‏הצגת רשומות עם תוויות קיצור ליקוטי מוהרן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קיצור ליקוטי מוהרן. הצג את כל הרשומות

עיקר התיקון על ידי השמחה

עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית זוֹכֶה לְשִׂמְחָה. וּכְפִי יְמֵי הַתַּעֲנִית כֵּן זוֹכֶה לְשִׂמְחָה. וְעִקַּר תִּקּוּן הַחֲלוֹם הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ"ל. עַל כֵּן מִתְעַנִּין עַל הַחֲלוֹם כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַחֲלוֹם. וְעַל כֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת עַל הַחֲלוֹם אוֹמְרִים לוֹ הַמֵּיטִיבִין, "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ", כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַשִׂמְחָה.
(קיצור ליקוטי תנינא - תורה ה')
*
יוֹם שִׁשִּׁי וְיוֹם שַׁבָּת, רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, וּבְיוֹם רְבִיעִי בָּעֶרֶב בָּכִיתִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתִי, שֶׁיִּקַּח מִמֶּנִּי אֶת הָעַצְבוּת. 
אֲנִי שָׁכַבְתִּי כְּמוֹ מֵת, [וְלֹא הִתְפַּלַּלְתָּ?], רַק הִתְפַּלַּלְתִּי, לֹא אָכַלְתִּי וְלֹא דִּבַּרְתִּי וְלֹא..., כְּמוֹ מֵת, [כַּמָּה יָמִים?], בַּיְשִׁיבָה הָיִיתִי בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וּבַּבַּיִת הָיִיתִי בְּיוֹם שִׁשִּׁי וְיוֹם שַׁבָּת, הָלַכְתִּי לַיְשִׁיבָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, וְעִם שְׁנֵי יָמִים זֶה שִׁשָּׁה יָמִים.
(שיחות סבא - קלטת 22 א' בהתחלה)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אם בשיחות סבא עסקינן... ודי לחכימא ב....

וְזַכֵּנוּ לְהַשְׁלִים הַדִּבּוּר שֶׁל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְתָבִיא לָנוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְיִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, וְנִזְכֶּה לִשְׁמעַ דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים וְהַנּוֹרָאִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ.
(ליקוטי תפילות חלק ב' תפילה ב' - נו)

אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר הֵם: (א) דִּבּוּר שֶׁל צְדָקָה כִּי גֶּדֶר הָאָדָם הוּא הַדִּבּוּר וְזֶה הַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ מִצְּדָקָה, כִּי צְדָקָה וָחֶסֶד הוּא גַּם כֵּן גֶּדֶר הָאָדָם כִּי גֶּדֶר הָאָדָם מְדַבֵּר הוּא לִגְמֹל חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת. וּמִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה צְדָקָה וָחֶסֶד פּוֹגֵם בְּהַדִּבּוּר מְאֹד וְהוּא בִּבְחִינַת בַּעַל חַי וְאֵינוֹ בִּכְלָל אָדָם כְּלָל, כִּי אֵין הָאָדָם נִקְרָא אָדָם רַק עַל-יְדֵי צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים. (ב) דִּבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים הַרְבֵּה שֶׁל תְּשׁוּבָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. (ג) דִּבּוּר שֶׁל עֲשִׁירִים קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת שֶׁיַּשְׁפִּיעַ לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דִּבְרֵי חֵן בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְלִפְעֹל טוֹבוֹת וִישׁוּעוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. (ד) דִּבּוּר שֶׁל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיָּבִיא לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְנִזְכֶּה לִשְׁמעַ דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים וְהַנּוֹרָאִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ: 
(קיצור ליקוטי מוהר''ן תנינא תורה ב' ימי חנוכה-ח)

נ נח נחמ נחמן סבא המלך

אנכי טוב לך מעשרה בנים

וזה שאמר אלקנה לחנה הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים (שמואל א', א') כי אלקנה זיכה את הרבים כמאמר חכמינו ז"ל ועל ידי אהבתם נעשו שניהם נפש אחת ואותן הנפשות שקירב נכללו גם בנפש חנה.
(קיצור ליקוטי מוהר"ן - תורה נט')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

שהצדיק האמת נסתלק מן העולם הוא בחינת שריפת בית המקדש

כשנתעלם שם הצדיק האמת ונסתלק מן העולם ונתגדלים ונתפרסמים מפורסמים של שקר שאין בהם שם ה' כלל, על ידי זה כביכול נתמעט ונתעלם שם ה'. ואז נתגדלים בעלי שמות וקדריים ובאים לעולם חס ושלום דברים שאין מועיל להם כי אם שמות הטומאה חס ושלום. ועל ידי זה באים שריפות בעולם רחמנא ליצלן. ונסתלק מאור העיניים הנזכר לעיל. 

וזה בחינת שריפת בית המקדש שנעשה גם כן על ידי הסתלקות מאורי אור ועל ידי זה נתגברו מאורי אש. נמצא שהצדיק האמת נסתלק מן העולם הוא בחינת שריפת בית המקדש ואז בני ישראל נחשבים כאלו הם מתגלגלים בחוצות חס ושלום.
(קיצור ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה סז')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

הבעל הבית של בית המקדש

הצדיק האמת הוא הפאר והיופי והחן של כל העולם כולו והוא הבעל הבית של כל העולם כולו. והוא בחינת הבעל הבית של בית המקדש, כי הוא מאיר לבית המקדש ולכל העולם כולו. כי הוא האור והפאר והיופי והחן של כל העולם. וכשזה הצדיק נתפרסם ונתגדל שמו בעולם על ידי זה נתגדל שמו יתברך, וכל מה שמתגדל ומתפאר שמו יותר מתגדל ומתפאר שם השם יתברך ביותר. 
(קיצור ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה סז')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

שלא ירדוף שום אדם אחר ההתנשאות אלא יברח מן ההתנשאות


דורות הראשונים שהיו צדיקים היו רוצים בהתנשאות לשם שמים. וכל מי שרצה לזכות בהתנשאות היה מנהיג הדור. אבל עכשיו שההתנשאות הוא בשביל כבוד עצמו התקינו חכמים שלא ירדוף שום אדם אחר ההתנשאות אלא יברח מן ההתנשאות.
(קיצור ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה פ')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

ועיקר העשייה של צדקה עושה העני עם הבעל הבית


ועיקר העשייה של צדקה עושה העני עם הבעל הבית וזהו בחינת הליכת ותנועת הגלגלים בחינת "בגלל הדבר הזה גלגל הוא שחוזר בעולם". והוא יש לו שתי תנועות אחת היא העיקר התנועה שהיא ממערב למזרח תנועה טבעית. ואחת היא תנועה הכרחית ממזרח למערב מה שהגלגל היומי חוזר ומתגלגל ממזרח למערב ומכריח עימו כל הגלגלים. והעני הוא בחינת "וממערב אקבצך", שמקבץ הצדקה והבעל הבית הנותן לו הוא בבחינת "ממזרח אביא זרעך" בבחינת "זרעו לכם לצדקה". ועיקר התנועה היא ממערב למזרח מהעני לבעל הבית
(קיצור ליקוטי מוהר"ן- לא')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
לעילוי נשמת אליעזר בן יעקב

צריכין לדבר רק דיבורים קדושים

על ידי דיבורי תורה ותפילה מעלין כל הניצוצות הנפולים ונתקנים ונתחדשים כל העולמות הנפולים ונחשב כאילו ברא שמים וארץ וכל העולמות מחדש. על כן צריכין לדבר רק דיבורים קדושים ולא דיבורים אחרים כדי להעלות הניצוצות לתקן כל העולמות ועל ידי זה יתקרב ביאת המשיח.
(קיצור ליקוטי מוהר"ן - עה')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

סבא זה רבינו משיח צדקינו לעולם ועד

צריך כל אדם לראות שמצידו לא יהיה עיכוב ביאת משיח, דהיינו שיראה לתקן מעשיו ולעשות תשובה שלמה כדי שהוא לא יעכב בעוונותיו ביאת משיח
(קיצור ליקוטי מוהר"ן - עט')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

שיזכה להתקרב לצדיק הזה שהוא בעל השדה

יש שדה העליונה ששם גדלים כל הנשמות ואלו הנשמות צריכים בעל שדה שיעסוק בתיקונם. וכל מי שרוצה לרחם על נשמתו שלא תהיה ערומה ונעה ונדה מחוץ לשדה צריך לבקש ולהתחנן הרבה לפני השם יתברך כל ימיו, שיזכה להתקרב לצדיק הזה שהוא בעל השדה. שהוא מסתכל על כל אחד להביאו אל התכלית שהוא כולו אחד וכולו טוב
(קיצור ליקוטי מוהר"ן - סא')
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

דיבורי תורה ותפילה ויראת שמים הוא גבוה ויקר מאד

הדיבור דקדושה היינו דיבורי תורה ותפילה ויראת שמים הוא גבוה ויקר מאד, כי הדיבור דקדושה הוא בחינת השכינה, בחינת התגלות מלכותו ואמונתו יתברך, והוא בחינת רוחו של משיח
(קיצור ליקוטי מוהר"ן - עח')

וגם צריכין לשום עליהם שמות וקמיעות - נ נח

'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות'. אך איך יבוא להאדם ויעשנו פתאום משוגע חס ושלום. על כן דרך היצר הרע להתלבש תחילה במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה ואחר כך הוא מטעהו ומסיתו עוד יותר, עד שבא לעברות גמורות בזדון חס ושלום.
וזה ממש כמו בחינת השגעון של המשוגע שנתבלבל ונטרף דעתו עד שאומר לרע טוב וכו' אך אף על פי כן עדין יש בו איזה ניצוצי השכל והדעת מה שאפילו לפי שטות וחסרון דעתו הוא מבין ויודע גם כן שאין לעשות דברים כאלו, ואף על פי כן הוא עושה אותם עד שמחמת זה צריכים שתי תחבולות לרפואת המשוגעים, הינו להכותם בכדי להכניע רשעת זדונם שלא יהיה נוחה להם על כל פנים בשגיונותם ולא יעשה על כל פנים הדברים שהם בעצמם מבינים גם כן שהם שגעון ושטות. וגם צריכין לשום עליהם שמות וקמיעות בכדי לגרש מהם הרוח רעה שמבלבל ומטריף דעתם חס ושלום עד שמהפכין ארחות יושר ואומרים לרע טוב וכו'.

(קיצור ליקוטי מוהר"ן - ח"א - א - אשרי תמימי דרך)
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן ♥ בִּירוּשָׁלָיִם