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אל תהי בז לכל אדם

אף על פי שהצדיק האמת בחינת מרדכי רוצה לזכות את הכל, אפילו הגרוע שבגרועים כי הוא מקיים בשלמות "אל תהי בז לכל אדם", אבל כל זה אם הבזוי רוצה בתיקונו של הצדיק, אבל כשזה הבזוי אינו חפץ כלל בברכה ותיקון של הצדיק, אדרבא, הוא מבזה ומחרף את הצדיק והנלוים אליו בכל הבזיונות ורוצה לשפוך דמם ממש חס ושלום שזה בחינת שנאמר בהמן "ויבז בעיניו", על כן איש כזה בודאי אסור לזכותו ואסור לחמול עליו.

ובזה פגם שאול במה שהחייה את אגג, כי אף על פי שצריכין לקיים "אל תהי בז לכל אדם", אבל זה המבזה כל אדם ורוצה לאבד את הכל, בודאי צריכין להשתדל להכניעו ולהפיל אותו מפלה גדולה, שזה בחינת מצוות זכירת מעשה עמלק, למחות זכרו מן העולם ואדרבא בזה דייקא מקיימין עניין "אל תהי בז לכל אדם", במה שמבטלין קליפת עמלק מן העולם שהוא מבזה את הכל.

וכל מה שמכניעין קליפת עמלק ביותר כמו כן מתגבר ביותר כח הצדיק שמקיים "אל תהי בז לכל אדם". ועל כן מרדכי הצדיק תיקן פגם שאול במה שכשבא המן לידו נקם בו הרבה וקיים בו "ואתה על במותימו תדרוך", כמאמר חכמינו ז"ל.
(אוצר היראה - פורים סז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
עכשיו ההתחלה של הגאולה ותיקון כל העולמות הוא מפורים, שהוא מחית עמלק, שזה עיקר הגאולה של משיח, כי מלחמה לה' בעמלק מדור דור וכו' עד דורו של משיח.
(אוצר היראה - פורים)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך
צריכין להזדרז מאד לבקש ולחפש אחר הצדיק האמת בחינת יעקב, אשר הוא יכול לגלול האבן מעל פי הבאר בנקל, כמו שמעביר הפקק מעל הצלוחית כמו שאמרו רבותינו ז"ל, והוא יכול לעזור את ישראל בשלימות ולהוציאם בשלימות מבחינת המדמה שאינו מבורר ולהביאם אל האמת.
(אוצר היראה - צדיק - ר"ל)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
וזה שמנענעין עם הארבעה מינים לכל הו' קצוות, היינו שממשיכין העצה לתוך הלב כדי שנדע איך להתנהג בכל דבר, ובכל צד ובכל מקום שנפלנו לשם נמצא שם גם כן את השם יתברך ונדע עצה שלמה איך לשוב משם.
(אוצר היראה)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים