נ נח נחמ נחמן מאומן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

מִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּעֵין הָאֱמֶת עַל בִּטּוּל הַזְּמַן, וְאֵיךְ הַזְּמַן עוֹבֵר וּפוֹרֵחַ וְאֵין לוֹ מְנוּחָה אֲפִלּוּ כְּרֶגַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל רַק מֵחֲמַת קַטְנוּת דַּעְתֵּנוּ נִדְמֶה לָנוּ, כְּאִלּוּ יֵשׁ אֵיזֶה בְּחִינַת זְמַן, כְּמוֹ שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם הַיָּשֵׁן וְחוֹלֵם בְּרֶבַע שָׁעָה וְנִדְמֶה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שִׁבְעִים שָׁנָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת קַטְנוּת דַּעְתּוֹ אָז. כִּי הֲלא תֵּכֶף אַחַר כָּךְ בַּהֲקִיצוֹ רוֹאֶה בְּעֵינָיו, שֶׁלּא עָבַר עָלָיו רַק רֶבַע שָׁעָה. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ לְעִנְיָן מַה שֶּׁנִּדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה בְּחִינַת זְמַן וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, כַּמְבאָר כָּל זֶה בִּפְנִים, וְאִם יִסְתַּכֵּל הָאָדָם עַל זֶה בֶּאֱמֶת, אֲזַי בְּוַדַּאי יָשִׂים כָּל לִבּוֹ לְבַטֵּל הַבְלֵי הַזְּמַן וְלָשִׂים כָּל תִּקְוָתוֹ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן גַּם עַל יְדֵי זֶה שֶׁיַּאֲמִין בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל יְדֵי זֶה לא יִפּל לְעוֹלָם מִשּׁוּם נְפִילָה שֶׁבָּעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ הַנֶּאֱמַר בְּמָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם נִתְתַּקֵּן הַכּל וְכָל הַזְּמַן שֶׁעָבַר נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי וְנַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד מַמָּשׁ עַל יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁמַּשִּׂיגִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ. וְזֶה עִקַּר הַתִּקְוָה וְהַהִתְחַזְּקוּת לָשׁוּב מִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁנָּפַל בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה הָרָע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמַן. וּכְשֶׁרוֹצֶה לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ מִזֻּהֲמָתוֹ וְלָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּלְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

🔥רבי נחמן משיב הנפשות🔥

ואם אין יצר הרע לאדם אין עבודתו נחשבת כלל

והיא מעלה גדולה כשיש עדיין יצר הרע לאדם, כי אז יכול לעבוד אותו יתברך עם היצר הרע דייקא. דהיינו להתגבר מתוך חמימות היצר הרע, להמשיך ממנו לתוך איזה עבודה מעבודתו יתברך, ואם אין יצר הרע לאדם אין עבודתו נחשבת כלל. ובשביל זה מניח השם יתברך את היצר הרע שיתפשט כל כך על האדם וביותר על מי שחפץ באמת להתקרב אליו יתברך, אף על פי שעל ידי התפשטותו והתגרותו כל כך הוא מביא את האדם למה שמביא לכמה עוונות ופגמים גדולים. אף על פי כן הכל כדאי אצלו יתברך בשביל התנועה טובה מה שבתוקף התגברותו של היצר הרע מתגבר עליו האדם באיזה תנועה ובורח ממנו, שזה יקר אצלו יתברך ביותר מאילו עבד אותו אלף שנים בלי יצר הרע.

(משיבת נפש - לז')

נ נח נחמן מאומן סבא המלך

צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְזֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. כִּי עִקַּר הִתְחַבְּרוּת זֶה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה עִם הַתַּלְמִיד שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁסּוֹבְלִין בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ.
וְאַדְרַבָּה, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּאִין עָלָיו בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים עַל שֶׁהוּא אוֹחֵז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהָבִין שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה וְאַחֲרִית טוֹב. כִּי מֵאַחַר שֶׁזּוֹכֶה לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּהַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ כִּי הַצַּדִּיק בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה יְכוֹלָה לְתַקְּנוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. 
(משיבת נפש - מהדורא בתרא כב')
*
כְשֶׁזּוֹכִים שֶׁנְּקוּדָה הַתַּחְתּוֹנָה בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ הַתַּלְמִיד בְּחִינַת לְבָנָה מְקַבֵּל כָּרָאוּי מֵהָרַב בְּחִינַת משֶׁה בְּחִינַת חַמָּה וְכוּ', אֲזַי הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן וּמִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה הַמּוֹשֶׁלֶת בַּלַּיְלָה, וַאֲזַי עִקַּר הַשִֹּמְחָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשִֹּמְחָה שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה בְּחִינַת שָֹשִֹים וּשְֹמֵחִים בְּבוֹאָם וְכוּ', כִּי אָז מֵאִיר מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מַלְכוּת דָּוִד מָשִׁיחַ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַהַמְשָׁכָה מִנְּקוּדָה הָעֶלְיוֹנָה לַנְּקוּדָה הַתַּחְתּוֹנָה כַּנַּ"ל, שֶׁאָז עִקַּר הַשִֹּמְחָה בְּחִינַת ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ וְכוּ'.
(ליקוטי הלכות - הלכות שבת הלכה ז' אות לז')
*
צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁמִּתְקָרְבִין לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וַאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁמִּתְקָרְבִין צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לִסְבֹּל שְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְהַכֹּל הוּא לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא זוֹכֶה לַעֲמֹד עַל עָמְדּוֹ לִבְלִי לְהִתְרַחֵק מֵה' יִתְבָּרַךְ וּמֵהַצַּדִּיק עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כִּי עַל פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל מְבֹאָר שֶׁהַכֹּל בְּחִינָה אַחַת מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁשּׁוֹמֵעַ בִּזְיוֹנוֹ וְשׁוֹתֵק וְסוֹבֵל שְׁפִיכַת דָּמִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם וְכוּ'. שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה. וְהַתַּלְמִיד הַמִּתְקָרֵב אֵלָיו הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וְכוּ'. שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת הַרְבֵּה כַּנַּ"ל. נִמְצָא, כְּשֶׁסּוֹבֵל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק זֶהוּ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁהוּא לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם וְהָעִקָּר שֶׁנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה תָּאִיר בִּנְקֻדָה הַתַּחְתּוֹנָה עַל יְדֵי הָוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף שֶׁהִוא בְּחִינַת שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁסּוֹבְלִים כַּנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הֶאָרַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הָרַב שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁמֵּאִיר בְּהַתַּלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה. נִמְצָא שֶׁהַכֹּל בְּחִינָה אַחַת, עַל כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה כְּשֶׁרוֹצִין לִהְיוֹת מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא בָּקִי בַּהֲלָכָה בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב בָּקִי בְּעָיֵל בָּקִי בְּנָפִיק, בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ. שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּכַוָּנוֹת אֱלוּל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.
(ליקוטי הלכות - ברכת הפירות הלכה ה' אות יא')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

מי יודע כמה גדולה הישועה החדשה ....

נמצא שבכל יום ויום נעשים עם האדם עניינים חדשים לגמרי והקדוש ברוך הוא עוזרו ומושיעו בכל יום. על כן אין להאדם לבלבל את עצמו כלל מיום לחברו, כי מי יודע כמה גדולה הישועה החדשה  שהשם יתברך ישלח לו היום אם יזכה להתגבר להתחיל מחדש 
(משיבת נפש - סב)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אם אין יצר הרע לאדם אין עבודתו נחשבת כלל

והיא מעלה גדולה כשיש עדיין יצר הרע לאדם, כי אז יכול לעבוד אותו יתברך עם היצר הרע דייקא. דהיינו להתגבר מתוך חמימות היצר הרע, להמשיך ממנו לתוך איזה עבודה מעבודתו יתברך, ואם אין יצר הרע לאדם אין עבודתו נחשבת כלל. ובשביל זה מניח השם יתברך את היצר הרע שיתפשט כל כך על האדם וביותר על מי שחפץ באמת להתקרב אליו יתברך, אף על פי שעל ידי התפשטותו והתגרותו כל כך הוא מביא את האדם למה שמביא לכמה עוונות ופגמים גדולים. אף על פי כן הכל כדאי אצלו יתברך בשביל התנועה טובה מה שבתוקף התגברותו של היצר הרע מתגבר עליו האדם באיזה תנועה ובורח ממנו, שזה יקר אצלו יתברך ביותר מאילו עבד אותו אלף שנים בלי יצר הרע. כי כל העולמות לא נבראו כי אם בשביל האדם שכל מעלתו וחשיבותו הוא מחמת שיש לו יצר הרע כזה והוא מתחזק כנגדו. על כן כל מה שהוא מתפשט ביותר ויותר כמו כן הוא יקר בעיניו יתברך יותר כל תנועה בעלמא, שהוא מתחזק נגדו והשם יתברך בעצמו עוזרו לזה, כמו שנאמר: "ה' לא יעזבנו בידו"

(משיבת נפש - לז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

ירידה תכלית העליה

http://nanachcartoon.blogspot.com/
כשצריך האדם לעלות מדרגא לדרגא צריך שיהיה לו ירידה קודם העליה, כי הירידה היא תכלית העליה. ומזה יכול כל אדם להבין כמה הוא צריך להתחזק בעבודת השם ולא יפול לעולם בדעתו מכל הנפילות והירידות שבעולם כי אם יתאמץ ויתחזק לבלי להסתכל על זה בשום אופן שבעולם אפילו אם יעבור עליו מה, יזכה לבסוף שיתהפכו כל הירידות לעליות גדולות כי הירידה היא תכלית העליה.

(משיבת נפש - ה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

השם יתברך מתפאר אפילו עם הקל שבקלים

צריך לדעת, שהשם יתברך מתפאר אפילו עם הקל שבקלים שבישראל אפילו פושעי ישראל, כל זמן ששם ישראל נקרא עליו יש בו התפארות פרטי שהשם יתברך מתפאר עמו. על כן אסור לאדם ליאש עצמו מהשם יתברך אפילו אם קלקל ופגם הרבה מאד חס ושלום, כי עדיין לא פסק חביבות השם יתברך ממנו כנ"ל ועל כן עדיין יכול לשוב לשם. והעיקר הוא על ידי אנשי אמת שהם יכולים למצוא גם הטוב וההתפארות שיש אפילו בהגרוע שבגרועים ולהשיב הכל לשם יתברך. 
(משיבת נפש - ד')
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן ♥ בִּירוּשָׁלָיִם

הירידה היא תכלית העליה - נ נח

כשצריך האדם לעלות מדרגא לדרגא צריך שיהיה לו ירידה קודם העליה, כי הירידה היא תכלית העליה. ומזה יכול כל אדם להבין כמה הוא צריך להתחזק בעבודת השם ולא יפול לעולם בדעתו מכל הנפילות והירידות שבעולם כי אם יתאמץ ויתחזק לבלי להסתכל על זה בשום אופן שבעולם אפילו אם יעבור עליו מה, יזכה לבסוף שיתהפכו כל הירידות לעליות גדולות כי הירידה היא תכלית העליה. 
(משיבת נפש - ה')
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן ♥ בִּירוּשָׁלָיִם

צדיק כתמר יפרח

הצדיק נקרא תמר, בחינת: "צדיק כתמר יפרח", כי תמ"ר לשון תמור"ה, כי הצדיק ממיר ומחליף הכל לטובה וכל הקטרוגים מהפך אותם לזכות, בבחינת: "אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף" "מני אלף" דיקא, שדיקא מני אלף המקטרגים נעשה המלאך המליץ, כי כל מה שמתרבים המקטרגים יותר הוא ממליץ על ידי זה לטוב יותר על שאף על פי כן הוא מוצא בו איזה נקודה טובה, כי כל אלו המקטרגים על האדם הם בעצמם אותם שהסיתו אותו לחטא כמאמר רבותינו זכרונם לברכה: 'הוא המסית הוא המקטרג'. ועל כן כשמתרבים חס ושלום, המקטרגים מאד, אזי עומד המלאך המליץ ומהפך הכל לזכות דיקא כי טוען הלא אדרבא, מאחר שיש עליו מקטרגים הרבה כל כך אם כן היה לו יצרין רעין ומסיתין הרבה. ואם כן אדרבא, הוא פלא גדול איך התחזק איש כזה נגד מסיתים הרבה כל כך לחטף אף על פי כן איזה נקודה טובה של איזה מצוה שעשה, וזה בחינת: 'מליץ אחד מני אלף' דיקא, שדיקא מני אלף המקטרגים על ידי זה בעצמו הוא ממליץ עליו כי אם כן אין חדוש כל כך במה שחטא כל כך מאחר שהיה לו מסיתים רבים כאלה. אדרבא, זהו חידוש נפלא איך התגבר לעשות איזה טוב בעלמא מאחר שעמדו עליו חילות רבות כאלו, ועל כן הצדיק שהולך בדרך זה נקרא תמר, שממיר ומחליף הקטרוגים הנ"ל 
(משיבת נפש מג')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

שער החמישים אין מי שישיג כי אם משיח

וזה ידוע ששער החמישים אין מי שישיג כי אם משיח צדקינו ואפילו משה רבנו עליו השלום לא השיג כי אם מ"ט פנים 
(ליקוטי הלכות - הלכות העושה שליח לגבית חוב הלכה ג' אות יב')

סבא: השם של רבינו בתחילה נ' ובסוף נ', 'נחמן', וגם רבי 'נתן' בתחילה נ' ובסוף נ', כן
פלוני: ינון, ינון שמו
סבא: "ינון שמו" (סבא צוחק) 
פלוני: "ינון שמו"
סבא: נ'
פלוני: נ', יוא, משיח, זה משיח "ינון שמו"
סבא: זה שער החמישים "נ נח" 
פלוני: זה כל הפתק שער החמישים
סבא: כן, כן
(שיחות סבא המלך המשיח האמיתי רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

ועל כן זכה באמת למלכות נצחי שהוא מלכות משיח

עיקר כוח מלכות דקדושה שהוא בחינת מלכות משיח הוא על ידי הדיבור בבחינת מלכות פה כי המלך מנהיג כל מלכותו רק על ידי הדיבור. וכל ניצחון של המלכות דקדושה שהוא מלכות משיח הוא על ידי הדיבור וזה בחינת כל ספר תהילים שיסד דוד המלך עליו השלום שהוא שורש מלכות משיח והיה לוחם מלחמות השם כל ימיו בגשמיות וברוחניות וניצח כולם על ידי הדיבור פה, דהיינו על ידי ריבוי תפילות ותחנונים ושירות ותשבחות בלי שיעור עד שכלל כולם ברוח קדשו בספר תהילים הקדוש ועל כן זכה באמת למלכות נצחי שהוא מלכות משיח (משיבת נפש - צה')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
(הקרדיט על התמונה מגיעה ל-Barkay Aviv)

וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, כִּי מָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ הַחֲסָדִים בִּשְׁלֵמוּת

מְבאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בּקֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ', מִכָּל שֶׁכֵּן בְּכָל שָׁבוּעַ וּבְכָל חֹדֶשׁ וּבְכָל שָׁנָה, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּכָל. דּוֹר וָדוֹר. כִּי סוֹף כָּל סוֹף חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ יִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ וְיָבִיא לָנוּ מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְכָל מַה שֶּׁקָּרוֹב יוֹתֵר לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, כִּי מָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ הַחֲסָדִים בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל יְדֵי אֵלּוּ הַחֲסָדִים יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה תָּמִיד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ אֲפִילּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים. אַךְ כָּל אֵלּוּ הַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּכָל עֵת אֵין מִי שֶׁיֵּדַע מֵהֶם בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְכָל מִי שֶׁמְּקרָב אֵלָיו הוּא מוֹדִיעַ לוֹ רַחֲמָיו וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם עַד אֵין חֵקֶר, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לְקַבֵּל הָאוֹצָר מַתְּנַת חִנָּם שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. (משיבת נפש - קח')
רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

(קרדיט לדרך המלך נלך על התמונה)

גדולת משיח גילה רבינו בהמעשה של הז' בעטלירש - "משיח שיהיה כלול מכולם"

וְכָל הַתִּקּוּן הוּא רַק עַל יְדֵי הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה דַּיְקָא וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל. אֲבָל אָדָם הָרִאשׁוֹן בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְכוּ'. וּמֵאָז צְרִיכִין בֵּרוּרִים וְזִכּוּכִים וְצֵרוּפִים רַבִּים עַד אֵין חֵקֶר לְהוֹצִיא הַסִּיגִים מֵהַכֶּסֶף וְכוּ'. וְכָל הַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאד שֶׁבְּכָל דּוֹר. וְהָעִקָּר הֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה רוֹעִים. וְכָל גְּמַר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל מִכֻּלָּם, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת בְּחִינַת נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. וּגְדֻלַּת מָשִׁיחַ גִּלָּה אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְעַט בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַזַּיִן בֶּעטְלֵירְשׂ כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל וּמְעַיֵּן בִּדְבָרֵינוּ.....

עַל כֵּן כָּל הַתִּקּוּן עַל יְדֵי בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁנִּצַּח הַמִּלְחָמָה כָּל כָּךְ וְיָגַע בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ עַד שֶׁזָּכָה לְהִתְפָּאֵר שֶׁזּוֹכֵר לָאו כְּלוּם וְכוּ'. כִּי הוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם הַנְּשָׁמָה מִקּדֶם הָאֲצִילוּת עַד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם. עַד כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְדַרְגָּא שֶׁכְּלוּלִים בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה שֶׁהֵם בְּחִינַת מַראֶה טַעַם רֵיחַ, עַד שֶׁהִתְחִילוּ לְהִתְגַּשֵּׁם הַכֵּלִים בִּבְחִינַת אוֹר מַיִם רָקִיעַ וְכוּ' עַד שֶׁיָּצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ לְזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְכוּ'. וְהוּא עוֹסֵק בְּתִקּוּן הָעוֹלָם יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כִּי כֻּלָּם מְתַקְּנִים הַרְבֵּה מְאד, אֲבָל עֲדַיִן לא נִגְמַר תִּקּוּנָם. וְעַל כֵּן עֲדַיִן הַגָּלוּת מִתְאָרֵךְ וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא מִתְפַּשֵּׁט שֶׁרוֹצֶה לְהַעְלִים מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. עַל כֵּן כָּל שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן עַל יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ סוֹף מַעֲשֶׂה מִמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה. וְסוֹף מַעֲשֶׂה הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ שֶׁזֶּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה....


וְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּחִינַת מָשִׁיחַ זָכָה לְזַכֵּךְ אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמִּתְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִין שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַמַּחֲשָׁבָה לְמַעְלָה מִנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה עַד תַּכְלִית סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, עָמַד בַּמִּלְחָמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת עַד שֶׁזָּכָה לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל אֵין מֶלֶךְ בְּלא עָם וּצְרִיכִין לְהוֹדִיעַ מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְכוּ', עַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד בִּכְלָל וּבִפְרָט הוּא עַל יָדוֹ. (ליקוטי הלכות - הלכות תפלת מנחה הלכה ז' אות צג')

בחינה זאת שהתפאר העור הנ"ל שהוא זקן ויניק וכו' וכל העולם אינו עולה אצלו כהרף עין וכו'. כל זה היא בחינת למעלה מהזמן שזהו בחינת חיים ארוכים שיזכה משיח בחינת חיים שאל ממך נתת לו שהוא בחינת דוד מלך ישראל חי וקיים. כי דוד הוא משיח. (ליקוטי הלכות - הלכות תפילין הלכה ה' אות טו')

ורבינו הנורא ז"ל ידע מכולם וידע לספר המעשה הנעשה במקום שנעשה מכולם, ובאמת אמר על עצמו בעת שסיפר המעשה הזאת שאם לא היה יודע בעולם כי אם זאת המעשה היה גם כן חידוש גדול מאד, ואין להאריך יותר בזה כאן (ליקוטי הלכות - הלכות תפילין הלכה ה' אות א')

אשריינו בסבאאאאאאאאאאאאאא מלך המשיח האמיתי של עם ישראל רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

וכולם הם בחינת בני מלכים

צריך האדם לידע ולהאמין, שנפש כל אחד מישראל גבוהה ויקרה מאד מאד וכולם הם בחינת בני מלכים ויכולים לזכות למדרגות גבוהות וקדושות מאד כמו כל הצדיקים והכשרים. (משיבת נפש)

 נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אתערותא דלתתא ממקומות נמוכים כאלה דייקא

הצדיק האמת שהוא הראש ישיבה, ראש הבית המדרש הקדוש מרים ומקבץ ומאסף הכל לתוך בית הקדושה ובונה מהם בנינים נפלאים על ידי שמעלה בחינת אתערותא דלתתא ממקומות נמוכים כאלה דייקא שזה עיקר תיקון כל העולמות התלוי באתערותא דלתתא של האדם הבעל בחירה דייקא וכל מה שהדרגא נמוך יותר אזי יקר וחשוב ביותר כשעולה משם איזה התעוררות דקדושה, ועל ידי זה בונין הצדיקי אמת הבחינה משכן ובית המקדש בכל דור עד שעל ידי זה יבנה באמת ובשלמות גמור הבית האחרון שיתקיים לעד. (משיבת נפש לא) 

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

מלא כל הארץ כבודו

הצדיק האמת אינו נקרא בשם צדיק, כי אם כשיש לו זה הכוח שיוכל להחיות ולהרים את אל שנפלו מאד מאד, לחזקם ולאמצם לעוררם ולהקיצם ולגלות להם, כי עדיין השם איתם ועימם ואצלם וקרוב להם, כי מלא כל הארץ כבודו. וכן להפך, צריך הצדיק להראות לאלו שהם במדרגה גדולה, שעדיין אינם יודעים כלל בידיעתו יתברך, בחינת מה חמית מה פשפשת וכו'(משיבת נפש) נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

עִקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב

עִקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב, כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר וְהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת וְלִכְבּשׁ מִלְחָמוֹת חֲזָקוֹת עַל יְדֵי. חֹזֶק וְאמֶץ לִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּחֵד וְרָץ לְקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה, וּכְמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְהָבֵן הֵיטֵב

(משיבת נפש כד') 

סגולה נפלאה לומר נ נח נחמ נחמן מאומן

צריכין לסבול בזיונות ושפיכות דמים הרבה קודם שזוכין להתקרב לזה הצדיק האמת

אבל צריכין לסבול בזיונות ושפיכות דמים הרבה קודם שזוכין להתקרב לזה הצדיק האמת.

כי עיקר התחברות זה הצדיק שהוא בחינת נקודה העליונה עם התלמיד שרוצה לקבל ממנו שהוא בחינת נקודה התחתונה, העיקר הוא על-ידי בזיונות ושפיכות דמים שסובלין בשביל ההתקרבות אליו כי זה עיקר תשובתו ותיקונו.

ואדרבה על-ידי-זה בעצמו שבאין עליו בזיונות ושפיכות דמים על שהוא אוחז עצמו בהצדיק האמת, מזה בעצמו ראוי לו להבין שעדין יש לו תקווה גדולה ואחרית טוב. כי מאחר שזוכה לסבול בזיונות ושפיכות דמים בשביל לאחוז את עצמו בהנקודה העליונה זה עיקר תיקונו כי הצדיק בחינת נקודה העליונה יכולה לתקנו בכל מקום שהוא: 

(משיבת נפש - כב)

 נח נחמ נחמן מאומן בירושלים.