וירא את המקום מרחוק

וירא את המקום מרחוק, שראה התקוה שהוא קדושת מקום הבית המקדש שהוא בית חיינו ושם כל תקותנו אבל ראה את המקום מרחוק, כי אי אפשר לעמוד על הדבר מתי נשוב לזה המקום הקדוש, אבל אף על פי כן ראה אותו בראיה יפה וברה שבודאי נזכה לזה המקום הקדוש סוף כל סוף רק הוא מרחוק.

(ליקוטי הלכות - הלכות מתנה הלכה ה' אות מז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו

קָשֶׁה סִלּוּקָן שֶׁל צַדִּיקִים יוֹתֵר מֵחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי עִקַּר בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁמֵּאִיר לְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל-כֵּן כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, שֶׁהֵם הַמֹּחִין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר שֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת וּמֹחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר וְכוּ', בְּוַדַּאי נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, כִּי עִקַּר בִּנְיַן וְקִיּוּם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא עַל-יְדֵי הַדַּעַת וּמֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר שֶׁמְּאִירִין לְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ"ל.

(ליקוטי הלכות - הלכות תענית הלכה ג' אות א')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

הר הבית בידינו

שֹוֹנְאֵי יִשְֹרָאֵל כֻּלָּם מִתְגָּרִים עַל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל

וְעַל כֵּן כָּל שֹוֹנְאֵי יִשְֹרָאֵל שֶׁכְּלָלוּתָם הוּא הָמָן עֲמָלֵק, יִמַּח שְׁמָם, כֻּלָּם מִתְגָּרִים עַל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָֹרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ". וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם: מַחֲשָׁבָה אַחַת לָהֶם הָרִאשׁוֹנִים כָּאַחֲרוֹנִים לְהִזְדַּוֵּג לְפַטְרוֹנָם שֶׁל יִשְֹרָאֵל תְּחִלָּה וְכוּ' שֶׁהֲרֵי שָֹרְפוּ כָּל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ וְכוּ' פְּלִשְׁתִּים הֶחֱרִיבוּ שִׁילֹה נְבוּכַדְנֶצַּר הֶחֱרִיב בַּיִת רִאשׁוֹן, טִיטוּס הֶחֱרִיב בַּיִת שֵׁנִי. וְכֵן הָמָן וּבָנָיו, יִמַּח שְׁמָם, בִּתְחִלַּת מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כָּתְבוּ שִֹטְנָה לְעַכֵּב בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. 

כִּי עִקַּר הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ הוּא לְהַשְׁרוֹת  שְׁכִינָתוֹ  לְמַטָּה בָּאָרֶץ הַזֹּאת דַּיְקָא. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ נִתְאַוָּה  לִקְבֹּעַ  דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, "ד' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ". וְעִקַּר מְקוֹמוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא בִּמְקוֹם הַמִּשְׁכָּן וְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי שָׁם נִקְרָא מְקוֹמוֹ בִּבְחִינַת עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' וְכוּ', בְּחִינַת מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה. שֶׁכָּךְ הָיָה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ שֶׁדַּיְקָא בְּזֶה הָאָרֶץ  הַגַּשְׁמִי  בְּתַכְלִית  הַגַּשְׁמִיּוּת,  שָׁם  דַּיְקָא יַמְשִׁיכוּ הַצַּדִּיקִים אֱלֹקוּתוֹ לְמַטָּה עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל גַּשְׁמִיּוּת הַמָּקוֹם דַּיְקָא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכַנַּ"ל, אֲבָל עִקַּר בְּחִינָה זֹאת זוֹכִים רַק בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם עַד שֶׁנִּכְלָלִין דֶּרֶךְ שָׁם בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם. 

וְעַל כֵּן הִתְגָּרוּ הַשּוֹנְאִים לְהַחֲרִיב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְהַגְלוֹת אֶת יִשְֹרָאֵל מֵאַרְצָם הַקְּדוֹשָׁה כְּדֵי לְסַלֵּק שְׁכִינָתוֹ מֵהַתַּחְתּוֹנִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה כָּל תְּשׁוּקָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּבֶאֱמֶת גָּרְמוּ חֻרְבָּן גָּדוֹל וְצָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר עַל זֶה אָנוּ צְרִיכִין לְקוֹנֵן הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם עַל אֲשֶׁר גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ וְנֶחֱרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ,  אֲבָל  אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ וְתוֹחַלְתֵּנוּ מֵה', כִּי בְּעַבְדוּתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹקֵינוּ. וַיֵּט עָלֵינוּ חֶסֶד בְּתֹקֶף מְרִירוּת גָּלוּתֵנוּ שֶׁנָּתַן לָנוּ צַדִּיקֵי אֱמֶת בְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם שֶׁהֵם מַמְשִׁיכִים אֱלֹקוּתוֹ לְמַטָּה בָּאָרֶץ הַזֹּאת גַּם בְּתֹקֶף הַגָּלוּת, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשְֹרָאֵל שְׁכִינָה עִמָּהֶם וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי הַצַּדִּיקִים אוֹחֲזִים בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִכְלָלִים בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם מִתּוֹךְ הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה דַּיְקָא, כִּי זֶה כָּל מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ שֶׁהַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּמָקוֹם גַּשְׁמִי כָּזֶה. וּמְקַדְּשִׁין עַצְמָן כָּל כָּךְ וּפוֹרְשִׁין עַצְמָן מִכָּל הַתַּאֲווֹת עַד שֶׁזּוֹכִין לֶאֱחֹז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד עַד שֶׁנִּכְלָלִין מִזֶּה הַמָּקוֹם שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת דַּיְקָא, בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מַגְבִּיהִין אֶת כָּל הַמְקוֹמוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, בְּחִינַת וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים וְכוּ'. כִּי הֵם דָּנִים הַכֹּל לְכַף זְכוּת עַל יְדֵי שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְיוֹדְעִין מְקוֹם כָּל אֶחָד  וְאֶחָד וּמַגְבִּיהִין כָּל אֶחָד מִמְּקוֹמוֹ הַגַּשְׁמִי לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְעַל יְדֵי זֶה הַכֹּל יַחְזְרוּ לִמְקוֹמָם הַקָּדוֹשׁ לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּבְחִינַת וּבָאוּ הָאֹבְדִים וְכוּ' הַנַּ"ל וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ  בִּירוּשָׁלַיִם.  

(ליקוטי הלכות - גביית חוב מהלקוחות הלכות אפותקי הלכה ה'  אות יג')

והעלנו מהרה אל הבית נכון ונשא

ליקוטי תפילות - לה'

ראש השנה בירושלים של סבא המלך עולה על הכל

והעלנו מהרה אל הבית

שנזכה להכין עצמנו לראש השנה לסבא המלך לכותל ולעליה להר הבית אשריינו

רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

ליקוטי תפילות - לה'

עליה להר הבית בראש השנה תשע"ז נ נח נחמ נחמן בירושלים

"ובבוקר השכם הלכתי למקוה והייתי אצל כותל המערבי קודם התפילה כנהוג, ואחר כך התפללתי בין אנשי שלומנו שהתקבצו והתאספו בבית מדרשנו שם… והלכנו כולנו בחיות ובחשק גדול והתעוררות רב, להתפלל מוסף אצל הכותל המערבי… ואחר כך הלכנו לעלות לרגל עד הר הבית, עד למקום המקדש עד המקום שמותר לטמאי מתים לילך בו, ואמרנו ומפני חטאנו ומלך רחמן, אבל הכל בעל פה, כי להביט בסידור לא היו מניחים הגויים והשמש הערבי של מקום המקדש בשום אופן, וכן אצל שאר מקומות הקדושים כמו קברי מלכות בית דוד, הגויים לא נותנים להביט בסידור, כי יראים שלא יפעלו בתפילה להגאל, ואף על פי כן עשינו שם איזה פעמים בעלותנו לרגל ריקוד גדול במעגל בניגון, והשמש הגוי הנזכר לעיל ראה ובערה בו חמתו אבל לא יכול לעשות כלום. ואחר כך נכנסנו למקום לשכת הגזית, ששם ישבו הסנהדרין".

(ימי שמואל, חלק ב פרק קמד, עמודים עו-עח)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בְּאַבְרָהָם, וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק, שֶׁרָאָה הַתִּקְוָה שֶׁהִוא קְדֻשַּׁת מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בֵּית חַיֵּינוּ וְשָׁם כָּל תִּקְוָתֵנוּ אֲבָל רָאָה אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר מָתַי נָשׁוּב לְזֶה הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן רָאָה אוֹתוֹ בִּרְאִיָּה יָפָה וּבָרָה שֶׁבְּוַדַּאי נִזְכֶּה לְזֶה הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ סוֹף כָּל סוֹף רַק הוּא מֵרָחוֹק.

וְזֶהוּ, וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה, שֶׁאֵין לוֹ פֵּרוּשׁ לִכְאוֹרָה וְכַאֲשֶׁר נִדְחַק רַשִׁ"י בְּפֵרוּשׁוֹ. אַךְ עַתָּה יִתְפָּרֵשׁ כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁקָּרָא הַמָּקוֹם שֶׁל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא עִקַּר הַתִּקְוָה כַּנַּ"ל ה' יִרְאֶה. הַיְנוּ כִּי רַק ה' יִרְאֶה זֶה הַמָּקוֹם לְהַשְׁרוֹת בּוֹ שְׁכִינָתוֹ, כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַד יוֹדֵעַ הַסּוֹף אֲבָל אָנוּ אָסוּר לָנוּ לַחֲשֹׁב בָּזֶה שׁוּם קֵץ כְּלָל.

(ליקוטי הלכות - מתנה הלכה ה' אות מז')

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

לכל הגויים יתן מכות גדולות

הם רוצים ירושלים, בית המקדש, נו, נו, הוא יתן להם מכות, הו, הו, מכות כאלה, הם הורגים את ישראל, השם יתברך, לא, יתן להם מכות, הו, הו, הוא נותן להם להרוג את ישראל, אבל על-ידי-זה הוא יוכל לתת להם מכות גדולות מאד.

זה, זה היה של הגויים, אנחנו לקחנו את זה, היהודים שומרים אותנו, חס ושלום, הם היו יכולים להרוג אותנו, "שלנו פה!", השם יתברך שומר אותנו, הוא נותן לנו נשק טוב, והוא נותן להם בכל, בכל פעם נותן להם, הוא נותן להם מכות.

הם, הגויים הורגים את ישראל, כדי, השם יתברך רוצה לנקום בהם, הוא רוצה לתת להם מכות גדולות, אז לא על חינם, הוא נותן להם להרוג את ישראל, כדי שיתן להם מכות גדולות, ירושלים שלנו, הכל שלנו, הגויים כולם ילכו מכאן, זה לא, זה ארצנו, לכל הגויים יתן מכות גדולות, רוח אחד אחרי אמריקה ואחרי אנגליה ואחרי רוסיה, רוח אחד.

(שיחות סבא ישראל רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

וצריכים לילך הרבה, לנסוע ולנסוע, ולנסוע עד, עד ירושלים ובית המקדש ולקודשי קדשים.

(שיחות סבא המלך המשיח רבי נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים)

גם לנו לקחו את הטליתות ואת הסידורים אבל לנו יש נ נח

"ובבוקר השכם הלכתי למקוה והייתי אצל כותל המערבי קודם התפילה כנהוג, ואחר כך התפללתי בין אנשי שלומנו שהתקבצו והתאספו בבית מדרשנו שם… והלכנו כולנו בחיות ובחשק גדול והתעוררות רב, להתפלל מוסף אצל הכותל המערבי… ואחר כך הלכנו לעלות לרגל עד הר הבית, עד למקום המקדש עד המקום שמותר לטמאי מתים לילך בו, ואמרנו ומפני חטאנו ומלך רחמן, אבל הכל בעל פה, כי להביט בסידור לא היו מניחים הגויים והשמש הערבי של מקום המקדש בשום אופן, וכן אצל שאר מקומות הקדושים כמו קברי מלכות בית דוד, הגויים לא נותנים להביט בסידור, כי יראים שלא יפעלו בתפילה להגאל, ואף על פי כן עשינו שם איזה פעמים בעלותנו לרגל ריקוד גדול במעגל בניגון, והשמש הגוי הנזכר לעיל ראה ובערה בו חמתו אבל לא יכול לעשות כלום. ואחר כך נכנסנו למקום לשכת הגזית, ששם ישבו הסנהדרין".
(ימי שמואל, חלק ב פרק קמד, עמודים עו-עח)

נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים סבא המלך

עליה להר הבית ביום הראשון של ראש השנה - צולם ע"י גויים - נ נח אשריינו שזכינו