מסתובב בבית - בבית - תיבת נוח, "שבו בבית"
הוא יגיד לכולם, לכל, לראש הממשלה, להנשיא: "אני לא צריך לכם, לכו, לכו, לכו, לכו, שבו בבית, אני לא צריך לכם
(רבי סבא ישראל)
*
אני רואה, יש אחד הוא מסתובב בבית, והוא בכל פעם, הוא שוכב עצמו על ה... ככה, כן, לנוח, והוא חושב העיקר חכמה, איך להיות יהודי.
אחד הוא מסתובב בבית - עניין המקיפים.
ועיין במאמר (בלקוטי תנינא, סימן ז') הנאמר בחנוכה, זה המתחיל ויהי מקץ ב' מרחמם ינהגם וכו', שם מבואר גם כן מענין עליונים למטה ותחתונים למעלה ומענין חנוכה שהוא חנוכת בית המקדש, עיין שם.
וזה בחינת מקיפים הנאמר במאמר הנ"ל, היינו בחינת גלגל החוזר, דהינו דריידיל (סביבון) הנ"ל, היא בחינת מקיפים שמקיף וסובב.
שוכב עצמו - אֶחָד הָיָה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ וּסְבִיבוֹ הָיוּ יוֹשְׁבִים עִגּוּל וּסְבִיב הָעִגּוּל עוֹד עִגּוּל וּסְבִיב הָעִגּוּל עוֹד עִגּוּל, וְכֵן עוֹד כַּמָּה עִגּוּלִים, וּסְבִיבָם הָיוּ יוֹשְׁבִים עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים בְּלִי סֵדֶר. וְאוֹתוֹ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בָּאֶמְצַע [כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב מֻטֶּה עַל צִדּוֹ] הָיָה עוֹשֶׂה בִּשְׂפָתָיו וְכֻלָּם סְבִיבוֹ הָיוּ עוֹשִׂים בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם אַחֲרָיו.
וְאַחַר כָּךְ רָאִיתִי וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ [אֹותֹו הָאֶמְצָעִי] וְכֻלָּם הַיּוֹשְׁבִים סְבִיבוֹ הִפְסִיקוּ לַעֲשׂוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם, וְשָׁאַלְתִּי מַה זֶּה. הֵשִׁיבוּ לִי שֶׁנִּתְקָרֵר וְנִגְוַע וּפָסַק מִלְּדַבֵּר וְהִפְסִיקוּ מִלְּדַבֵּר.
(חיי מוהר"ן - סיפורים חדשים - פג')
לנוח - נח-מן, שבת
זה הכל בשבילינו, להודיע לנו, לכל העולם, לכל אחד ואחד בביתו, אנחנו פה, תראה הוא שומע הדיבורים של רבינו ז"ל.
לכל אחד ואחד בביתו - וְאֶפְשָׁר לָזֶה מְרַמֵּז מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ וּסְבִיבוֹת הַנַּ"ל כַּמָּה וְכַמָּה עִגּוּלִים בְּלִי סֵדֶר. כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים מֵהַנְּשָׁמָה הַנַּ"ל, כִּי כָּל בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה נִמְשָׁךְ עַל יָדָהּ. וְאֶפְשָׁר זֶהוּ שֶׁמְּרַמֵּז שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם הַיְנוּ שֶׁהָיוּ מְגַלִּים בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּתְקָרֵר וְנִגְוַע הָאֶמְצָעִי הַנַּ"ל שֶׁהוּא מְרַמֵּז לְהַנְּשָׁמָה הַנַּ"ל, עַל כֵּן הִפְסִיקוּ כֻּלָּם לַעֲשׂוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם וּלְדַבֵּר, כִּי כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה הַזֹּאת נִצְטַנֶּנֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת שֶׁלָּהּ, אֲזַי אֵין כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.
וְדוּק מְאֹד בְּעִיּוּן גָּדוֹל בַּמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל וּבְהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וְתִזְכֶּה לְהָבִין עוֹד כַּמָּה רְמָזִים נוֹרָאִים.
דַּע, שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמָה בָּעוֹלָם, שֶׁעַל יָדָהּ נִתְגַּלֶּה בֵּאוּרֵי וּפֵרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, וְהִיא מְסֻבֶּלֶת בְּיִסּוּרִין, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל, וּבְמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, כִּי כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה (אבות פ"ו). וְכָל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה הֵן מְקַבְּלִין מִזֹּאת הַנְּשָׁמָה.
(ליקוטי מוהר"ן - תורה כ')
*
אני ראיתי, בלילה, אחד יש שהוא מסתובב מכאן לכאן, הוא מסתובב, ואני יודע מי הוא, הוא מדבר לפעמים, רק מהתורה והמצוות, זה העבודה שלנו בעולם הזה.
בלילה אחד יש שהוא מסתובב -
זה שאנו מדליקין נר חנוכה כל אחד בביתו למטה מעשרה טפחים, כי הצדיק הגדול ממשיך תקונים נפלאים כאלה, עד שמאיר בחינת השגת אלוקות על ידי צמצומים גם למטה בדיוטא התחתונה מאד, שהוא בחינת למטה מעשרה טפחים, שמעולם לא ירדה השכינה לשם, כי בגודל כוחו יכול להאיר אפילו בהרחוקים והגרועים מאד, אם רוצים לקבל, בבחינת: "כי אשב בחושך, ה' אור לי", עיקר מצות נר חנוכה הוא להדליק ולהאיר אור האמת בעולם, שיזכו הכל לידע היכן הצדיק האמתי, שהוא ראש מובחר האמת שבין הצדיקים.
עיקר מצות נר חנוכה הוא, להדליק ולהאיר אור האמת בעולם, שיזכו הכל לידע היכן האמת, שמדליק ומאיר כל נפשות ישראל באורו של משיח בכל מיני חושך ואפילה, ומבטל כל החשכות וכל אהבות הנפולין, ומצילם משטף מים רבים המתגברים בכל פעם להחריב את העולם, להשכיחם התורה.
בחנוכה ממשיך כל אחד בביתו קדושת נרות המנורה, שהם בחינת אור הצדיק האמת, שהוא משה משיח, שמדליק ומאיר כל נפשות ישראל באור גדול גם בכל מיני חושך ואפילה, ומצילם משטף מימי המבול של כפירות ואמונות של שקר, שמביאים העולם לתוהו ובוהו, חס ושלום.
(אב"י הנחל)
*
אני ראיתי בחדר, אחד מסתובב מכאן לכאן, כן, ובכל פעם הוא שוכב עצמו ו... הוא שוכב קצת, ואחר כך הוא קם עוד פעם, עוד פעם, איך זוכים להיות יהודי?
מכאן לכאן - מלא וגדיש מקו לקו
הוא קם -
וְזֶה בְּחִינַת לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה רָאשֵׁי תֵּבוֹת נַחַ"ל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל [פרי-עץ-חיים שער חנוכה פרק ד]. זֶה בְּחִינַת "נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה" (משלי יח, ד), שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כִּי "נַחַל נֹבֵעַ" זֶה בְּחִינַת בִּינָה יוֹם הַשְּׁמִינִי, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת כַּיָּדוּעַ וְכַנַּ"ל:
שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת שֶׁל הַמְּנוֹרָה שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיָה הַכֹּהֵן מַדְלִיק בְּכָל לַיְלָה זֶה בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כָּל אֶחָד כָּלוּל מֵעֶשֶׂר, בִּבְחִינַת (שם ו, כג): "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר", כִּי הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה הֵם שִׁבְעִים אוֹרוֹת, בְּחִינַת "תּוֹרָה אוֹר", בְּחִינַת פָּנִים מְאִירוֹת, וְאֵלּוּ הַשִּׁבְעִים פָּנִים שִׁבְעִים אוֹרוֹת, כְּלוּלִים בְּשִׁבְעַת הַנֵּרוֹת שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל-כֵּן הָיָה הַכֹּהֵן מַדְלִיקָם בְּכָל לַיְלָה, זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, כִּי בַּלַּיְלָה אָז מִתְפַּשֶּׁטֶת הַשֵּׁנָה בָּעוֹלָם, וְעַל-כֵּן אָז הָיָה הַכֹּהֵן מַדְלִיק הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר בְּחִינַת הַשֵּׁנָה שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם
שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת הֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים, שִׁבְעִים שָׁנִים שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעַת יָמִים. וְזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁבְּקֶרֶב שָׁנִים, אֲבָל אָז שֶׁטִּמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים וְרָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ תּוֹרָתוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁרָצוּ לְהַפִּיל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים וּלְקַלְקֵל וְלִפְגֹּם חַס וְשָׁלוֹם, כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן נַעֲשָׂה נֵס שֶׁדָּלַק הַשֶּׁמֶן שְׁמוֹנָה יָמִים, וּשְׁמוֹנָה יָמִים זֶה בְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שִׁבְעִים שָׁנִים, כִּי שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת בִּינָה עָלְמָא דְּאָתֵי [עולם הבא], שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם הַשְּׁמִינִי כַּיָּדוּעַ
שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, בְּחִינַת יוֹם הַשְּׁמִינִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כַּנַּ"ל.
וְעַל-כֵּן יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם בַּלֵּילוֹת הָאֲרֻכּוֹת שֶׁל יְמוֹת הַחֹרֶף, כִּי אָז כְּשֶׁהַלֵּילוֹת הֵם אֲרֻכּוֹת זֶה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁדּוֹמֶה לְלַיְלָה, וְאָז דַּיְקָא מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וּמְשַׁבְּרִין הַשֵּׁנָה עַל-יְדֵי שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁעַל יָדָם מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה אֲפִלּוּ מִי שֶׁהִתְגַּבְּרָה עָלָיו אֲרִיכַת הַשֵּׁנָה מְאֹד שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה
(ליקוטי הלכות - קדושין ב')
מחמד עיני מר ז.שזר המתאבק ומתייגע לרכוש החיים טובים של הצדיק
המעורר מהשינה את כל בני אדם שישנים את ימיהם ע"י מעשיות משנים קדמוניות
שכל ע" פנים של תורה נמשכים משם. אשרי חלקו שזכה לזה שלום וחיים טובים!
*
עכשיו הזמן של הגאולה, כן, יבוא משיח, ויהיה, יהיה חכם אמיתי כזה, שכל האפיקורסים, וכל הכופרים, יקבלו ממנו התורה הקדושה, איך להיות, איך זוכים להיות יהודי.
כל האפיקורסים וכל הכופרים יקבלו ממנו התורה הקדושה איך להיות יהודי -
עַל-כֵּ֡ן קָֽרְאוּ֩ לַיָּמִ֨ים הָאֵ֤לֶּה פוּרִים֙ עַל-שֵׁ֣ם הַפּ֔וּר עַל-כֵּ֕ן עַל-כָּל-דִּבְרֵ֖י הָאִגֶּ֣רֶת הַזֹּ֑את וּמָֽה-רָא֣וּ עַל-כָּ֔כָה וּמָ֥ה הִגִּ֖יעַ אֲלֵיהֶֽם: קִיְּמ֣וּ (וקבל) וְקִבְּל֣וּ הַיְּהוּדִים֩ | עֲלֵיהֶ֨ם | וְעַל-זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כָּל-הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכָל-שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה: וְהַיָּמִ֣ים הָ֠אֵלֶּה נִזְכָּרִ֨ים וְנַעֲשִׂ֜ים בְּכָל-דּ֣וֹר וָד֗וֹר מִשְׁפָּחָה֙ וּמִשְׁפָּחָ֔ה מְדִינָ֥ה וּמְדִינָ֖ה וְעִ֣יר וָעִ֑יר וִימֵ֞י הַפּוּרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה לֹ֤א יַֽעַבְרוּ֙ מִתּ֣וֹךְ הַיְּהוּדִ֔ים וְזִכְרָ֖ם לֹא-יָס֥וּף מִזַּרְעָֽם:
וַ֠תִּכְתֹּב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת-אֲבִיחַ֛יִל וּמָרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת-כָּל-תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפּוּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית: וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִ֗ים אֶל-שֶׁ֨בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מַלְכ֖וּת אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת: לְקַיֵּ֡ם אֵת-יְמֵי֩ הַפֻּרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בִּזְמַנֵּיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁר֩ קִיַּ֨ם עֲלֵיהֶ֜ם מָרְדֳּכַ֤י הַיְּהוּדִי֙ וְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר קִיְּמ֥וּ עַל-נַפְשָׁ֖ם וְעַל-זַרְעָ֑ם דִּבְרֵ֥י הַצֹּמ֖וֹת וְזַעֲקָתָֽם: וּמַאֲמַ֣ר אֶסְתֵּ֔ר קִיַּ֕ם דִּבְרֵ֥י הַפֻּרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְנִכְתָּ֖ב בַּסֵּֽפֶר.
אני ראיתי כל הלילה, אחד מסתובב מכאן לכאן, כל החדר, עכשיו נודע לי מי הוא, מי הוא זה, הוא כל ה..., כל הכח שלו וכל החכמה שלו הוא, "איך זוכים להיות יהודי?", איך זוכים לקיים התורה והמצוות?
מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְבַטֵּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁל הָמָן, וּבִשְׁבִיל זֶה בִּימֵיהֶם קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח.): קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ – קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר.
וְזֶה: קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ – קִיְּמוּ זֶה בְּחִינַת רַגְלַיִן, וְקִבְּלוּ – זֶה בְּחִינַת יָדַיִן, וְהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ כַּנַּ"ל.
(ליקוטי מוהר"ן - תורה י')
*
כמו שאמר רבינו ז"ל לפני השם יתברך בהתבודדות: "ריבונו של העולם, אבא יקר, אבא רחמן, גיועלד, איך זוכים להיות יהודי?
