נִמְסַר הַחוֹתָם לְמָרְדְּכַי

וְעַל-כֵּן אַחַר-כָּךְ נִמְסַר הַחוֹתָם לְמָרְדְּכַי וְנַחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ לִמְחוֹת זֵכֶר עֲמָלֵק, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמַּכְנִיעַ דַּם נִדּוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה נֶאֱמַר (אסתר ד, ד): “וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד”, שֶׁפֵּרְסָה נִדָּה כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מְגִלָּה טו.), הַיְנוּ כַּנַּ”ל שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהִתְגַּבֵּר אָז חוֹתָם הָמָן שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז נַעֲשָׂה חַס וְשָׁלוֹם מֵהַחוֹתָם נִדַּת כַּנַּ”ל, אֲבָל אַחַר-כָּךְ זָכוּ לְתַקֵּן חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה עַל-יְדֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, וְאָז נִמְסַר טַבַּעַת הַמֶּלֶךְ בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה לְיַד מָרְדְּכַי, וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ לִמְחוֹת הָמָן עֲמָלֵק וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר הֵם בְּחִינַת יָדִין וְרַגְלִין כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סימן י) בְּחִינַת חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, וְזֶה בְּחִינַת (שיר השירים ה, ה) “וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעוֹתַי מוֹר עוֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל”, זֶה בְּחִינַת ‘מָרְדְּכַי מוֹר דְּרוֹר’, שֶׁהוּא חוֹתָם הַיָּדִין בְּחִינַת ‘וְיָדַי נוֹטְפוֹת מוֹר’ וְכוּ’. וְזֶהוּ: ‘עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל’, לָשׁוֹן חוֹתָם בְּחִינַת (שם ד, יב) “גַּן נָעוּל מַעֲיָן חָתוּם”: